בחינות בגרות

[טל קר]

כן. מספרית יש רוב לנשים, אבל מהותית

נשים עדין נחשבות מיעוט, ומספרית הן אכן מיעוט בכל מוקדי ההשפעה. משהו כמו השחורים והלבנים בדרום אפריקה שלפני מנדלה. ובקשר ל"שטות שנועדה לפגוע ולהעליב", כל עוד "הומו" זה קללה כנראה שיש עוד מה לעבוד על שיפור מעמד הגייז. כל עוד "נקבה" זו מילת גנאי או פניה בלשון נקבה מעליב מישהו, יש עוד מה לעבוד על שיפור מעמד האישה.

 

[pigeon_]

מה הקשר???

מעליב לקרוא לבנאדם "נקבה" בגלל שהמלה נקבה מצביעה על "נשיות" . זו המצאה של אנשים, שהפכו תכונות כגון רגישות, עדינות, פחדנות, חינניות, ויופי עדין, - לאחד הסממנים של האופי הנשי. גם לידידות שלי, כשאני רוצה לקרוא להן פחדניות, אני קורא להן נקבות. הן מקבלות את זה בצחוק ובסבבה. הרבה גברים שמאוהבים ב"נשיות" ורוצים להתלבש ולהיראות כמו נשים, וע"י כך לקבל את התכונות הנשיות שכתובות לעיל, זוהו כהומואים. לכן הכינויים "הומו" ו"נקבה" בעלי אותה משמעות. אין לזה קשר ולו חצי קשר לכך שהם "מיעוטים"!

 

[Boojie]

אני לא מסכימה.

מרבית הגברים שאני מכירה לא ייעלבו אם יגדירו אותם "רגיש" או "עדין", אבל חלקם הגדול כן יעלבו אם יגדירו אותם "נקבות".

 

[pigeon_]

יופי שבחרת להיטפל דווקא לקטעים

הפחות חשובים. לקרוא למישהו נקבה זה כמו לקרוא לו פחדן. כשהייתי בבריטניה ראיתי שאנשים מקללים אחד את השני: פריטי-בוי (יפיוף) אפשר לומר שגם היפיופים מיעוט?

 

[augustus]

למה, למה?

למה לנסח בלשון זכר, למה קו מלוכסן, למה לשבור את הראש? כל כך קל לכתוב את הכל ברבים או באינפינטיב, לדעתי רק זילזול מכוון בנשים יכול היה ליצור את הפנייה בזכר ואת כל ההיתממויות האלה שאין דרך לפתור את הבעיה בגלל מגבלות השפה העברית, המגבלות הן מגבלות תפיסתיות של קובעי המדיניות. מעבר לזה, הנשים אינן "מיעוט מבחינה משפטית" אלא מגזר חלש + רוב מבחינה מספרית. אבל אין שום סיבה לבחור בלשון הפנייה זכר או נקבה, כבר אמרתי שהפתרון מאוד פשוט.

 

[Boojie]

אהמ, גם לשון רבים בעברית

היא זכר או נקבה. כך שלשון רבים לא פותרת כלום. לפחות בציווי ברבים הורידו את ההבחנה (אפשר לומר "פיתחו את המחברות" גם לגברים וגם לנשים, כבר לא חייבים "פתחנה" לנשים) כך שאפשר להשתמש בו חופשי...

 

[augustus]

פנייה ברבים, גם אם היא בזכר

מעצבנת פחות מאשר ביחיד. חוץ מזה, הפנייה הנייטרלית (נא לפתוח...) היא פתרון מושלם, כך שזה ממש מכעיס שממשיכים לכתוב "פתח" ולתרץ את זה במגבלות השפה.

 

[אורין קיי]

ההרגל הוא הבעייה

99 נשים וגבר אחד לא יגיבו לפנייה זכרית אליהם כאל עלבון או "משהו". אותו קהל עצמו, יגיב בעלבון וברחמים (הגבר והנשים) אם הפנייה אליו תהיה נקבית. זה כוחו של הרגל. גם נשים וגם גברים יראו בפנייה נקבית לקהל המכיל וואחד גבר, התעלמות וזלזול מכוונים כלפי הגבר. יחד עם זאת אני בעד שינוי מהותי ומיידי. הרגלים משתנים רק אם משנים אותם ומתעקשים להמשיך ולשנותם. אפשר להתחיל מנקודה זו ולנסות למצוא כינוי בעברית תחה המתאים לקהל מעורב. שמתי כפפה, יאללה, קדימה.

 

[אלת הירח]

פעם היתה בעברית

הבחנה בין גוף שני רבים זכר לגוף שני רבים נקבה, ובין גוף שלישי רבים זכר לגוף שלישי רבים נקבה, בדברים כגון "הם יכתבו" "הן תכתובנה" וכו´. האם אתן חושבות (והפנייה כאן היא כמובן לגברים ונשים כאחד) שאובדן ההבחנה בין זכר לנקבה ברבים מראה על שינוי תפיסתי?

 

[מירה חניק]

יותר על חוסר דיוק בעברית

 

[אלת הירח]

אבל למה דווקא בתחום הזה

לכל הדברים שאת מכנה חוסר דיוק בשפה יש סיבה כלשהי למה הם השתנו.