יונה כחולה
New member
בורח מן המוות
נזכרתי במן סיפור כזה שמשלב את הבריחה מן המוות של השליח חסר המזל עם ההצלחה של סבל מהסיפור של נאוואן1 : מתוך ספרו של קאלווינו סיפורי-עם איטלקיים: היה היה בחור אחד שלא רצה למות. יצא את ביתו והחל לחפש היכן הוא המקום שאין למוות בו שליטה. הלך דרך ארוכה ולבסוף הגיע לזקן אחד שהיה מסיע אבנים במריצה מהר ענק ושאל אותו היכן לא מתים. הזמין אותו הזקן להשאר באומרו כי עד שלא יסיים את הערימה- לא ימות." כמה זמן יקח הדבר ?" הבחור התעניין. 200 שנה- ענה הזקן. "ואח"כ ?" שאל הבחור. " אח"כ תמות, כמו כולם" לא הבחור לא הסכים והמשיך בדרכו. פגש זקן חוטב עצים ביער עבות, ושאל אותו להיכן אין המוות מגיע. "השאר כאן, עד שלא אסיים לחטוב את כל היער- לא נמות." כמה זמן זה ייקח?" "300 שנה". " ואח"כ ?" " אח"כ נמות " לא, הבחור לא הסכים והמשיך. פגש זקן עוד יותר ששאב את מי-הים בכד ושאלו להיכן אין המוות מגיע? " עד שלא אסיים לשאוב את הים- לא יגיע המוות לכאן", ענה הזקן. " וכמה זמן זה ייקח?" שאל הבחור. " 400 שנה " " ואח"כ? " אח"כ נמות, כמו כולם ! " לא, הבחור לא הסכים והמשיך עד שהגיע לארמון אחד, בו פגש איש זקן מאוד. " כן, לכאן אין המוות מגיע כלל ! " שמח הבחור ונשאר עם הזקן שנים ארוכות מאוד. יום אחד חשקה נפשו להתבונן שוב בעולם שהאיר אחריו. הזקן ניסה לשכנעו לא לעשות זאת- כי כל קרוביו כבר מתו מזמן, אבל הבחור התעקש. לבסוף נתן לו סוס אבל התרה בו לבל יירד מעל גבו ויגע בקרקע- אז תהיה למוות שליטה בך. הסכים הבחור, נפרד ממנו ויצא לדרך. בדרכו עבר על-פני מישור מדברי עטור צדפים. פה היה פעם ים, עכשיו הוא יבש ורק גל עצמות הזקן וכדו היו מוטלים שם. בהמשך דרכו ראה שטח עצום של גדמי עצים ורק גל עצמות וגרזן העידו כי פה היה יער וחוטב עצים כרת אותו. בהמשך ראה מישור אשר סביבו מוטלות אבנים ואבק עצמות ושלד מריצה העידו כי היה העקוב למישור והמוות פקד את הזקן. הגיע הבחור לעירו ושוטט בה. כמובן שלא מצא איש מחבריו או צאצאי משפחתו ובתום החיפוש העקר- יצא בדרכו חזרה תפוס בהירהורים נוגים. בדרך פנה אליו עגלון זקן, בעל עגלה מתפרקת עמוסה נעליים ישנות ובלויות. " אנא עזור לי- גלגל העגלה שלי נתקע עמוק בבוץ ואיני מצליח לחלצו." תפוס סהרהוריו ירד הבחור מעל סוסו לסייע לעגלון הזקן והנה רק נגעה רגלו בקרקע-תפס בו זה ואמר לו: " סוף-סוף תפסתי אותך ! אני המוות והעגלה הזו עמוסה בנעליים ששחקתי בריצתי אחריך. כעת תשוב אל בני עירך ומשפחתך." וכך מת הבחור שלא רצה למות וברח מן המוות כל חייו עד קצה העולם.
נזכרתי במן סיפור כזה שמשלב את הבריחה מן המוות של השליח חסר המזל עם ההצלחה של סבל מהסיפור של נאוואן1 : מתוך ספרו של קאלווינו סיפורי-עם איטלקיים: היה היה בחור אחד שלא רצה למות. יצא את ביתו והחל לחפש היכן הוא המקום שאין למוות בו שליטה. הלך דרך ארוכה ולבסוף הגיע לזקן אחד שהיה מסיע אבנים במריצה מהר ענק ושאל אותו היכן לא מתים. הזמין אותו הזקן להשאר באומרו כי עד שלא יסיים את הערימה- לא ימות." כמה זמן יקח הדבר ?" הבחור התעניין. 200 שנה- ענה הזקן. "ואח"כ ?" שאל הבחור. " אח"כ תמות, כמו כולם" לא הבחור לא הסכים והמשיך בדרכו. פגש זקן חוטב עצים ביער עבות, ושאל אותו להיכן אין המוות מגיע. "השאר כאן, עד שלא אסיים לחטוב את כל היער- לא נמות." כמה זמן זה ייקח?" "300 שנה". " ואח"כ ?" " אח"כ נמות " לא, הבחור לא הסכים והמשיך. פגש זקן עוד יותר ששאב את מי-הים בכד ושאלו להיכן אין המוות מגיע? " עד שלא אסיים לשאוב את הים- לא יגיע המוות לכאן", ענה הזקן. " וכמה זמן זה ייקח?" שאל הבחור. " 400 שנה " " ואח"כ? " אח"כ נמות, כמו כולם ! " לא, הבחור לא הסכים והמשיך עד שהגיע לארמון אחד, בו פגש איש זקן מאוד. " כן, לכאן אין המוות מגיע כלל ! " שמח הבחור ונשאר עם הזקן שנים ארוכות מאוד. יום אחד חשקה נפשו להתבונן שוב בעולם שהאיר אחריו. הזקן ניסה לשכנעו לא לעשות זאת- כי כל קרוביו כבר מתו מזמן, אבל הבחור התעקש. לבסוף נתן לו סוס אבל התרה בו לבל יירד מעל גבו ויגע בקרקע- אז תהיה למוות שליטה בך. הסכים הבחור, נפרד ממנו ויצא לדרך. בדרכו עבר על-פני מישור מדברי עטור צדפים. פה היה פעם ים, עכשיו הוא יבש ורק גל עצמות הזקן וכדו היו מוטלים שם. בהמשך דרכו ראה שטח עצום של גדמי עצים ורק גל עצמות וגרזן העידו כי פה היה יער וחוטב עצים כרת אותו. בהמשך ראה מישור אשר סביבו מוטלות אבנים ואבק עצמות ושלד מריצה העידו כי היה העקוב למישור והמוות פקד את הזקן. הגיע הבחור לעירו ושוטט בה. כמובן שלא מצא איש מחבריו או צאצאי משפחתו ובתום החיפוש העקר- יצא בדרכו חזרה תפוס בהירהורים נוגים. בדרך פנה אליו עגלון זקן, בעל עגלה מתפרקת עמוסה נעליים ישנות ובלויות. " אנא עזור לי- גלגל העגלה שלי נתקע עמוק בבוץ ואיני מצליח לחלצו." תפוס סהרהוריו ירד הבחור מעל סוסו לסייע לעגלון הזקן והנה רק נגעה רגלו בקרקע-תפס בו זה ואמר לו: " סוף-סוף תפסתי אותך ! אני המוות והעגלה הזו עמוסה בנעליים ששחקתי בריצתי אחריך. כעת תשוב אל בני עירך ומשפחתך." וכך מת הבחור שלא רצה למות וברח מן המוות כל חייו עד קצה העולם.