עפרה פלוס 3
New member
בוקר פינוק של תלמה
האמנם? אתמול בבוקר (יום שישי) הוזמנתי מטעם תפוז ל"בוקר פינוק" של תלמה, שהתקיים במתחם ה"יס פלאנט" בקניון איילון. מתוך היכרותי עם תלמה ועם מסע הפרסום שלה, עם אורנה בנאי שאני מאוד אוהבת, הבנתי שהמסר שהם מנסים להעביר הוא פינוק בריא. שתלמה נותנת לך את האפשרות גם לאכול בריא וגם להתפנק. לצערי, לא היה לכך שום זכר אתמול. הגעתי, עם שתי חברות, למתחם ו"ארוחת הבוקר" היתה רחוקה מרחק שנות אור מבריאות. למען האמת, היא נראתה כמו ארוחת בוקר שנותנים בישיבות עבודה במוסד הסתדרותי - רוגעלך, מאפים תעשייתיים כדוגמת בורקס ומשולשי כריכים (הטונה עם המלפפון הציל, מבחינתי, את המצב). לא שמעו שם בתלמה על ירקות? קצת גזר/מלפפון/גמבה/עגבניות שרי מסודרים יפה בצלחת, למשל... האם הם באמת חושבים שמאפים תעשייתיים משדרים את המסר שהם רוצים להעביר? בנוסף, הם איבדו את כל המומנטום של המיתוג, כיוון שברגע שעברת את המסכים הגדולים שהפרידו בין המון העם שרצה להיכנס למתחם לבין המתחם עצמו, לא היה זכר לתלמה. אפילו לא שלט קטן (
גדול לממתגים של האירוע). בנוסף, כדי למצוא משהו שקשור לתלמה (קורנפלקס, למשל) היית צריך לחפש בנרות, כיוון שהם הצליחו להחביא את זה ממש יפה וגם כשמצאת, זה לא בדיוק משך את העין וגרם לך לרצות לטעום. היחיד שהציל את המצב היה רוברט דה-נירו, שגם כשהוא משחק בסרט כריסמס טיפוסי, הוא עדיין שחקן ענק, שמצליח להביא למסך טונות רגש, כישרון וכריזמה. דה-נירו הוא פשוט שחקן מדהים, לא משנה באיזה תפקיד. הוא נכנס לדמות שלו באופן מוחלט ומצליח לגעת בלב כל מי שצופה בו ולרגש, לפעמים עד דמעות. מדובר בסרט "כולם בסדר", שבו דה-נירו מגלם אלמן שמנסה לכנס את כל הילדים למפגש משפחתי וכשהוא נכשל - הוא יוצא למסע ברחבי ארה"ב להפתיע כל אחד מהם. הסרט עצמו היה נחמד, עם טוויסט מעניין. אם לא היו מקלקלים את הסוף שלו (כי סרט כריסמס חייב להיות עם סוף טוב ודביק-דביק), הוא אפילו היה יכול להיות סרט מוצלח. באמצע הסרט היתה "הפסקת פינוק" עם חטיף אנרגיה חדש של תלמה. החלוקה של החטיף גם היא לא הוסיפה לאף אחד מהנוכחים (ואני מדברת גם על תלמה ובעיקר על גולשי תפוז) כבוד. במהלך הסרט הביאו סלסלות עם החטיף והיו כאלה שטרחו לחטוף מיד, בחסות החשכה, לקחת שניים-שלושה חטיפים והגענו למצב שהיו כאלה שקיבלו כמה חטיפים, בעוד ששורות שלמות לא קיבלו בכלל. כשהגיעה ההפסקה עצמה, הגיעו הבנות מטעם תלמה לבדוק מה קורה ואז הסתבר שהכינו כמות מדוייקת של חטיפים, לפי מספר הנוכחים, ועקב חוסר ההתחשבות של חלק מהגולשים, הגענו למצב הלא נעים. הבנות הצעירות, שההתנהגות הצליחה לעצבן אותן ושירות הוא כנראה לא הצד החזק שלהן, התחילו להתווכח עם אנשים איך יכול להיות שאחרים קיבלו והם לא. לא נעים בכלל.
כשהגעתי הביתה, נתתי לצעיר שלי את החטיף שקיבלתי (בדם, יזע ודמעות) והוא היה מבסוט ואמר שהחטיף ממש טעים.
תודה לתפוז
שהזמינו אותי לאירוע (שבו זכיתי לפגוש, שוב, כמה וכמה אנשים מקסימים [כגון האמא של המתחילה מחדש], שלא יוצא לי לפגוש אותם ביום-יום) ולתלמה, על ההשתדלות ועל הסרט. בסך הכל, העברתי בוקר נחמד, בחברה טובה.
האמנם? אתמול בבוקר (יום שישי) הוזמנתי מטעם תפוז ל"בוקר פינוק" של תלמה, שהתקיים במתחם ה"יס פלאנט" בקניון איילון. מתוך היכרותי עם תלמה ועם מסע הפרסום שלה, עם אורנה בנאי שאני מאוד אוהבת, הבנתי שהמסר שהם מנסים להעביר הוא פינוק בריא. שתלמה נותנת לך את האפשרות גם לאכול בריא וגם להתפנק. לצערי, לא היה לכך שום זכר אתמול. הגעתי, עם שתי חברות, למתחם ו"ארוחת הבוקר" היתה רחוקה מרחק שנות אור מבריאות. למען האמת, היא נראתה כמו ארוחת בוקר שנותנים בישיבות עבודה במוסד הסתדרותי - רוגעלך, מאפים תעשייתיים כדוגמת בורקס ומשולשי כריכים (הטונה עם המלפפון הציל, מבחינתי, את המצב). לא שמעו שם בתלמה על ירקות? קצת גזר/מלפפון/גמבה/עגבניות שרי מסודרים יפה בצלחת, למשל... האם הם באמת חושבים שמאפים תעשייתיים משדרים את המסר שהם רוצים להעביר? בנוסף, הם איבדו את כל המומנטום של המיתוג, כיוון שברגע שעברת את המסכים הגדולים שהפרידו בין המון העם שרצה להיכנס למתחם לבין המתחם עצמו, לא היה זכר לתלמה. אפילו לא שלט קטן (
