בחינות והערכה -

מצב
הנושא נעול.
בחינות והערכה -

בחינות והערכה -
איזה שרשור מאלף זה יצא ! ואני חושבת לי: איזה בזבוז משאבים, כספיים ואנושיים כל הבחינות האלה. תחשבו: כל ילדי השכבה בכל הארץ נבחנים: ערעורים, מתח, לחץ, מועדי ב'... אחר כך שלב ב': אלפי ילדים, ושוב אותו הסיפור. כמה אנשים מתעסקים בזה ? העלויות של זה למערכת בטח אדירות. ולשם מה כל זה ? אני אומרת (מבלי לבדוק, כמובן, אין לי כיום כלים לכך) שאם היו מבטלים את כל הבחינות האלה, ובמקום זה היו פשוט מאפשרים לכל המעוניין להשתתף באותן התוכניות העשרה - אני מהמרת שזה לא היה עולה יותר (שוב אין לי לצערי אפשרות לבדוק את זה) - וזה בטח היה יותר יעיל, יותר צודק, וחוסך הרבה עצבים ועוגמת נפש לכולם. מה אתם אומרים ?
 

ibibik

New member
../images/Emo45.gif

בחינות והערכה -
איזה שרשור מאלף זה יצא ! ואני חושבת לי: איזה בזבוז משאבים, כספיים ואנושיים כל הבחינות האלה. תחשבו: כל ילדי השכבה בכל הארץ נבחנים: ערעורים, מתח, לחץ, מועדי ב'... אחר כך שלב ב': אלפי ילדים, ושוב אותו הסיפור. כמה אנשים מתעסקים בזה ? העלויות של זה למערכת בטח אדירות. ולשם מה כל זה ? אני אומרת (מבלי לבדוק, כמובן, אין לי כיום כלים לכך) שאם היו מבטלים את כל הבחינות האלה, ובמקום זה היו פשוט מאפשרים לכל המעוניין להשתתף באותן התוכניות העשרה - אני מהמרת שזה לא היה עולה יותר (שוב אין לי לצערי אפשרות לבדוק את זה) - וזה בטח היה יותר יעיל, יותר צודק, וחוסך הרבה עצבים ועוגמת נפש לכולם. מה אתם אומרים ?
 

ציפי ג

New member
אני אמרתי זאת מזמן

בחינות והערכה -
איזה שרשור מאלף זה יצא ! ואני חושבת לי: איזה בזבוז משאבים, כספיים ואנושיים כל הבחינות האלה. תחשבו: כל ילדי השכבה בכל הארץ נבחנים: ערעורים, מתח, לחץ, מועדי ב'... אחר כך שלב ב': אלפי ילדים, ושוב אותו הסיפור. כמה אנשים מתעסקים בזה ? העלויות של זה למערכת בטח אדירות. ולשם מה כל זה ? אני אומרת (מבלי לבדוק, כמובן, אין לי כיום כלים לכך) שאם היו מבטלים את כל הבחינות האלה, ובמקום זה היו פשוט מאפשרים לכל המעוניין להשתתף באותן התוכניות העשרה - אני מהמרת שזה לא היה עולה יותר (שוב אין לי לצערי אפשרות לבדוק את זה) - וזה בטח היה יותר יעיל, יותר צודק, וחוסך הרבה עצבים ועוגמת נפש לכולם. מה אתם אומרים ?
אני אמרתי זאת מזמן
זה צריך להיות פתוח לכל. ממילא יעזבו אלו שזה לא מתאים לכישוריהם או לאופיים.
 

אגוזים1

New member
זה דומה לאופציה לאפשר כניסה

אני אמרתי זאת מזמן
זה צריך להיות פתוח לכל. ממילא יעזבו אלו שזה לא מתאים לכישוריהם או לאופיים.
זה דומה לאופציה לאפשר כניסה
חופשית לאוניברסיטאות בשנה הראשונה כאשר הדילול מתבצע באופן טבעי דרך הציונים של השנה הראשונה. יש לזה ייתרונות אבל גם חסרונות...
 
אני לא בטוחה...

בחינות והערכה -
איזה שרשור מאלף זה יצא ! ואני חושבת לי: איזה בזבוז משאבים, כספיים ואנושיים כל הבחינות האלה. תחשבו: כל ילדי השכבה בכל הארץ נבחנים: ערעורים, מתח, לחץ, מועדי ב'... אחר כך שלב ב': אלפי ילדים, ושוב אותו הסיפור. כמה אנשים מתעסקים בזה ? העלויות של זה למערכת בטח אדירות. ולשם מה כל זה ? אני אומרת (מבלי לבדוק, כמובן, אין לי כיום כלים לכך) שאם היו מבטלים את כל הבחינות האלה, ובמקום זה היו פשוט מאפשרים לכל המעוניין להשתתף באותן התוכניות העשרה - אני מהמרת שזה לא היה עולה יותר (שוב אין לי לצערי אפשרות לבדוק את זה) - וזה בטח היה יותר יעיל, יותר צודק, וחוסך הרבה עצבים ועוגמת נפש לכולם. מה אתם אומרים ?
אני לא בטוחה...
ראשית אני לא בטוחה שעלות המיון גבוהה כל כך (חוזרים על בחינות, מסננים באמצעות המערכת הבית-ספרית הקיימת ממילא וכו'). שנית, אני לא בטוחה שהשינוי יהיה יותר טוב - במיוחד לילדים המחוננים - שצריכים חינוך מיוחד ומסגרת מיוחדת (שוב - לא אשכח את פניה של בתי שסיפרה לי שאמרה לילדה בכתתה "זה שקר גס" וההיא פרצה בצווחות שמקללים אותה...). ילדים מחוננים הם אוכלוסיה עם צרכים מיוחדים שצריכה מענה בצורת חינוך מיוחד - ומגיעה להם השתתפות המדינה במימון המערכת הזו. לדעתי זה לב העניין וכל היתר מעניין אותי אישית - הרבה פחות.
 
מגיעה - אולי, אבל האם

אני לא בטוחה...
ראשית אני לא בטוחה שעלות המיון גבוהה כל כך (חוזרים על בחינות, מסננים באמצעות המערכת הבית-ספרית הקיימת ממילא וכו'). שנית, אני לא בטוחה שהשינוי יהיה יותר טוב - במיוחד לילדים המחוננים - שצריכים חינוך מיוחד ומסגרת מיוחדת (שוב - לא אשכח את פניה של בתי שסיפרה לי שאמרה לילדה בכתתה "זה שקר גס" וההיא פרצה בצווחות שמקללים אותה...). ילדים מחוננים הם אוכלוסיה עם צרכים מיוחדים שצריכה מענה בצורת חינוך מיוחד - ומגיעה להם השתתפות המדינה במימון המערכת הזו. לדעתי זה לב העניין וכל היתר מעניין אותי אישית - הרבה פחות.
מגיעה - אולי, אבל האם
זו אכן מתקיימת ? האם תוכניות העשרה כפי שהן קיימות היום הן אכן כל כך "מיוחדות" ונותנות את אותו המענה המיוחל ? ועוד התלבטות: כיום במקרה של ה"חינוך המיוחד" כבר הבינו שצריך להשקיע יותר בשילוב ואינטגרציה ולא ביצירת מסגרות נפרדות נבדלות. האם יבוא יום ויגיעו למסקנה כזאת גם לגבי המחוננים ?
 
לא בטוח שהמענה זהה

מגיעה - אולי, אבל האם
זו אכן מתקיימת ? האם תוכניות העשרה כפי שהן קיימות היום הן אכן כל כך "מיוחדות" ונותנות את אותו המענה המיוחל ? ועוד התלבטות: כיום במקרה של ה"חינוך המיוחד" כבר הבינו שצריך להשקיע יותר בשילוב ואינטגרציה ולא ביצירת מסגרות נפרדות נבדלות. האם יבוא יום ויגיעו למסקנה כזאת גם לגבי המחוננים ?
לא בטוח שהמענה זהה
המטרה בשילוב תלמידי החינוך המיוחד בקהילה הוא להגדלת הסיכוי לשלבם בקהילה כבוגרים, והגילוי שניתן להגיע לתוצאות טובות יותר באופן זה. לא בטוח שניתן לגזור גזירה שווה לגבי מחוננים. ואני מסכימה שהתכניות (אני מתייחסת בתגובותי רק לכיתות מחוננים ולא לתכניות אחה"צ או יום בשבוע) לא ממצות את האפשרויות - אלא שהסינון כשלעצמו, וההמצאות בסביבת שווים הומוגנית יותר - מועילים לחוויה לימודית טובה יותר, ולפחות קשיי תפקוד ביומיום (כילדים - בלי קשר ודאי להצלחתם כבוגרים).
 

meitush123

New member
כן

מגיעה - אולי, אבל האם
זו אכן מתקיימת ? האם תוכניות העשרה כפי שהן קיימות היום הן אכן כל כך "מיוחדות" ונותנות את אותו המענה המיוחל ? ועוד התלבטות: כיום במקרה של ה"חינוך המיוחד" כבר הבינו שצריך להשקיע יותר בשילוב ואינטגרציה ולא ביצירת מסגרות נפרדות נבדלות. האם יבוא יום ויגיעו למסקנה כזאת גם לגבי המחוננים ?
כן
המסגרות הן מאד מיוחדות לפחות זו שאני לומדת בה שהיא מעולה מכל בחינה שהיא
 
לא נראה לי. אל תשכחי שלרוב

בחינות והערכה -
איזה שרשור מאלף זה יצא ! ואני חושבת לי: איזה בזבוז משאבים, כספיים ואנושיים כל הבחינות האלה. תחשבו: כל ילדי השכבה בכל הארץ נבחנים: ערעורים, מתח, לחץ, מועדי ב'... אחר כך שלב ב': אלפי ילדים, ושוב אותו הסיפור. כמה אנשים מתעסקים בזה ? העלויות של זה למערכת בטח אדירות. ולשם מה כל זה ? אני אומרת (מבלי לבדוק, כמובן, אין לי כיום כלים לכך) שאם היו מבטלים את כל הבחינות האלה, ובמקום זה היו פשוט מאפשרים לכל המעוניין להשתתף באותן התוכניות העשרה - אני מהמרת שזה לא היה עולה יותר (שוב אין לי לצערי אפשרות לבדוק את זה) - וזה בטח היה יותר יעיל, יותר צודק, וחוסך הרבה עצבים ועוגמת נפש לכולם. מה אתם אומרים ?
לא נראה לי. אל תשכחי שלרוב
התוכניות הן במקום שעות הלימוד הרגילות. זה היה יוצר נהירה המונית, כי כל ילד נורמלי ירצה להתחמק מבית הספר, ואז הם ילכו לתוכניות ההעשרה ויעשו שם "באלאגנים" (איזה כיך-לא לומדים), והמדריכים יתעסקו כל היום עם בעיות משמעת. המחוננים שוב יצאו מקופחים.
 
חלק לא מבוטל של הנושאים

בחינות והערכה -
איזה שרשור מאלף זה יצא ! ואני חושבת לי: איזה בזבוז משאבים, כספיים ואנושיים כל הבחינות האלה. תחשבו: כל ילדי השכבה בכל הארץ נבחנים: ערעורים, מתח, לחץ, מועדי ב'... אחר כך שלב ב': אלפי ילדים, ושוב אותו הסיפור. כמה אנשים מתעסקים בזה ? העלויות של זה למערכת בטח אדירות. ולשם מה כל זה ? אני אומרת (מבלי לבדוק, כמובן, אין לי כיום כלים לכך) שאם היו מבטלים את כל הבחינות האלה, ובמקום זה היו פשוט מאפשרים לכל המעוניין להשתתף באותן התוכניות העשרה - אני מהמרת שזה לא היה עולה יותר (שוב אין לי לצערי אפשרות לבדוק את זה) - וזה בטח היה יותר יעיל, יותר צודק, וחוסך הרבה עצבים ועוגמת נפש לכולם. מה אתם אומרים ?
חלק לא מבוטל של הנושאים
ביום העשרה לא דורש כישורים מיוחדים. לומדים שם קצת על תרבות יפנית, יש קורס בקוסמות, יש קורס על התיאטרון היווני. אין ממש הצדקה להגביל קורסים אלו לילדים מחוננים. המצב הרצוי הוא שיש קורסי העשרה במסגרת בית הספר.
 
תלוי במה מדובר

בחינות והערכה -
איזה שרשור מאלף זה יצא ! ואני חושבת לי: איזה בזבוז משאבים, כספיים ואנושיים כל הבחינות האלה. תחשבו: כל ילדי השכבה בכל הארץ נבחנים: ערעורים, מתח, לחץ, מועדי ב'... אחר כך שלב ב': אלפי ילדים, ושוב אותו הסיפור. כמה אנשים מתעסקים בזה ? העלויות של זה למערכת בטח אדירות. ולשם מה כל זה ? אני אומרת (מבלי לבדוק, כמובן, אין לי כיום כלים לכך) שאם היו מבטלים את כל הבחינות האלה, ובמקום זה היו פשוט מאפשרים לכל המעוניין להשתתף באותן התוכניות העשרה - אני מהמרת שזה לא היה עולה יותר (שוב אין לי לצערי אפשרות לבדוק את זה) - וזה בטח היה יותר יעיל, יותר צודק, וחוסך הרבה עצבים ועוגמת נפש לכולם. מה אתם אומרים ?
תלוי במה מדובר
עם כיתת מחוננים זה בעייתי. באשר לחוגים ויום העשרה - בהחלט מסכימה. ממילא יבואו רק אלה שהם ב"קבוצת סיכון" להתאים (ובאמת לא נראה לי שרוב ההורים לילדים שלא מתאימים במיוחד יתמכו בכך שיפסידו לימודים).
 

apk

New member
זו יכולה להיות שיטה עדיפה

בחינות והערכה -
איזה שרשור מאלף זה יצא ! ואני חושבת לי: איזה בזבוז משאבים, כספיים ואנושיים כל הבחינות האלה. תחשבו: כל ילדי השכבה בכל הארץ נבחנים: ערעורים, מתח, לחץ, מועדי ב'... אחר כך שלב ב': אלפי ילדים, ושוב אותו הסיפור. כמה אנשים מתעסקים בזה ? העלויות של זה למערכת בטח אדירות. ולשם מה כל זה ? אני אומרת (מבלי לבדוק, כמובן, אין לי כיום כלים לכך) שאם היו מבטלים את כל הבחינות האלה, ובמקום זה היו פשוט מאפשרים לכל המעוניין להשתתף באותן התוכניות העשרה - אני מהמרת שזה לא היה עולה יותר (שוב אין לי לצערי אפשרות לבדוק את זה) - וזה בטח היה יותר יעיל, יותר צודק, וחוסך הרבה עצבים ועוגמת נפש לכולם. מה אתם אומרים ?
זו יכולה להיות שיטה עדיפה
אבל עדיין, זה לא שונה בהרבה ממבחני האיתור כפי שהם מתוארים כאן או מעצתך להסתמך על הדבר הכי מגוחך "השכלת ההורים" (על איזו השכלה מדברים? השכלה רשמית או השכלה בלתי רשמית?). הרי יתכן מאוד שילד מסוים (ואני בטוחה שיש לא מעט כאלה), לא זכה למספיק חשיפה לגירויים ולכן לא התפתחו אצלו העינין והמוטיבציה, אבל עדיין הפוטנציאל שלו גבוה מאוד, ואם הוא יחשף לתחום ענין מתאים בשבילו הוא פתאום יפתח מוטיבציה גבוהה. כלומר. אם יציעו רשימת חוגים, הילד שלא ממש יודע על מה מדובר לא יגלה מוטיבציה ולא ירשם, אבל אם יפגישו אותו עם אותו החוג הוא ימצא בו הרבה ענין ויתכן אפילו שיהיה המצטיין בו. מצטערת, אבל לטעמי, אין מה לעשות מבחני IQ טהורים הם דרך האבחון והניבוי הטובים ביותר. אולי רצוי באמת לפני כן לוודא אם לילד יש לקות למידה כלשהי, ולערוך לו את המבחן בהתאם, אבל בשורה התחתונה חובה להסתמך על ה-IQ בלבד ללא כל תוספות מיותרות, וללכת על הגדרת מחוננות אמיתית, שאומרת שמחונן הוא כל מי שה-IQ שלו מעל 120.
 
לא חושבת שנטשה נתנה עצה שכזו

זו יכולה להיות שיטה עדיפה
אבל עדיין, זה לא שונה בהרבה ממבחני האיתור כפי שהם מתוארים כאן או מעצתך להסתמך על הדבר הכי מגוחך "השכלת ההורים" (על איזו השכלה מדברים? השכלה רשמית או השכלה בלתי רשמית?). הרי יתכן מאוד שילד מסוים (ואני בטוחה שיש לא מעט כאלה), לא זכה למספיק חשיפה לגירויים ולכן לא התפתחו אצלו העינין והמוטיבציה, אבל עדיין הפוטנציאל שלו גבוה מאוד, ואם הוא יחשף לתחום ענין מתאים בשבילו הוא פתאום יפתח מוטיבציה גבוהה. כלומר. אם יציעו רשימת חוגים, הילד שלא ממש יודע על מה מדובר לא יגלה מוטיבציה ולא ירשם, אבל אם יפגישו אותו עם אותו החוג הוא ימצא בו הרבה ענין ויתכן אפילו שיהיה המצטיין בו. מצטערת, אבל לטעמי, אין מה לעשות מבחני IQ טהורים הם דרך האבחון והניבוי הטובים ביותר. אולי רצוי באמת לפני כן לוודא אם לילד יש לקות למידה כלשהי, ולערוך לו את המבחן בהתאם, אבל בשורה התחתונה חובה להסתמך על ה-IQ בלבד ללא כל תוספות מיותרות, וללכת על הגדרת מחוננות אמיתית, שאומרת שמחונן הוא כל מי שה-IQ שלו מעל 120.
לא חושבת שנטשה נתנה עצה שכזו
היא רק ציינה שלהשכלת ההורים קורלציה גבוהה יותר עם הצלחה בלימודים אקדמיים מלפסיכומטרי+בגרויות. אני מקווה שאף אחד לא חושב ברצינות שכדאי להשתמש במדד הזה... למבחני אינטיליגנציה עלות גבוהה מכדי שיעבירו אותם כל ילד וילד. מעבר לכך, 120 אינו סף מחוננות אלא 130 (לפי סטיית תקן 15).
 

apk

New member
נועה את בטוחה?

לא חושבת שנטשה נתנה עצה שכזו
היא רק ציינה שלהשכלת ההורים קורלציה גבוהה יותר עם הצלחה בלימודים אקדמיים מלפסיכומטרי+בגרויות. אני מקווה שאף אחד לא חושב ברצינות שכדאי להשתמש במדד הזה... למבחני אינטיליגנציה עלות גבוהה מכדי שיעבירו אותם כל ילד וילד. מעבר לכך, 120 אינו סף מחוננות אלא 130 (לפי סטיית תקן 15).
נועה את בטוחה?
לפי הידוע לי הנורמה היא בין 80 ל-120 וכל מה שמעל 120 זה מחונן. האם ההגדרה הזאת הייתה נכונה בעבר והשתנתה? העצה של נטשה הייתה לא לעשות כל אבחון (בשרשור הזה) או להתייחס ל"השכלת ההורים" (בשרשור הקודם)
 
נראה לי שלא הבנת את נטשה

נועה את בטוחה?
לפי הידוע לי הנורמה היא בין 80 ל-120 וכל מה שמעל 120 זה מחונן. האם ההגדרה הזאת הייתה נכונה בעבר והשתנתה? העצה של נטשה הייתה לא לעשות כל אבחון (בשרשור הזה) או להתייחס ל"השכלת ההורים" (בשרשור הקודם)
נראה לי שלא הבנת את נטשה
לא אדבר בשמה, אבל אני מתקשה להאמין שהיא חושבת שלתוכניות למחוננים צריך לסנן על בסיס השכלת ההורים. מעל 120 זה, אם אני לא טועה, 7.5% העליונים המכונים "בעלי אינטיליגנציה מעולה". מחוננים הם 3%~ העליונים. באמת עניין של הגדרות.
 

apk

New member
ואיך מתייחסים היום

נראה לי שלא הבנת את נטשה
לא אדבר בשמה, אבל אני מתקשה להאמין שהיא חושבת שלתוכניות למחוננים צריך לסנן על בסיס השכלת ההורים. מעל 120 זה, אם אני לא טועה, 7.5% העליונים המכונים "בעלי אינטיליגנציה מעולה". מחוננים הם 3%~ העליונים. באמת עניין של הגדרות.
ואיך מתייחסים היום
לאותם 4.5% מוכשרים שאינם מחוננים? מה המערכת מציעה לאלה?
 

דורית1900

New member
זה היה ציון נתון סטטיסטי

נועה את בטוחה?
לפי הידוע לי הנורמה היא בין 80 ל-120 וכל מה שמעל 120 זה מחונן. האם ההגדרה הזאת הייתה נכונה בעבר והשתנתה? העצה של נטשה הייתה לא לעשות כל אבחון (בשרשור הזה) או להתייחס ל"השכלת ההורים" (בשרשור הקודם)
זה היה ציון נתון סטטיסטי
נטשה לא הציעה להשתמש בנתון השכלת ההורים, אלא ציינה אותו כמנבא לא רע להשכלה אקדמית לצאצאים.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה