בוקר עצוב מאד

מיכל31

New member
מייקי

יש גם כאלה שהם באמצע, עושים כראות עיניהם ועדיין מאמינים באמונה שלמה בקיונה של "היישות הוירטואלית".
 
את מאמינה בטח

כי ככה גודלת וחונכת..שיש דבר כזה. נסי לצאת רגע ולחשוב באמת, מתי נתקלת בשנות חייך באיזשהו סימן או ארוע שהראה שהוא קיים. אולי במקרה הוא קיבל דום לב לפני כמה עשרות שנים, ואף אחד עוד לא גילה את זה???
 

מיכל31

New member
מייקי

חשבתי כמה פעמים לפני שעשיתי שלח קודם כי אין לי כח להתווכח איתך, יש לי אחד כמוך בבית, אז תסלח לי.
 

נשית~37

New member
בוקר של דמעות ועצב...

זה נכון ששני הפלגים אוכלים את אותו החרא מאותה הכפית...אבל מה...הטעם הוא שונה. לנו (החילוניים) זה מריח כמו חרא ו"טעים" כמו חרא... עבורם (הדתיים, המאמינים)...זה חרא בטעם של עוד...כי יש להם אמונה בלב והאמונה הזו מובילה אותם למחשבה שזהו חרא טעים שכדאי לאכול אותו כדי שיגיע עתיד טוב יותר... יש איזו עוגיה טובה ליד החרא?
 

נשית~37

New member
סאמק חחחח

תפסיק לדבר אלי "כחול"....עוד תעיר כל מיני ברורות כצט וכאלה..
 

נשית~37

New member
כבר כתבתי כאן

ביום אחר שגם היה פיגוע...כמה מהר אנחנו חוזרים לשיגרה...כמה מהר אנחנו עוברים הלאה...איך כהו רגשותינו....זה לא שאני לא כואבת עבור המשפחות...הפצועים...אבל יש משהו ברוטינה החוזרת ונישנת של הפיגועים, כבר "מתרגלים" לזה....
 
נכון שמתרגלים לזה... וזה מצער

אבל זה לא אומר שככה זה צריך להיות... אבל זה כבר לא בנימה דתית... זה כבר מההיבט הפוליטי. (ליד החרא יש "עוגיות"... אבל למי יש חשק לאכול אותן?...)
 
למעלה