כמיהות
זמן שנע כל העת מול לבנו ברגעים מוקסמים שחווים יחד בפריחות נהדרות על ראשי ההרים בשבילי עפר מפותלים נשכחים. ולבנו התם בכמיהות הפשוטות שואל לרגעים אבודים שלא חוזרים, להלך כך בין יופי לזריחה לחלק את הזמן שנשאר איתך. ומחוג השעון שלא יכולנו לעצור מורה לנו דרך לנהור,לעבור ועמך הדקות קצרות וענוגות עדיין עיינינו חלומות אורגות.