בטחון עצמי אמיתי
אז ככה... אני חושבת שהעניין עם הבטחון העצמי הוא מאוד מורכב... אפשר לעלות את הבטחון העצמי אפילו במהירות. העניין הוא שככל שמעלים אותו מהר יותר, כך הוא יורד, כי עובדים עליו ברמה השטחית. מצד שני אם נעלה אותו בהדרגתיות מדיי, יקח המון זמן... צריך את דרך האמצע, ואני אנסה להסביר את ההשקפה שלי שבאה מתוך נסיונות על עצמי....כן תרמתי את עצמי במובן מסויים לשלל נסיונות פסיכולוגים...( שאני כמובן המדען והשפן בו זמנית). מה שאני למדתי הוא זה: אני הייתי בחורה עם לא הרבה בטחון עצמי בתקופת הבגרות, במיוחד עם גברים, והפכתי את עצמי לסוג של "פאם פאטאל" בגיל יותר מאוחר. הכל טוב ויפה. הבנתי את המשחקים, את החוקים, עבדתי גם על עצמי, מבחינה חיצונית ( לבוש איפור) וגם פנימית ( לפעמים התבוננתי בשחקניות שאהבתי, במיוחד מסרטים ישנים, וחיכיתי התנהגויות שלהן, עם תוספת מקורית שלי). העניין הוא שהכל היה ברובד החיצוני. יום אחד , אחרי כל העבודה הקשה שלי, הגיע בחור, וניפץ את כח התדמית שלי לרסיסים. אין צורך לפרט על המפח נפש שעברתי. אבל הבנץי עקב כך הרבה דברים על עצמי. לא היה לי בטחון עצמי אמיתי! אז ברור שאי אפשר לעבוד רק לעומק, כי בתהליך שכזה יש המון קשיים עם רגרסיה, אך גם אי אפשר רק לעבוד בתהליך שטחי, שיש בו המון תוצאות טובות, אך בסיס רעוע שכל יום מועד לפורענות. כך שלדעתי, צריך לעבוד במקביל על שניי הרובדים, לא להיות שאננים בגלל הצלחות מהירות של שינויים שטחיים, אלא גם לנצל זאת ( את האנרגיה) לעבודה עצמית עמוקה. ומי שלא ינצל זאת, שלא יתפלא אם אחרי עבודה קשה, אך שטחית של בניית בטחון על בסיסית רעועים, כשיחטוף את ה"בום". ו ה"בום" הוא טריגר טוב, לעבוד בצורה עמוקה יותר.
