ויקויק
כמה הערות למה שכתבת קודם כל לא האשמתי סתם. בררתי את העניין וגם כתבתי את זה בהודעה שלי. הסתבר שיש החלטה עקרונית לא לכתוב הודעות השתתפות בצער בעיתון בכדי לא להעכיר את האווירה. ודבר שני לא מסכימה איתך שמדובר באופטימיות. אופטימיות היא לגבי העתיד, ואילו בעיתון אנשים מדברים על העבר וההווה (וגם על העתיד). וההוה אצלם הוא פשוט וקל. לא מתוארים הקשיים ולו הקלים ביותר, שאת ואני יודעות שבין אם כותבים עליהם ובין אם לא- הם שם. לגבי שינוי הקונספט, חטאתי מידי פעם בכתיבה בעיתון. אחת מהסיבות שאני לא מכניסה עצמי לעובי הקורה היא שאני לא מתה על מפגשים עם חולים אחרים מסיבות חיידקיות, ולכן לא ששה להשתתף בצוות העיתון, אלא לכתוב או לראיין לפעמים כשמבקשים ממני, אם יש לי פנאי וזה מעניין אותי.
כמה הערות למה שכתבת קודם כל לא האשמתי סתם. בררתי את העניין וגם כתבתי את זה בהודעה שלי. הסתבר שיש החלטה עקרונית לא לכתוב הודעות השתתפות בצער בעיתון בכדי לא להעכיר את האווירה. ודבר שני לא מסכימה איתך שמדובר באופטימיות. אופטימיות היא לגבי העתיד, ואילו בעיתון אנשים מדברים על העבר וההווה (וגם על העתיד). וההוה אצלם הוא פשוט וקל. לא מתוארים הקשיים ולו הקלים ביותר, שאת ואני יודעות שבין אם כותבים עליהם ובין אם לא- הם שם. לגבי שינוי הקונספט, חטאתי מידי פעם בכתיבה בעיתון. אחת מהסיבות שאני לא מכניסה עצמי לעובי הקורה היא שאני לא מתה על מפגשים עם חולים אחרים מסיבות חיידקיות, ולכן לא ששה להשתתף בצוות העיתון, אלא לכתוב או לראיין לפעמים כשמבקשים ממני, אם יש לי פנאי וזה מעניין אותי.