לא ממש הבנתי מה אתה מנסה
להגיד בזה. שקלישאות זה דבר יחסי? נו, כן, אז קלישאות זה דבר יחסי. זה משנה את העובדה שיכולים להיות ספרים שאחוז גבוה מהאנשים יגידו עליהם שהם קלישאיים? זה משנה את העובדה שאנחנו יכולים להגיד על ספר מסוים שהוא קלישאי? ובאמת, אני אקח כדוגמה את האלכימאי. קראתי את יומנו של מכשף, ואהבתי אותו מאד. לטעמי, הוא תיאר את החוויה בצורה חזקה ומשכנעת. אז אמרתי, יופי, נקרא עוד ספרים של קואלו. ואז לקחתי ליד את האלכימאי. מה אני אגיד לך, האכזבה שלי היתה עצומה. ערימה כזו של קלישאות, ומילא קלישאות, אבל קלישאות משומשות עד אימה, רדודות כשלולית, וארוזות ביחד כמוצר צריכה מלא צבע מאכל - איכסה. ממש עשה לי רע. אני מאד לא אוהבת ספרים שמנסים להאכיל בכפית פילוסופיה בגרוש, והספר הזה לטעמי הוא אחד מהם. אז שיכול להיות שיהיו אנשים שיחשבו שהוא טוב? מן הסתם, לאור העובדה שהוא רב מכר. זה עדיין לא מפריע לי לחשוב שהוא קלישאי ורדוד. האם אני צריכה להגיד, אוקיי, יש מקום גם לדעות שונות, אז זה לא משנה שאני חושבת שהוא קלישאי ורדוד? זה כבר נותר לשיקולו האישי של כל אחד. למרות שאני מאמינה גדולה ביחסיות, אני עדיין חושבת שעם כל היחסיות צריכים להיות קני מידה מסוימים להגדרה של איכות. אני לא הייתי רוצה שאחד הילדים ממשפחתי, למשל, יגדל על הספר הזה. הייתי רוצה שהם יגדלו על משהו עם תכנים שקצת יותר מכבדים את האינטליגנציה שלהם. אז אפילו אם הם צעירים חסרי נסיון, אני עדיין לא חושבת שהספר הזה בשבילם, אפילו אם הם עשויים להתלהב ממנו נורא. בקצרה, אני יכולה להבין למה אנשים עשויים להתלהב מהספר הזה, אבל זה עדיין לא מעלה את ההערכה שלי כלפיו.
