"בזיעת אפך תאכל לחם"

[מהמר עם תעודות]

"בזיעת אפך תאכל לחם"

למה הרבה רבנים מנסים להתחמק מפסוק זה, ומפרשים אותו לפי רצונם. המשפט הזה כתוב בתורה, והתורה מצווה שעל מנת להתפרנס תצטרך לעשות את זה בזיעת אפך, כלומר, בעבודה קשה ובעמל רב, ולא משנה אם זה עבודה משרדית או פועל בניין (העבודה המשרדית דורשת עבודה קשה לפני שאתה מתקבל ופועל בניין דורשת עבודה קשה בזמן העבודה). אני שואל, מדוע, יש רבנים שמפרשים את המשפט כ "בזיעת אפך תאכל לחם, חוץ מהחרדי, הוא פטור מזה". רבנים שכל כך זועמים על אי קיום מצוות כמו שמירת שבת, שמירת הברית, וכו' אבל לא מקיימים את הפסוק הזה. אני באמת מנסה להבין ובתמים, למה. אתמול יצאתי להרכבה באיזה ישיבה (עבודה לפני גיוס) והרמנו שם טנקים וכל חרדי שעבר שם בישיבה זרק לנו את ה-"בזיעת אפך תאכל לחם, אל תתלוננו" כשאמרנו להם שיש הרבה קומות ואם נוכל לנוח כמה דקות, כשהם כל היום מהלכים ויושבים על כיסאות ולא עושים כלום, בטלנים ממש! ולא רק זה, הם גם התנו נתינת מים רק אם נברך, כשהיו איתי כמה חבר'ה שלא מאמינים (רוסים בעיקר), לי לא היה אכפת לברך, ברצון הייתי מברך אבל זה לא היה יפה. בקיצור, אני כותב קצת מרגש כמו שאתם רואים, אבל העניין ממש עצבן אותי וגרם לי להסתכל על האנשים האלה בפרספקטיבה אחרת לגמרי.

 

[Jermaine Jackson]

אם רק תבין שזה קללה ולא מצווה...

 

[asaf2000]

זו קללה

הפסוק הזה הוא לא ציווי אלא קללה שהקב"ה קילל את אדם הראשון. בדומה לכך הקב"ה קילל את חוה "בעצב תלדי בנים" ועוד לא ראיתי אף אשה שתמנע מלקחת אפידורל...

 

[Jermaine Jackson]

ועוד אומר

שכידוע שבט לוי היה תפקידו ללמוד תורה ולשבת "בטל" כל היום בזמן שהאחרים עובדים וסוחבים. הם היו הצד הרוחני במלחמה וגם הם לא השתעבדו במצרים כי הם לא הרפו מלימוד התורה בזמן השבטים האחרים כן. אז כיום גם שאין בית מקדש בעונוונותיו ולא כל הלויים לומדים תורה יום ולילה, החרדים תפסו את מקומם והם ה"שבט" הרוחני של העם שלומד תורה וגם אם הם התכוונו לכך שאתה עובד ואתה צריך לקיים את "בזעת אפיך תאכל לחם" בכל זאת הם יודעים שהם אתה מחר תבוא ללמוד איתם בישיבה אתה תוכל להגיד את זה לאחרים כי גם אתה תהפוך ל"שבט לוי" של היום.

 

[מהמר עם תעודות]

שטויות, מצווה היא לא ההפך של קללה

מצווה מלשון ציווי, הציווי יכול להיות דבר קל ויכול להיות דבר קשה. קללה היא לא ההפך ממצווה! אם האדם הראשון צווה לעבוד כדי להתפרנס, זאת מצווה עבורו, כי הוא נצטווה לעבוד כדי להתפרנס ואתם יכולים להגיד גם שהוא התקלל לעבוד כדי להתפרנס. זה לא משנה, התורה דורשת מהאדם לעבוד כדי להתפרנס, נקודה, סוף. החרדים לא עושים את זה, ולא רק שהם לא עושים את זה אתמול הם באו ואמרו לנו שאנחנו מתלוננים ולא עובדים!

 

[Jermaine Jackson]

האדם הראשון נתקלל ב10 קללות

צר לי שהבנת מדבריי שמצווה היא ההפך של קללה אבל אתה צודק זה ממש לא ההפך. האדם הראשון נתקלל ב10 קללות ביניהם גם העבודה,אתה יכול ללכת לספר החינוך שמפרט את 613 המצוות ותבדוק אם יש כזאת מצווה לעבוד,לאחרי זה תבוא נדבר על "המצווה החשובה" הזאת.

 

[מהמר עם תעודות]

אני מסתכל על המקור, לא על ספרים

שנכתבו על ידי בני אדם, אלא על ספר התורה, שעפ"י האמונה, נכתב בידי אלוקים.

 

[Jermaine Jackson]

התחמקות ילדותית מאין כמוה

אתה מתסכל על המקור? וכי ספר החינוך שמבאר את המצוות על מה מסתכל? על מינות חס ושלום? הוא ספר שלקח כל מצווה וביאר אותה עד איפה שידו משגת, ושלחתי אותך לעיין בו כי לא רק שלא תמצא טעם אלא שלא תמצא את המצווה הזאת כי היא בפשטות לא קיימת!!! זה המקור ואם אתה רוצה לשורש השורשים אז פתח את חמשת חומשי התורה ותספור 613 מצוות בעצמך אם אתה לא סומך על בני אדם אחרים ולאחרי זה נשוב ונדבר על ה"מצווה" הזאת.

 

[מהמר עם תעודות]

613 זה מס' שהגיעו אליו אחרי שהשמיטו

כמה ציווים אחרים. לא מזלזל בספר החינוך, אני פשוט אומר, ש-"בזיעת אפך תאכל לחם" הוא ציווי, ולנסות לסלף אותו כי זה לא מתאים לאורח החיים החרדי הנוכחי זאת בעיה. אני כדתי-לאומי עובד למחייתי והסיפוק הנפשי שאני מקבל מזה הוא סיפוק הרבה יותר גדול ממה שאקבל אם אשב כל היום ואלמד תורה או לא אעשה כלום כמו איזה בטלן.

 

[Jermaine Jackson]

אז שוב כדאי לשנן

יש 613 ציווים שלא הושמטו מהם כלום ואף אחד מהם לא אומר לעבוד. השאר הם מאז ומתמיד ולא רק מהיום,קטגורויות שונות כמו קללות למשל. אבל דווקא זאת קללה ידועה ומפורשת שנתקלל בה אדם הראשון אני לא מבין למה אתה לא רוצה להסכים עם זה ואתה חושב שזה איזה ציווי. כן יש סיפוק בעמל גם שלמה המלך כותב את זה בקהלת ובטח שיש יותר סיפוק מ"לשבת כמו איזה בטלן". אבל לא נכנס בכלל לשאלה אם יש בעבודה יותר סיפוק מלימוד תורה.

 

[נקודת האמת שבלב]

זו לא מצווה, ולא כי החרדים

החליטו שהיא לא מצווה, אלא כי גם הרמב"ם שכתב שאדם צריך לעסוק במלאכה לא מנה אותה עם המצוות. מכל מקום ישנה מחלוקת כבר בראשונים אם מותר לשבת ללמוד תורה ולהתפרנס מהצדקה , חלק מהראשונים סברו לכל כיוון, בדורנו, כשהמצב כמו שהוא כיום, אנו קבעו רבותינו שעדיף לוותר על מעלת "כל הנהנה מיגיע כפיו" ע"מ לזכות לכתרה של תורה. זו לא חובה, זו מעלה המתאפשרת למי שחפץ בה.

 

[נקודת האמת שבלב]

תיקון:

מכל מקום ישנה מחלוקת כבר בראשונים אם מותר לשבת ללמוד תורה ולהתפרנס מהצדקה , חלק מהראשונים סברו לכל כך וחלק כך. בדורנו, כשהמצב כמו שהוא כיום, קבעו רבותינו שעדיף לוותר על מעלת "כל הנהנה מיגיע כפיו" ע"מ לזכות לכתרה של תורה. זו לא חובה, זו מעלה המתאפשרת למי שחפץ בה. (ככה נחמד יותר)

 

[MOOLKI]

ידידי,

מעלה זו מתאפשרת בזכות הביטוח הלאומי שמשלמים אלה שכן עובדים. כמה נוח לוותר בשנת 2006 על מעלת "הנהנה מיגיע כפיו"....

 

[נקודת האמת שבלב]

לאו דוקא

כאלה שעסקו בתורה והתפרנסו מהצדקה היו גם קודם קום המדינה. היהודים תמיד ידעו את ערכה של מצוות לימוד התורה והיו מוכנים לפרנס את הלומדים ע"מ לזכות במצווה. כמובן שלא את כולם, גם היום לא מדובר בכולם ולמרות שאחרי החתונה יתכן והרוב לומד, לאחר שנים בודדות חלק גדול מהם כבר עובדים לפרנסתם. אברך ממוצע מקבל משכורת מהכולל - שמקורה בתרומות של אנשים שתרמו מרצונם למען לימוד תורה. חלק גדול מנשות האברכים שמן הסתם רצו דוקא בעל לומד, מוכנות אף לסייע בפרנסה ולעבוד.

 

[MOOLKI]

יכול להיות.

אני לא אומר שאין כאלה.אני אומר מה כן יש ובהחלט יש מגזרים שונים (לא רק חרדים אגב) שחיים על חשבונם של ציבור אחר.

 

[אלי ו.]

אחד אחד

ראשית, יש את השאלה העקרונית, האם חייב אדם לעבוד? אם זכיתי בפייס, האם מותר לי ללמוד כל היום או האם אתה טוען שגם אם אני אדם עשיר חובה עליי לעבוד? אם כן, אם ניקח את הפסוק מילולית, האם עבודה כמרצה היא טובה מספיק? אולי כדי לקיים את הקללה עליי לעבוד בשדה ולהזיע? כתבת בהודעה אחרת שאתה קורא את התורה ולא ספרים שכתבו בני אדם. פרשנות אישית של התורה ולמידת הלכות ישירות מהתורה מקובלות אצל הקראים (ולהבדיל בכתות נוצריות שונות) ביהדות יש את המסורה שהיא הפרשנות המקובלת שהועברה מדור לדור. הגמרא מחייבת את האדם ללמד את בנו אומנות כך שתהיה לו פרנסה אבל אינה מחייבת את האדם לעבוד. יש בגמרא דיונים שעוסקים אם עדיף ללמוד במשרה מלאה או לשלב עבודה ולימוד ומשווה בין ר' ישמעאל (שעבד ולמד) מול רשב"י (שרק למד) ומגיעים למסקנה שלרוב הלומדים עדיף ללכת בדרכו של ר' ישמעאל אבל זו אינה הלכה אלא המלצה.

 

[מהמר עם תעודות]

זהו דיון ריאלי, לא רוחני.

 

[אופירA]

אתה שואל מתוך רגש

וזה בהחלט מובן, והרגש שלך בהחלט גורם להזדהות (מצידי, בכל אופן). אבל אם תרצה באמת תשובה לעניין - תצטרך לנטרל את הרגש. אז תחכה בינתיים עד שהרגש יירגע. ותצטרך גם לנסח את השאלה אחרת - כי השאלה נשענת על עובדות לא נכונות. הרבנים לא מנסים להתחמק משום פסוק. הפירוש שלהם פשוט לא מובן לך. ומה שמובן לך - לי לא מובן: מאימת זיעת אפך זה עבודה משרדית? מאימתי פועל בניין ויושב משרד זה אותו קטגוריה של זיעה? ההסבר שנתת לזה לא התקבל על דעתי כלל. זה הסבר חברתי, שמתייחס לעבודה כאל משהו שאתה מרוויח ממנו הכנסה שהחברה מחשיבה כפרנסה. תשובה לסוגיית הזיעה והלחם לא אנסה לתת לך ברגע זה, כי אתה לא פנוי אליה. ארצה להתייחס להתנהגות החבר'ה ב"איזו ישיבה" שראית. (נו, לך תדע איזו ישיבה. ליד הבית שלי, בעוונותי הרבים, יש ישיבה של מטורללים עם כל מיני בעיות נוספות של משמעת והתנהגות, שמשתוללים בלילות ומתחילים עם נשים ברחוב. גם מהם אני צריכה ללמוד על התנהגות החרדים ולהשליך על פרשנויות הרבנים???) כבר אמרתי אלף פעם, ואומר אלף ואחת: מחרדים אי אפשר ללמוד יהדות. שלא לדבר על כך שמלבוש שחורים והשתייכות לישיבה אי אפשר ללמוד אם האדם הוא חרדי או לא. נתקלת בהתנהגות מגעילה - אז מזה אתה מקיש שהרבנים מפרשים פסוקים באופן של: "בזיעת אפך תאכל לחם, חוץ מהחרדי, הוא פטור מזה"? מה הקטע של לא לתת לבני אדם לנוח תוך כדי עבודה? מאיפה זה בא להם? חילול ה' טהור למהדרין. (גם הסיטואציה לא ברורה לגמרי - מה פתאום הייתם צריכים לתת להם דין וחשבון ולבקש רשות לנוח? טוב, נעזוב את זה). זה גם לא יפה להתנות את מתן השתיה לאדם שעובד עבורך בכך שהוא יברך! אמנם ההלכה כאן די ברורה - בעצם אסור לתת מאכל למי שלא יברך. אבל מכאן ועד להחליט למנוע מאדם צמא שעובד בשבילך שתייה ולהתנות תנאים - כבר הדרך ארוכה והפרשנות מכוערת. הרבנים לימדו אותנו איך להציע לאדם שתייה ולשכנע אותו בטוב טעם שיברך בכיף, וגם איך לא להימנע מלתת שתייה למי שלא יברך בשום אופן (כי זה מעורר אצלו התנגדות) - מפאת חילול ה'. החבר'ה ניסו לזייף את ההלכה כדי להתעלק, כדי להתכבד בקלונכם, כדי להרגיש מוצלחים לעומתכם - זה ממש לא מכבד אותם. ממש לא. ילדים - לא יותר (בני כמה הם היו? שנתיים?) אתה יכול מהיום להסתכל על האנשים בפרספקטיבה שקיבלת - כלומר להוריד ציפיות לאפס מלבושי שחורים. זה יקל עליך את דרך התשובה, משום שככל שיש לך פחות ציפיות מאנשים, כך פחות תתאכזב! אני מבטיחה לך שלכל אורך הדרך תתאכזב קשות מאנשים, אם לא תוריד ציפיות לאפס. אבל אם תדע להפריד את האנשים מהדרך, ואת פוסקי ההלכה מהציבור, ואת ההלכה ממקיימיה, ולמצוא בדרך את מתי המעט שמקיימים את הדרך כמו שצריך (ולהבין למה יש רק מתי מעט, ולמה זה טבע העולם) - תעלה על דרך שרק מתי מעט זוכים לה! דרך עובדי ה' האמיתיים.

 

[מהמר עם תעודות]

כתבת הרבה, וחלק עם כל הכבוד לא

רלוונטי לדיון. היה עדיף אם היית מתמצתת. "ומה שמובן לך - לי לא מובן: מאימת זיעת אפך זה עבודה משרדית? מאימתי פועל בניין ויושב משרד זה אותו קטגוריה של זיעה?" כדי להגיע לעבודה משרדית, לרוב צריך "לקרוע את התחת" בלימודים אקדמאיים. זיעה היא כמו מטאפורה למאמץ, והיא יכולה להיות זיעה פיזית, אבל הבטלנים שראיתי בישיבה, לא עושים לא זה ולא זה, ואגב, זאת הייתה ישיבה גבוהה.

 

[אופירA]

אז לימודים גבוהים הם זיעה למהדרין?

אם כך פתרנו גם את השאלה העקרונית לחלוטין! ומה עושים הבטלנים המסויימים - נשאיר להם. אנחנו מסתכלים על העיקרון. (אם במשרד שלי הרבה חבר'ה לא למדו לימודים גבוהים, או משחקים באינטרנט כל הזמן - אז גם העבודה שלי נחשבת לבטלה?)