או דוקא יש לי מה להגיד על זה !../images/Emo6.gif
אני קוראת ביוגרפיות, לא בטירוף, אבל את המפורסמות קראתי. לרוב הביוגרפיות הגעתי דוקא כספר קריאה ולא בגלל שענין אותי מושאן. מוזר אבל מלשות. ובאמת בביוגרפיה של מיכאלאנג'לו לומדים המון על התקופה וזה מעניין לפחות כמו האמן עצמו. אגב הביוגרפיה ההיא, מה שהדליק אותי בה במיוחד, היה התיאורים של הסופר את התחושות של האמן בשעת עבודתו. אלו דברים שסופר יכול לעשות טוב יותר מאשר האמן עצמו אני חושבת והם לאו דוקא נאמנים למציאות, אבל כשגמרתי את הספר נורא רציתי ללמוד פיסול
. גם הדמות והמורכבות שלה מאוד מעניינות, במיוחד באנשי חידה מהסוג של ואן גוך. וגם הספר הזה מעולה כספר בפני עצמו ולא כל כך משנה האמת אם הוא בדיוני או אמיתי. שתי ביוגרפיות שאני רוצה לציין במיוחד, מראות 2 קיצונויות של הענין שהעלית. 1. הפרוטה והירח של סומרסט מוהם. זה ספר שהוא בעצם ביוגרפיה של גוגן, האיש שעזב בית משפחה וארץ מולדת בגיל 40, ומאיש מכובד שהולך כל יום לעבודה בסוהו של לונדון הפך להיות אמן בוהמיין וכל זה עוד לפני שנסע לטהיטי וחטף עגבת !... איש מעניין לכל הדעות. סומרסט מוהם לקח לעצמו חרות כל כך גדולה בתיאורו של האיש, שהוא אפילו לא קורא לספר ביוגרפיה ולא קורא לאיש בשמו האמיתי. זה ממש ספר פרוזה שמתבסס על ביוגרפיה אמיתית ולא "ביוגרפיה" מהסוג הדקדקני. מכיוון שאי אפשר באמת להתחקות אחרי חיים שלמים של בן אדם אמיתי, ספר כזה הרבה יותר מדבר אלי מהדוגמה השניה : 2. טולסטוי מאת אנרי טרויה. זאת הביוגרפיה היחידה שאשכרה הלכתי לקרוא מתוך ענין במושאה. ואפשר גם לקרוא לספר עב הכרס הזה (2 כרכים של מאות עמ' כל אחד): כל דקה ודקה בחיי טולסטוי מלפני היוולדו ועד אחרי מותו. ספר עב כרס כבר אמרתי ? מייגע, מטריף את הדעת מרוב פרטים קטנים, מדויק להחריד, משעמם בטירוף, ספר נ ו ר א י !!! אבל מה, משתלם. כי למרות שאנחנו למדים מה עשה טולסטוי ביום חמישי ה12 לחודש אפריל בשעה 3.22 וגם מה הוא עשה באותו היום בשעה 3.23, אנחנו גם למדים המון על קשרי הגומלין בין חייו ובין יצירותיו ומקבלים ערך מוסף עצום לגביהן. חוצמיזה יש שם שני פרקים גדולים, חשובים, מעניינים ומעשירים על שתי יצירותיו הגדולות ועוד כמה פרקונים על יצירותיו האחרות. כך שמי שהלך לקרוא את הספר מתוך ענין אמיתי ביצירותיו של האמן, בהחלט יצא נשכר (אם יצליח להתמיד בקריאה...
). לסיכום הסיכום
אם קוראים ביוגרפיה בשביל הכייף - לא להתקרב לטרויה ולביוגרפים דקדקנים מסוגו. אם קוראים כדי להבין טוב יותר את היצירות/מעשים/וכד' של מושא הביוגרפיה, עדיף אולי להתענות דוקא אצל אלו. ובברכת סוף טוב הכל טוב M.
