בזיעת אפיך תאכל לחם

[אדוגמטית]

אז הוכחת לעצמך

שהסטרטר שלך תקין בהחלט. ועכשיו נשאר לשמור על המנוע דולק.. גם אם הכביש חלקלק חשוך ומפותל, אל תכבה את המנוע, ממליצה לחפש כביש חלופי.

 

[Moon rise girl]

../images/Emo24.gif חזרה.

בדיוק קראתי את מה שכתבתי ותהיתי לעצמי עם מישהו יקרא את זה... מרוב הלהט שכחתי לעשות פיסקאות ולרדת שורות, נכנסתי לזה חזק.

 

[barr1969]

מי שיגיד לך שהוא אוהב את העבודה שלו

ומתנדב שם ביום שישי, הוא או שקרן או בשבוע הראשון כשהכל ממש חדש ומרגש. <או פיני מהבנק> בהצלחה בעבודה החדשה, ובדירה עם ארון הגבס.

 

[אנדרנליסט]

אני

התנדבתי לעבוד ביום שישי בשנה הראשונה לעבודה שלי באקוטק, לא בשבוע הראשון, בשנה הראשונה,אמנם לא כל שישי אבל מדי פעם זה קרה. אהה וזה קרה גם בשנה השלישית מדי פעם. לא קיבלתי על זה תמורה מיידית וגם לא ביקשתי, אבל כן קיבלתי תמורה לטווח רחוק. אז אני פראייר? לדעתי פראייר מי שלא מתאמץ בשביל ההצלחה של עצמו.

 

[justchip]

אני!אני!

אני אומנם לא מתנדבת בימי שישי (כי שישי זה יום עבודה רגיל) אלא בימי שבת וראשון וזה לא תמיד התנדבות כי לפעמים עכברים, תאים או תכנון לקוי פשוט מכריחים אותי להגיע אבל הרבה פעמים זה וולנטרי, פשוט בשביל להספיק לגמור משהו או מסקרנות לראות מה התוצאות, והאם לקחת חומר קריאה מעניין הביתה בנושאים הקשורים לעבודה גם נקרא לעבוד? ומה עם הרעיונות שצצים דווקא במקלחת? במחשבה שניה לא נראה לי שאף אחד משאיר את העבודה שלו רק בעבודה ולא עושה אף חלק שלו בהתנדבות בזמנו הפרטי גם אם זה בצורה לא מכוונת. אה... ואני לא בשבוע הראשון לעבודה או החודש או השנה או ה.. וואו אני מרגישה זקנה

 

[Le Fay]

בטח התכוונת לזה ש...

...אם את מפספסת את הביוץ של העכברות תצטרכי לחזור על כל מחזור הניסוי מחדש, לכן במקום לישון בראשון עד הצהריים את חשה דחף עז (שלא לומר בלתי מוסבר) להציץ במעבדה למקרה שהניסוי מתקדם מהר מהמתוכנן. שוין, אני מניחה שאפשר לקרוא גם לזה אהבה

 

[Le Fay]

ראשית, הסיפוק בקבלת משכורת קבועה

לגמרי לא מזוייף. שנית, זה שהשכר ידוע מראש ומקבלים אותו ביום קבוע מדי חודש, עדיין לא עושה את העיסוק שעבורו הוא משולם נחות, או משעמם. שלישית, השאיפה המקובלת היא לא רק להשיג עבודה קבועה ולהתמיד בה, אלא גם לעסוק בעבודה שלא תשנא לקום אליה בבוקר (או בצהריים, או מתי שזה לא יהיה). לכבוד זה צריך לעשות בדרך כלל שני דברים: האחד הוא למצוא עבודה שהולמת את כישוריך בסביבה שמתאימה לך - כי אנשים בדרך כלל מרוצים יותר מעיסוקים שהם מצליחים בהם, וכי גם הפידבקים שהם מקבלים בגינם יותר מעודדים. השני הוא להסתדר עם מה שמצאת. כלומר, עם האנשים שאתה עובד איתם ועם העיסוק עצמו. כיוון שלכל עיסוק יש צדדים מעניינים יותר ופחות, פירושו של דבר שרצוי ללמוד להתעניין גם בצדדים שנראים תחילה מעניינים פחות. זה מה שאנשים רבים עושים. בעבודה, וגם מחוץ לעבודה. לכן הם לא צריכים לשקר כדי לומר שהם מרוצים מהעבודה שלהם, או אפילו שהם אוהבים לעסוק בה. או שהם מרוצים מהחיים שלהם, או אפילו אוהבים אותם. אולי מבחוץ זה נראה טיפשי ולא מלהיב, אבל זה רק כי דברים שרואים מפה לא רואים משם. וכן, יותר קל לחכות שהעניין יבוא אליך מאשר לייצר אותו, ולקבל פידבקים מבחוץ מאשר לבנות אותם מבפנים - אבל לדעתי זה הרבה פחות מספק.

 

[Le Fay]

נ.ב. לגבי בגדים אני לגמרי מסכימה.

אבל לגבי השם הרע שאתה מנסה להוציא לגאדג'טים אני מוחה בתוקף: גאדג'טים זה תענוג צרוף. במיוחד מערכות קול, ציוד צילום וממשקי עריכה. נ.ב.ב. פלזמה נירה לי פאסֶה (מאז ששיכללו את ה-LCD).

 

[admor]

מזל טוב על המשכורת

עזוב אותך מהעבודה, המשכורת זה החלק המעניין בעבודה. אם אתה אוהב את המשכורת תלמד לאט לאט לאהוב גם את העבודה. אהה והאינטרנט חלק מאוד חשוב בעבודה. רגע יש כאן איזה נודניק שמתקשר ומפריע לי לעבוד אוףףף

 

[soelistit]

ספר לי על זה

לקום כל בוקר בשעה מסויימת - להתמודד כל יום מחדש עם נושאים בוערים - ולהרגיש שגזלו לך את החופש - החופש להתמרד, להתפרע, להתנהג בחוסר שיקול דעת, להתגלגל מצחוק, לרקוד סתם כך באמצע היום - פשוט כי בא לך.... אז נכון - העבודה מקנה ומסגלת יציבות, אחריות, אסרטיביות - מקרקעת אותך (כח הגרביטציה) ומנחיתה אותך חזק חזק לקרקע המציאות (היבשה ונטולת משקעים ושפכי מי תהום) - הלא תמיד סימפטית וחייכנית ומפרגנת כפי שמצטיירת בפנטזיות הרטובות והורודות (הייתי הולכת יותר על כתום-אדום-כחול-סגול-ירוק - אבל בא נמנע מקטנוניות אנשים).... אבל עדיין מאמינה בכלל שטוען משו על יגיעה ועמל - שאמור להוביל למציאת הסיפוק (מילה נרדפת לכסף כנראה), לתחושת ערך (בכרך כבד מאוד), להגשמה עצמית (מאוד גשמית), למילוי חזון הייעוד (כריסטופר ריב קטן עלינו) - בקיצ - עדיין אורבת לו - לאושר שאמור יום אחד לחלחל בי ולהציף אותי רק מעצם היותי אנאערף שנושאת בתפקיד בכיר ודופקת ת'ראש בקיר.... ובניגוד אליך - התחלתי לייצר תכונות אנטיפתטיות - תוצר של סמכתיות שחייבת להרעיל את עצמי בה........ וזוכרת-נזכרת-מזכירה לעצמי (זה מה יש כשאין לי אחת כזו צמודה) מדי פעם בפעם לקחת הפוגות - כאלה של אמצע הדרך (בנהיגה למשל) ואמצע החיים (הגיל - אתם יודעים) ולמלא את עצמי בלהט ועשיה ותשוקה - לחיים....

 

[estersh]

עבודה קבועה

היא בשבילי סוג של הפוגה מהמתח שבחלק מההתמודדויות היומיומיות. (ויומחד כשאנטרל חלק מהן, למשל את האיום הכלכלי, ואממש יותר חלומות, בטווח הארוך יהיה לי יותר כסף) עבודה קבועה היא מסוג המסגרות שאני בוחרת בהן כדי ללמוד לעומק נושאים שמעניינים אותי. כי העצלנות יכולה לשלוט גם בתחומי עניין. ועדיין יש הרבה בקרים שמתעוררים עם רצון בריחה של ילד מבית ספר. ועדיין בכל עבודה, קבועה ושאיננה, יש צדדים פחות אהובים. אבל אחרי הכל, חלק ממה שהייתי רוצה לקחת איתו איתי מכל סוג של עבודה, הוא העבודה האישית ומה שנותנת ההתמודדות עם הצדדים הפחות כיפיים שלה. וגם הכשלונות. כמו עכשיו, חצי שעה אחרי שהייתי אמורה להיות בעבודה, ובמקום זה אני משרבטת משפטים בלי לדאוג שיהיה קשר ביניהם. טוב, חשבתי, רישול הוא מצב נפשי ואני אלך עכשיו להביס אותו בעבודה קשה. טוב, לא קשה. אני הולכת היום לגזום עצים בשמש, עם מוזיקה. אז למה אני בכלל פה?

 

[Le Fay]

דאאאא. כי תענוג לקרוא אותך?

או בעינייך זו לא סיבה מספקת?

 

[estersh]

לא.

כי בעולם יש יותר מידי אהבה קוסמית שגורמת לי להתחבא ממנה מתחת לשמיכה.קרינה עצמית של גוף שחור יחד עם אפקט החממה שיצרתי, מספיקות לי בימים אלו. מסנוור, מסנוור, אל תעשי לי את זה.אוהבתותך.

 

[uri80]

שימי משקפי שמש. אל תסתנוורי כל כך

מהר. בפרט בגלל שהפיה למעלה היא ממש לא היחידה שאוהבת את ההודעות שלך.

 

[Le Fay]

הורדתי לאור חניה.

פעם בשנה בקול. שאר הזמן מבטיחה לומר רק בלב, לעצמי

חשבתי שמה שיש יותר מדי בעולם זה אנשים שמרוכזים בפופיק של עצמם, ופחות מדי מאלה שרואים את התמונה הכוללת (ומה באמת חשוב מעבר להם).

 

[אבזץ]

גוזמה בעלמא או גזימה בעלמה?

לגזום עצים בשמש? את לא רצינית. לפחות מרחת את ד"ר פישר על הפנים? ולמה בכלל לחטוב עצים? לא עדיף לכתוב בפורום? אין שודדים שם ביער? בהצלחה

 

[estersh]

שמש של חורף פלוס עצלנות טבעית

ומצעים נוחים של עלים נושרים ובוס רחוק מספיק.. דברים שלונעים לדבר עליהם.

 

[estersh]

גמני אוהבת את העבודה שאתה מדבר עליה

(מודה, רק עכשיו קראתי אותך באמת), אוהבת אותה קשה, מלכלכת, מעצבנת, שנואה, מסתבכת.. אוהבת אותה עד עומק הסיפוק במנוחה שבפסגות הקטנות שבדרך, ועוצמת הדריכות שבמבט התשוש והנפחד שהייתי נושאת על אלו שמעלי אם הייתי פיוטית מספיק. ובפשטות של היומיום- בכיפים של סופשבוע, בתרועות העצמיות הקטנות, בגניבת דקות באמצע ובחיים, בעיקר בזה שעבודות כאלו בין אם הם במסגרת התעסוקה שאתה מקבל עליה משכורת, בין אם הם במסגרת התחביב, בין אם הן סתם אילוצים או סתם תחזוקה יומיומית- שומרות עליך חי ומטפחות יכולות החיים שלך. ואין כמו לחם וקפה שחור וסיגריה בידיים סדוקות ונפוחות.

 

[קלידוסקופ]

בזיעת זיתך

תאכל ביציך, ובעמל לחמך יבהלו מעיך סתם, כי בא לי . ובא לציון צי.

 

[מישהו אחד שהיה שם]

צי.

המתחיל בצי(טוט) אומרים לו גמור וגו'