בוקר קררר

[בני הספל]

שימור ואחזקת חומר ארכיוני

 

[magy]

באמת נחמד

 

[בני הספל]

אז רק לך, קבלי עוד תמונה מאתמול

 

[magy]

בוייינה

מהמחזור שלנו, רק שנינו נשארנו חתיכים.......? ! ? !
חתיך הורס..........

 

[בנדק חביב]

סיפורון

אתמול נקבע פגישת ערב עם קבוצת אנשים. כבר מהבקר טחנו לבוסית לבטל את זה, כי יש סופה, הם לא יבואו וכאלה, אבל היא במריה עמדה. חצי שעה לפני זמן הפגישה, הפסקת חשמל. זמן צפוי לחזרת החשמל, שעה אחרי תחילת הפגישה.
עכשיו - מישהו חושב שבוטלה הפגישה?
וכמה לדעתכם הגיעו לפגישה?
ואיך היא התנהלה אם לא היה אור?

 

[יחפהבפארק]

זה חידון נושא פרסים?

כי בלי פרסים אני לא עונה על אף שאלה

 

[בנדק חביב]

זה היה רטורי, כל התשובות הן - לא

 

[יחפהבפארק]

תיארתי לעצמי שאלה הן התשובות

לכן שאלתי אם יש פרסים

תשמע, אני הולכת כאן עכשיו להרגיז את כל הנשים באשר הן שם.
לא ציפיתי שהיא תבטל או תדחה את הפגישה. למה? ככה

 

[magy]

אין פה סערה , סתם גשם ואפילו קטן

אבל קופאות לי הביצים...

 

[יחפהבפארק]

האמת היא שגם ברחובות די שקט בינתיים

בלילה היו כמה פיקים של סופה עזה שהרטיבה לי את כל הזכוכיות במרפסת, אבל בסך הכל המערכת הזאת מתאפיינת יותר בקור ובשלג מאשר ברוחות וגשמים עזים.

 

[magy]

גשם

יש שירים שמעוררים בי אסוציאציות.....
וזה אחד מהם.

 

[יחפהבפארק]

והנה סטטוס שקראתי הבוקר

כתב בחור בשם חנן כהן


"איתן המתוק שלנו התחיל ללמוד בלט בשנה שעברה בגיל 5. הוא
התלבט בין טניס, קראטה ובלט ובסוף בחר. והוא יודע לנוע ולרקוד כל כך יפה ואנחנו כל כך שמחים בשבילו.

אבל התגובות מהסביבה... פעם אחת אמא הביאה את הבת שלה לבלט והבן (בגיל של איתן) אמר שגם הוא רוצה לרקוד כמו איתן. והיא, "אבל זה לא בשביל בנים". ואבא אחד שניחם אותי ואמר לי שגם הוא היה פעם בחוג בלט וזה לא אומר שהבן שלי הומו. ואנשים שאמרו לי שאם הילד שלהם היה רוצה הם לא היו מרשים לו או מנסים להוריד אותו מזה. ואני באמת לא מבין: למה קראטה יותר גברי מבלט? למה להחליף נורה יותר גברי מלשטוף ריצפה? למה היפ-הופ או פלמנקו הם ריקודים גבריים יותר ממחול מודרני?

והבוקר נחמץ לי הלב בשביל איתן כששמעתי מאמא לילד בכיתה ג' שאמר לה שאיתן הולך לבלט ואיזה מוזר זה שבן רוקד בלט. מסתבר שהשמועה הזו כבר רצה בכל בית הספר. ואיך בכלל אפשר לשנות תפיסות של חברה שלמה? ועוד חברה מצ'ואיסטית כמו שלנו? ואת מי העניין הזה בכלל משרת?

ונזכרתי איך בשנה שעברה בגן חובה במפגש עם הגננת כמה ילדים אמרו לאיתן שרק בנות רוקדות בלט. והגננת סיפרה לנו שהוא קם והסביר להם בשקט ובביטחון שהם לא מבינים ויש הרבה רקדנים מפורסמים (זה היה אחרי שהראינו לו כמה סרטונים של מיכאיל ברשניקוב) וכולם הקשיבו לו בעניין.

ועוד נזכרתי שלפני כמה ימים לקחתי את איתן מבית הספר. כמה ילדים וילדות התחילו לצעוק בקצב "איתן רוקד בלט, איתן רוקד בלט". ואיתן, בלי להתעצבן או לדבר, פשוט התחיל לרקוד ריקוד פשוט ומאולתר. מיד כולם השתתקו, ואחד הילדים, שלפני רגע הקניט את איתן, ניסה לחקות אותו ולרקוד בצעדים מגושמים ולא ממש הצליח. והייתי כל כך גאה בילד שלי.

ופתאום הבנתי שאני יכול לסמוך על הבן שלי, ושלא צריך לדאוג יותר מדי, כי יש בו יותר כוחות ממה שאני מדמיין."

(בתמונה: מתוך הופעת סוף שנה שעברה, בה כיכב בתפקיד הראשי בתור מייקל ממרי פופינס)


ואני באופן אישי רוצה להגיד לכל האמהות והאבות המודאגים שמא הבן שלהם שרוצה לרקוד בלט, עלול (חס וחלילה

) להיות הומוסקסואל או אם הבת היא טום בוי ועלולה (רחמנא ליצלן) לפתח נטיות לסביות, אז אני רוצה להרגיע את כולם. שני הבנים שלי (הומוסקסואלים מוצהרים) היו ילדים/בנים לתפארת כמו שבנים צריכים להיות. כדורגל, משחקים, מכות, וכל מה שבנים אוהבים לעשות.
זה לא הפריע להם בבגרותם להימשך לבני מינם. לעומתם, הבת שלי מעולם לא אהבה את הסממנים של הבנות. לא איפור, לא תכשיטים, לא שמלות ולא חצאיות. טום בוי יפה ואמיתית, אוהבת גברים והיא אמא לשלושה בנים

לכן, כאב לי לקרוא הבוקר את הפוסט של הבחור הזה. הסטיגמות של האנשים פשוט מקוממות ומעצבנות. תנו לילדים שלכם לחיות ולעשות את מה שהם אוהבים מבלי להדביק להם תוויות.

"כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו..." הרב קרליבך.

 

[בנדק חביב]

איפה האבא הבן יונה שלי, איפה?

בגיל 5 קלטה אותי עינה של מורה לבלט, תלמידה של אחת מגדולות הרקדניות בארץ, ובתכנון העתידי לו צלחתי את שיעורי הבלט כראוי גם הייתי מצטרף ללהקת הילדים וכו'
אבל אבא שלי התעמר בי, ממש.
לא סלחתי לו על זה עד יום מותו

 

[יחפהבפארק]

זאת הבעיה עם ההורים של פעם

גם הוריי לא הבינו את רצוני ללמוד אמנות כי לא ממש מתפרנסים מזה ולא מביאים כסף הביתה. בנוסף, הייתי ספורטאית מצטיינת וגם את זה הם לא ממש עודדו כי כידוע ספורטאים (אצנים לריצות קצרות) לא ממש מביאים כסף. בכלל, דחפו אותי ללכת ללמוד מקצוע שמכניס כסף. זה מה שחשוב היה מבחינתם אז. כעסתי עליהם אז, אבל דווקא היום אני מבינה את המצוקה הגדולה בה הם היו שרויים ולא יכלו לתת לי כסף כדי לממן לעצמי לימודים. אני הייתי חייבת ללכת לעבוד כדי לממן את הכלכלה שלי וגם לעזור בבית.
כמובן שעם הילדים שלי אני הייתי חכמה. הם למדו בדיוק את מה שהם רוצים ואת מה שהם אוהבים.

 

[בני הספל]

אני זכיתי ליחס הפוך ממה שאתם מתארים

הלכתי ללמוד משהו שהוא הפוך ממה שאבי המנוח ייעד אותי וזה לרשת אותו בעיסוק מאד מוצלח. מה לעשות והנסיך לא רצה ללכת בדרכי הלורד כי התחום לא עניין אותי. למרות שאבי ידע שאפסיד ממון רב בדרך, הוריי עודדו אותי כולל שליחה שלי להשתלמות בחו"ל. באמת כל הכבוד להם.

 

[יחפהבפארק]

לכן אתה יצאת מוצלח

אתה רואה? אתה מרצה באוניברסיטה ועושה את כל מה שאתה אוהב,
ואילו אני בזבזתי את ימיי לרוח והיום אני יושבת ומקטרת בפורום של תפוז במקום להרצות באיזו מכללה או להיות מורה לציור

 

[בני הספל]

יחפה, זזה לא הקירטריון שלי להצלחה

בנאדם מוצלח בכמה היבטים ולא בתאריו וכיבודיו.
ואת באמת חושבת שביזבזת את ימיך לרוח? אם הנכדים שלך מתים עלייך, זה שווה את הכל.
וככה אני מתיחס לעצמי. הדבר היחיד שאני לוקח מתולדותיי ברצינות זה גידול הבנות שלי כאב חד הורי ואהבת הנכדים אלי.
אז אני לא חושב שאני יותר מוצלח ממך (אה..ובבישולים את בטח יותר מוצלחת)

 

[יחפהבפארק]

ברור לך שצחקתי נכון?

מסכימה איתך כמובן. אני מאושרת כשהקטנים באים ונהנים מהאוכל שאני מכינה להם וכמובן שאני משמינה מהמחמאות שהם מרעיפים עלי.
גם אני לוקחת מכל ההיסטוריה שלי דווקא את העובדה שלמרות כל הקשיים הצלחתי להתגבר על הרבה מכשולים ולהתקדם ולהצטיין בכל מה שעסקתי בו. אפשר לומר שאני אפילו טופחת לעצמי על השכם בכל מה שקשור לגידול הילדים ולחינוכם.

 

[magy]

אני לא מאשימה את הוריי

אבל אל תזרו לי מלח על הפצעים.....

פשוט לא היה להם כסף לכלום. עולים חדשים.
לא בלט, לא אקורדיאון, .. כלום.

בקושי היה מה לאכול, אם סבתא וסבא לא היו קונים בגדים לנכדים, אז קיבלנו יד שניה.
אבל הם קנו כל חג. בגדים ונעליים.
גם לתיכון לא רשמו אותי. הלכתי בסוף לתיכון עלוב שהסכים לקבל שאריות....
והם לא אשמים, זו היתה התובנה שלהם בשנות החמישים, שישים.....
לפחות במשפחה שלנו.
פעם הלכו ללמוד מקצוע. לא בית ספר עיוני. זו היתה הדיעה הרווחת. משהו ביד.
אוקצור, השכלה פורמלית אין לי... אבל השלמתי את החסר בדרכים אחרות.
גם בעלי לשעבר לא הסכים שאתחיל ללמוד.. מטעמיו הוא.
"אישה לא צריכה ללמוד". גם הוא היה מהתפוצה של הוריי.
אבל התגאה שלאמו יש תעודת בגרות. היה די נדיר בשנות העשרים שלושים.....של המאה.
אז אני בורה... זהו.

 

[יחפהבפארק]

חחחחחחחחחחחח

את הורגת אותי

בורה וזהו!
לפעמים נדמה לי שאת מדברת במקומי. זה בדיוק מה שהיה עם ההורים שלי. מזל שסבתא שלי גרה איתנו וככה את קיצבת הביטוח לאומי שלה היא הייתה תורמת לבית וקונה לנו דברים, כי להורים שלי לא היה גרוש על הישבן. כפי שציינתי בעבר, אז לא היו דמי אבטלה או הבטחת הכנסה. מי שלא עבד, פשוט רעב ללחם. קשה לי להאשים אותם.