בורחת

[_tamuz]

בורחת

העיר מרצדת על השימשה הקדמית של מכונית שנוסעת אל ...לא איכפת את שותקת כל הדרך נוסעת כמעט מאה עשרים, העצים חולפים, מכוניות, שלטים, שנים, חיים שלמים ביעף. מה עשית שם שנתיים? הכל טס לך מול העיניים, ולך ...לא איכפת את שותקת כל הדרך אני שותק לצידך, לא שם, אבל תמיד לצידך. מביטה מדיי פעם במראה, רואה איך העיר אט-אט מתרחקת איך כל האנשים שעזבת האנשים שלא אהבת, המציקים, הנוראים, הופכים קטנים במראה, כל-כך קטנים. ...ולך כבר לא איכפת

 

[פרח-בר]

היה או לא היה ?

היי, אהבתי מאוד את תיאור ההתכנסות שלה ב...עצמה יכולתי לחוש, ממש, את הניכור והזרות והרצון להתרחק. מה שלא הצלחתי להבין, כל כך, היה - מה מקומו של האיש השותק שלצידה... האם גם ממנו היא רוצה לברוח? האם לא איכפת לה ממנו? האם הוא נכלל בקטגוריית האנשים מהם היא רוצה לברוח? ואולי הוא בעצם לא באמת שם? ואולי רצית שנקודה זו לא תהיה ברורה? זהו !! שיתפתי אותך בתחושותי למקרא השיר.

 

[_tamuz]

תודה

שימחת אותי. הביקורת שלך נגעה בתוכן השיר ולא סתם בכלליות. כשקראתי את השיר שוב בשביל לענות להערתך, הקטע על האיש שלצידה אבל לא איתה שם כשצריכה הזכיר לי פתאום שורה של לאונרד כהן: YOUR LATTRS SAY THAT YOU ARE BESIDE ME NOW, SO WHY DO I FEEL ALONE? כל-כך לבדה תודה תמוז

 

[*קסנדרה]

תמוז - כתיבה שאני אוהבת

תמוז כבר כתבתי לך בעבר ואכתוב שנית. סגנון שירי הקאנטרי אהובים עליי והיות וסגנונך מזכיר, אז אך טבעי הוא שאוהב את שירך. נפלא קסנדרה

 

[_tamuz]

אני נשמע כמו נגן באנג`ו?

קודם כל תודה על ההתייחסות. לרוב הארותיך מאירות ותורמות אבל זאת הפעם.. קאנטרי? אני רואה בזה החמצה וכנראה מצידי

 

[*קסנדרה]

על סגנון הקאנטרי האמריקאי

תמוז שירי הקאנטרי האמריקאי, לא כולם ואולי אפילו לא מרביתם, מלווים ע``י באנג`ו. אני התייחסתי לתמליל, ובשירי הקאנטרי האמריקאיים להבדיל מסגנונות אחרים, יש סיפורי חיים, אורחות חיים, התנהגויות, סיפורי דרך האופייניים מאוד ועוד. סגנון השיר שכתבת הפעם, על הנסיעה במכונית, מה שהשתקף בדרך וכו` הזכיר לי מאוד את הסגנון. אני מתנצלת אם ההשוואה לא בדיוק הובנה כראוי, או שחלילה נמצאה לא מתאימה בעיניך. קסנדרה