בחירת מנחה לתזה

[אוליב י]

^^אכן. מהצד של הסטודנטית

אחד השופטים אצלי כתב שהמתודה לא נראית לו ודרש שכתוב יסודי של הדוקטורט כתנאי לאישורו.
הנושא רב תחומי ואכן המתודולוגיה לא השתייכה לתחומו של השופט אך בהחלט היתה מתודולוגיה מקובלת לגמרי והשתייכה לתחום אחר, של המנחה שלי.
המנחה הודיעה וגם כתבה למי שאחראי על כך שאין לשופט זכות לפסול מתודולוגיה מקובלת גם אם הוא בור בה [במילים אלו] ושאושרה ע"י הועדה, השופט התקפל ואישר את הדוקטורט לאחר שינויים מינוריים.
אילולא הגב שלה, המשמעות היתה בעצם לערוך את כל המחקר מחדש באופן אחר - ואת זה לא הייתי יכולה לעשות.

 

[חייבתלהגיב]

איזה סיוט. מזעזע...

 

[אור302]

האם השופט האנונימי מקבל עותק של סיכומי הוועדה?

 

[אוליב י]

אני לא יודעת

התהליך לא שקוף לסטודנטים
&nbsp
אבל בתחילת פרק המתודולוגיה כתוב בפירוש ומוסבר כנדרש מדוע נבחרה דוקא המתודולוגיה הזו, ומדוע לא נבחרו אחרות כולל זו שרצה אותו שופט.
ההסבר שכתבה המנחה היה זהה לזה שאני כתבתי...
והשופטים האחרים התיחסו לכך באופן חיובי [בסגנון "על אף שאני רגיל לעבוד עם מתודולוגיה שונה, ההצדקה לבחירה הזו נומקה היטב"]

 

[קיפי סגול]

ענו לך כבר תשובות טובות

סיפרתי פה פעם את הסאגה שלי עם אישור עבודת הדוקטורט.
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/2017/146821372/

אני מרשה לעצמי להניח שאילו המנחה שלי היתה מעורבת וחזקה יותר בפוליטיקה הפנימית באוניברסיטה העניין היה נפתר הרבה יותר מהר. ושלא תביני לא נכון, היא היתה מנחה מדהימה (אני כותב בזמן עבר כי היא נפטרה לפני חמש שנים) ולמדתי ממנה המון. למעשה, לא עובר כמעט יום שאני לא חושב מה היא היתה אומרת או עושה- בעיקר בסיטואציות שבהן אני מנסה לעזור לסטודנטים שאני מנחה. אני עדיין משתמש בחומרים שהיא הכינה עם הסטודנטים שלי ומוצא את עצמי חוזר על דברים שהיא אמרה לי.

למה זה חשוב יותר בדוקטורט מאשר במאסטר: כי מאסטר הוא עבודה מצומצמת יותר בהיקפה, השיפוט בד"כ יותר סלחני, והסטודנטים פחות חשופים למשחקי אגו ומלחמות פרופסורים.

ואגב, בעניין נושא ומנחה: ההתייחסות שלי למאסטר היא כתרגיל מורחב בביצוע מחקר. לכן לעתים קרובות סטודנט לתואר שני אצלי נכנס לתוך מחקר קיים שמטרותיו, גבולותיו, והרבה פעמים גם שיטות המחקר נקבעו מראש (לפעמים כחלק ממחקר ממומן על-ידי גרנט). הסטודנט מקבל אחריות על חלק מסויים מהמחקר. זו גישה מאד מקובלת בתחומים מסויימים. במדעי החברה (בישראל לפחות) זה פחות מקובל.

 

[להתחיל מהאמצע]

קודם כל, מצטערת לשמוע על פטירתה

של המנחה. כשבחרת בה ידעת שהיא מעבר לשיא ופחות מצויה בנבכי הפוליטיקה והביורוקרטיה?
אשאל כמה שאלות בסיסיות וסליחה אם הן כבר מייגעות ושחוקות:
1. מה אמור להיות אורכה של עבודת התזה?
2. גרנט זה בעצם תקציב מחקר/מענק מחקר?
יש הבדלים ביניהם?
3. אנסה להגיד את זה בדחילו וברחימו אבל מהקצת שהכרת אותי כאן בפורום, אני נשמעת לך כמו מישהי שתשתלב בתוך מחקר קיים?

כבר התחלתי להתגבש עם עצמי על נושא...ממש בזהירות ובקטן אבל אני כל פעם קוראת עוד טיפונת, אמנם חומרים עדיין לא אקדמיים, אבל להכיר את התחום יותר ממה שאני מכירה כיום כדי להבין עד כמה הוא באמת בוער בי.
אני גם לא יודעת אם אני עושה נכון אבל אני חושבת מראש מעבר לזה שהנושא כמובן חייב לעניין אותי, גם עד כמה הוא יוכל ליצור עניין בקרב אנשים נוספים.

וגם...דיברתם פה לא אחת על כנסים.
אני משערת שהנושא שלי יכול לעניין את אנשי המקצוע שאותם אני מכירה מהיום יום, אבל השאלה אם זה מספיק טוב ואם זה מספיק נחשב כפרסום או שאם זה לא כנס אקדמי אז זה שווה כקליפת השום?

 

[קיפי סגול]

כן, ידעתי את הדברים האלו לפני כן

והחלטתי לעשות את הטרייד-אוף ולבחור במישהי שיש לי איתה תקשורת טובה ושיש לה הרבה מאד נסיון מחקרי ונסיון בהדרכת סטודנטים ומומחית בתחום הכללי שבו התעניינתי.
לשאלותייך:
1) אני לא בוחן עבודות לפי משקל אלא לפי התוכן. מספר העמודים הוא לא הדבר הכי חשוב (המאמר של ווטסון וקריק על מבנה ה DNA הוא עמוד וקצת בנייצ'ר). זה גם משתנה מתחום לתחום כך שאי-אפשר באמת לענות לך. הייתי אומר שכמאה עמודים במדעי החברה נשמע לי סביר, אבל גם אם זה יהיה בסוף 60 או 150 עמודים זה לא מה שמשנה.
2) כן
3) לא יודע, אבל יש לזה הרבה יתרונות במאסטר. לפעמים מוצאים את העניין תוך כדי. יש גם יתרונות וחסרונות גם ללחקור משהו שקרוב אלייך אישית (מהחיים הפרטיים או העולם המקצועי).

 

[להתחיל מהאמצע]

עדכונים קטנים

היי,

שוחחתי עם מרצה אחרת שלי, שהיא לא חברת סגל, ושאלתי בעדינות לגבי שני המנחים הפוטנציאליים.
היא אמרה שככל שידוע לי המנחה נחשבת לחוקרת בעלת שם עם פרסומים רבים אבל מאוד כמותית בגישה שלה. הוא נחשב לפחות ממנה וגם מתודלוגיות יותר "רכות" (כנראה שהיא התכוונה לאיכותניות).
שיתפתי אותה בגדול ברעיון ההתחלתי שלי לתזה, והיא אמרה שדווקא נשמע לה שלמרות שזה לא ממש התחום שלו זה כן יותר יתאים לו מתדולוגית.
היא אמרה לי שהיא גם חושבת שעדיף קודם למצוא מנחה ואז להתפקס על נושא.

שלושת הקריטריונים שקיפי כתב לי הם:

1) יחסי אנוש ותקשורת טובה- את זה יש לי עם שניהם, ניסיתי לברר עם סטודנטים נוספים אבל עוד לא איתרתי סטודנטים שעשו אצלם תזה, ממי שכן דיברתי איתו לגביו אז קיבלתי כמה פידבקים טובים עליו אבל כמרצה (ואני לא יודעת עד כמה יש קורלציה בין היותך מנחה טוב לבין היותך מרצה טוב)
2) שיהיה מומחה בתחום שבו את מתעניינת- זה הרבה יותר היא מאשר הוא, כלומר היא יותר מומחית בתחום אבל נושא המחקר באופן יותר ספציפי ומדויק שלאט לאט מתגבש לו בראשי (ועוד מן הסתם יצטרך לעבור שיפוצים) בכל זאת פחות קשור לתחום שלה
3) שיהיה חזק מספיק בפוליטיקה הפנימית כדי לתת לך גיבוי- אמרנו שזה קריטריון יותר חלש וגם אין לי כרגע יכולת להעריך את זה אם כי אני משערת שהיא יותר חזקה ממנו בנושא


קבעתי גם פגישת עזר בספריה שלנו כי נחשפתי לנושא של מדידה והערכה של תפוקה אקדמית (כל הנושא של ציטוטי מאמרים והערכת חוקרים), וחשבתי שאולי זה יכול גם לסייע לי בקבלת החלטה.
בקיצור...אני הולכת לעשות תזה על איך בוחרים מנחה לתזה

זהו בגדול לכרגע.

 

[קיפי סגול]

לדעתי, את לוקחת את זה רחוק מדי

ציטוטים והערכות חוקרים זה overkill כשבסה"כ מדובר על מאסטר. חוץ מזה שיש בעייתיות רבה עם כל המדדים האלו.

 

[Mickey מאוס]

את סתם מסבכת את עצמך

נשמע לי מוגזם לגמרי. כולה מנחה לתיזה.
כשאני התחלתי את תואר השני, התלבטתי לגבי מנחה ששמעתי עליה דעות מעורבות. כמעט ויתרתי אבל הלכתי להפגש איתה. עשר דקות לתוך הפגישה, כבר היה לי ברור שיש בינינו כימיה יוצאת מן הכלל. אני זוכרת שיצאתי מפגישה ואמרתי לעצמי "ככל שזה תלוי בי, זו המנחה". מאז עברו ארבע שנים, את התיזה כבר סיימתי מזמן אבל אני עדיין מתפעלת מהמזל הטוב שהיה לי. אני כל כך נהנית לעבוד איתה.
בשורה התחתונה זה מה שהכי חשוב- הכימיה. תקראי בפורום מיליון סיפורים מזעזעים על הסתכסכויות עם המנחה- למי אכפת במקרים כאלה כמה מאמרים הוא פרסם וכמה הוא "חזק"? אפשר להסתכל על זה כעל קריטריון, אבל מדידה והערכה של תקופה אקדמית זו פשוט הגזמה שלא תועיל לך בכלום.

 

[להתחיל מהאמצע]

אוקיי, תודה. לא ידעתי שזה כזה נפוץ

ההסתכסכויות עם מנחה.
ושמחה לשמוע שהייתה לך חוויה חיובית.

נ.ב- נראה לי פשוט שעם שניהם יש לי כימיה טובה ולכן קצת יותר קשה לי לבחור.

 

[Mickey מאוס]

המרים הקיצוניים לא נפוצים אני מניחה

אבל "סתם" מקרים של אי שביעות רצון הדדית, לפחות סביבי, נפוצים בהחלט.
חברה שלי שהיא סטודנטית מעולה הייתה שנתיים ביחסים קשים עם המנחים שלה
אנשים בוחרים לפי הנושא וחושבים שיסתדרו וזה לא תמיד עובד כך. צריך לעשות "תיאום ציפיות". תשמעי על דרישות המנחה, תראי אם זה מתאים לך. שני המנחים מוכנים לקבל אותך להנחייה? אמרת להם שאת מעוניינת לעבוד על רעיון חדש משלך? אלו דברים שמאד חשובלהבהיר מראש.

אני עדיין עובדת עם המנחה ועדיין יש לי חוויה מעולה. תודה.

 

[להתחיל מהאמצע]

שלחתי לה מייל וביקשתי להיפגש איתה

אני עוברת בינתיים על המחקרים האחרונים שלה כדי לעשות שיעורי בית לפני הפגישה. וגם רושמת לי שאלות. אכניס את הנושא הזה של לעבוד על רעיון חדש משלי. ואבין אם היא מוכנה לקבל אותי.
הוא הציע לי את עצמו (לא חשבתי עליו כאופציה ולכן לא דיברתי איתו על זה בכלל) אז אני משערת שיש איזושהי מוכנות מצידו לקבל אותי (למרות שעוד לא הייתה לנו שיחה יותר עמוקה בנושא).
מה קרה בסוף עם חברתך והמנחה שלה?

 

[Mickey מאוס]

כלום. היא סיימה, היה לה קשה ולא נעים

איתי למדו אנשים שטענו שהמנחה שלהם לתיזה עם אישיות גבולית קשה, לא מנחה אותם בכלל ומתפרצת עליהם סתם. כלהעבדה ל טענה כך והם פשוט נעזרו אחד בשני. אני חובבת יחסיםם בין-אישיי ולוקחת דברים ללב- לא הייתי מסוגלת לעבוד כך.

 

[להתחיל מהאמצע]

אני מזדהה איתך, גם אני כזו...

 

[להתחיל מהאמצע]

ולטובת המאסטרנטים העתידיים שיבואו לפורום

ויחפשו מידע בנושא של בחירת מנחה לתזה ואיך ניגשים לזה בכלל, אני מצרפת את הלינק הזה, שאמנם יש בו מידע שהוא קצת ספציפי מדי בחלק מהנכתב בו, אבל אני מצאתי שהוא מקיף ועוזר, וגם חשוב לציין שנכתב על ידי מנחה בעצמו:


http://www.tau.ac.il/law/members/birnhack/Thesis.pdf