לעומתך...אנחנו על מיגוון גילאינו - נהנינו עד
מאוד... אני אישי וארבעת ילדיי- (גילאי: 45, 19, 16, 11 ) - נהנינו עד מאוד... לילד בן ה -11, פעמיים זיקוקים - היו יותר מדי... והספיקו עד לשנה הבאה... (ואגב, אם היו רק שני מופעי זיקוקים שאגב, הפעלתם עולה כסף רב. - וחסכנו כסף למשלם המיסים - ברכה!!!) לבוגר שלי ולחבריו החיילים הספיקה התוכנית ומשום כך, נשארו בגבולות עירם...בשעות הבוקר המוקדמות כאשר הבוגר נכנס הבייתה אמר שהחברה נהנו מאוד... הבנות שלי, שיצאו בקבוצה - (חלק מהקבוצה עדיין ישנים אצלי בבית משום קירבתינו לפארק...) חזרו הבייתה מאושרות על אף שרוססו בספריי בדרך מ. ואל מהמופעים... (הבנתי שבתוך תחומי המופעים לא הורשו להסתובב עם ספרי ריסוס למינהם, כל הכבוד על האכיפה!!!). לי ולאישי הייתה אוירת חג אמיתית , ("אווירה מחשמלת" במובן החיובי של הביטוי...) אומנם, הובלנו ע"י הילד הקטן, שהתעקש שהוא מבלה רק עם חבריו, אז השגחנו בשלט רחוק... פגשנו מכרים ואף כאלה של פעם בשנה, המוסיקה נעמה לנו מאוד והרגשנו מאוד גאים להיות שייכים לעיר ... לגבי מופעי הריקוד, בעבר בנותיי כיכבו כך שנים לא מעטות, הרי, שחוץ מהורי הרקדניות מגיעים אף חבריהם, משפחתם הרחבה ועוד...ואין מאושרות מאותן רקדניות שמקבלות במה על עבודה רבת השנים בעירם...ואגב, אני שאין לי כבר ייצוג, נהניתי לראות את מופעי הילדות, אותה הנאה, מרגשת עד דמעות שהייתה לי , כאשר ראיתי קטע ממופעי הריקוד והשירה של הילדים בטלוויזיה בטקס הדלקת המשואות... ואגב, עומרי, זכור לי ששמעתי שירים מזרחיים שגרמו לי לרקד... ( אבי סינואני, הוא לא אחד מהם?) חזרנו הבייתה עייפים אך מרוצים... והלוואי עלינו כל שנה... ועכשיו אני רצה ל "שעת הכושר" ... חג שמח ל-כ-ו-ל-ם/ן...