בוקר יום שישי...

[05 מיכל]

בוקר יום שישי...

הבחור הגיע בלילה, אחרי שסיימו לאבטח השבעה של המחזור הבא. הגיע בתחבורה ציבורית לצומת באזור. חיכיתי כדי לקפוץ להביא אותו הביתה - אבל הוא חס כל כוחותי וקרא לחבר. הגיוני, באמת לא היה לי כוח לנהוג... אלא שבינתיים נרדמתי... הוא לא העיר אותי בלילה. הבוקר בשעה 6:20 התעוררתי מסמס: אני בטיול עם חברים. עוד לא ראיתי אותו!!!

והעיקר

: איפה הכביסה?! שלחתי סמס: מתי יצאת? מתי אתה חוזר? איפה הכביסה? אבל הוא לא ענה - לא זמין כרגע (בטח באיזה מעיין שאין שם קליטה.) במרק שבמטבח אף אחד לא נגע. בקיצור - אני שמחה שהוא מבלה אבל עדיין מתגעגעת... (וגם יודעת שאני תקועה בעניין הכביסות ונראה איך אספיק לפני שבת

) שבת שלום לכולן!

 

[פולי44]

בוקר טוב לכולם, יום שישי

לא נורא מיכל, עוד מעט יחזור הביתה ותוכלי לחבק המון! האם אתם שומרים שבת? תמיד תהיתי איך האימהות שומרות השבת מספיקות עם הכביסות.... שבת שלום לכולם

 

[מעצימה]

מיכל העיקר שהוא כבר כאן...

גם לי קרה מקרה דומה עם החיילת שהגיע אחרי 24 יום של געגועים. הגיע ישר לישון ..אחרי דקה של חיבוק ולמחרת בבוקר יצאה מוקדם לחברה..וחזרה יום למחרת כי נסעו לחתונה משותפת..כך שיום שלם עבר כשלא היתה בבית..אבל התחושה שהיא כאן ולא שם עברה... תהנו יחד בוקר שישי שקט ונעים לכולן.

 

[05 מיכל]

את צודקת מעצימה

העיקר שהוא בחופשה, נהנה, משתחרר מהלחץ. אם כבר שוחרר בחמישי בלילה - אין טעם ש"יימרח" כאן כל היום עם ההכנות שלי לשבת. עדיף שינצל את הזמן עם חברים. הסיבה היחידה שהייתי מתנגדת בגללה היא הנהיגה בלילה ממרכז הארץ (אזור מודיעין) לרמת הגולן. גם החבר שנהג הוא חייל. אני לא יודעת איך ההורים נתנו לו את הרכב. לנו יש כללים מאוד נוקשים (שכבר הזכרתי כאן): חייבים לישון ביום לפני נסיעה לילית ארוכה. אבל הם הגיעו בשלום ועכשיו הם כבר הולכים לישון - אז עכשיון כבר אין סיבה לדאוג!

 

[05 מיכל]

כביסות לפני שבת

בקיץ זה לא נורא - יום שישי ארוך. מה יהיה בחורף? ואללה, לא יודעת... נשלים את המלאכה במוצ"ש. יבורך מייבש הכביסה! *** עכשיו השגתי את הבחור בטלפון. הגיע בלילה, אכל קערית של "עוגי" עם חלב וקערת מרק אחת ("תסתכלי על השיש ותראי קערה שטבלתי אותה במרק בלי לקחת מצקת". אופייני לו...) ונסע עם שני חברים לצפון. אילו הייתי ערה הייתי לוחצת עליו לא לעשות את זה. מניחה שהחבר לא ישן שנת-צהריים לפני שקיבל את האוטו לנסיעה לילית... עכשיו הם ברמה"ג - נכנסו לשקי שינה אחרי טיול לילי (קיבלתי דיווח כדי שלא אדאג לגבי הנהיגה בדרך חזור.) כמובן קיבלתי עדכון איפה הכביסה, ואז... נכנסתי לחדר שלו, פרשתי את הירכית והסתכלתי על כנפי הצניחה שעדיין לא ראיתי עליו. (כשסיימו את הקורס לא קיבלו אותן בגלל התקלה שהייתה באימון האחרון - הוציאו אותם מאוחר לשבת, והם חזרו לבסיס של הקורס ביום ראשון למסדר סיום וקבלת כנפי צניחה). זהו, עכשיו אני יכולה ללכת לכבס! (איזה כיף

)

 

[פולי44]

יופי, מיכל אפשר להרגע!

שיהנה בטיול ושיסעו בזהירות

 

[אמא מתגייסת]

הסיפור שלך על הקערה

שטבל ללא מצקת מזכירה לי את השוטר שלי שכשהוא חוזר הביתה, הוא מתנהג כאילו הוא בשטח, אוכל בידיים, שותה מהבקבוק ומכסח אותו. מין גסות כזו של פועל מחוספס....

 

[05 מיכל]

שלי היה ככה תמיד...

כשהיה ילד צעיר, לפעמים היה הולך לישון אצל חבר, והבדיחה הרגילה שלנו הייתה שהייתי אומרת לו "תישן בפיז'מה, שיחשבו שאנחנו משפחה תרבותית..."

 

[סגולה23]

בוקר טוב לכולם יום שישי

החיילים שלי שניהם סוגרים שבת לא כביסות, לא בישולים מיוחדים, לא רעש של בית מלא חברים וחברות הולכים ובאים... אני מתגעגעת אליהם ולבלאגן שהם עושים כשהם בבית...(מי היה מאמין שאגיד את זה) הסגול הצעיר עבר שבוע קשה - "שדאות" למי שמכירה את המושג. רוצה שנבוא לבקר אך לא נראה לי שניסע אליו. הבסיס שלו מאוד רחוק בדרום. נצטרך לאכזב אותו...

הסגול הוותיק שלי עשה שבוע שלם בדרום דרום ואתמול עלה לצפון צפון...מלא שעות נסיעה

שם הוא סוגר שבת לפני התרח"ט. הקיצר, סופ"ש משעמם יעבור עלינו.. רוצה להתחיל לספור אחורה לשבוע הבא

 

[49צהוב]

גם החיל שלי סוגר שבת

ולכן אין כביסות בישולים יש ויש- שבת זה היום בו מוזמנות האמהות-שלי ושלו (גיל מצטבר 178) והפיליפיניות לארוחת ערב... הזקנות- לא מצדיקות את האימרה שבגיל מבוגר אין תאבון והפיליפיניות לא מצדיקות את הסברה שנשים רזות אוכלות כציפור... גם המתבגר המבוגר יגיע בקיצור- האוכל ישפך כמים... תענוג ליוצאי עדת ורשה למרות שהחיל לא יגיע השבת- אין לי תלונות- הסנפתי אותו פעמיים השבוע- פעם כשנסע לאי שם- ובפעם השניה כשחזר הצ'ופר הזה עומד להגמר בקרוב- כי הם זזים מהפה הצפון/ני למקום אחר... אבל שמחה בזה כל עוד נמשך מאחלת לכולם שלום (רק אני היסטרית מהחדשות הבאות מכיוון טורקיה?) ושבת שלום

 

[אמא מתגייסת]

לא רק את היסטרית

מהסיפור עם טורקיה. זה נורא מפחיד. ואמריקה לא כאן להגן עלינו.

 

[05 מיכל]

לספור לשבוע הבא - זו רוח חיובית!

סגולה וצהוב - אני מוכנה לספור אתכן לשבוע הבא!

 

[סגולה23]

../images/Emo13.gifתודה מיכל, לזה אני קוראת תמיכה!!

 

[אםפי7]

שלום לכולן

לא הייתי הרבה זמן, קצת עמוס כאן בפסגת ההר, ההריונית זו בתי שגרה על אי עברה לכאן בחודש וחצי האחרון ואני קצת עסוקה בסבתאות 2 גוזלות מדהימות שהולכות כאן לגנים עד שאמא תלד ותתאושש ואז יטוסו חזרה לאי שלהן. מקווה שהיחסים עם טורקיה ישתפרו זה משפיע מאוד על החיים באי שלהם. ואני השנה נפלתי על לוז עבודה עמוס ובעיקר על גלגלים יום בשבוע יורדת מההר למרכז ולמחרת חוזרת השכם עם הציפורים תחנה באזור העמקים וחזרה להר. ו3 ימים השנה אני עובדת בעיר גדולה ןליד הים, כל יום הלוך ושוב מההר לים. ורק שישי אני בבית וזה יום קצר לשומרי שבת, ועמוס כי תמיד יש מישהו מהשבעיה שמחליט לבוא ואני שמחה כשהם באים. השריונר ב"ה מתאושש מהפרידה מחברתו, עבר את שלב ההלם, ושלב הכעס, ועכשיו הוא בשלב ההתמודדות עם הפנים לעתיד, ממש משתובב כאילו אתמול התחיל כתה י' ולא בחור רציני עם אחריות. אבל לפחות נשמע טוב ומחוייך, ואם פעם ידעתי דברים דרך החברה היום אני שומעת על חייו דרך ההריונית מספר לה מה שלא מספר לי. עדין בעמק החם חם, מחכה שהקורס שלו יתחיל, כל קורסי ספטמבר זזו להם כנראה בגלל המצב. אז תשמרו על הגינה הכי מדהימה בפרדס. ברוכות הבאות כל האמהות החדשות, ומזל טוב לכל החוגגות, ותבלו עם החיילים שבאו לשבת, שלי סוגר ולא ברור אם יש יציאות בשבוע הבא....מקווה שאחרי החגים יהיהעל ההר יותר רגוע ואכנס קצת יותר, חושבת עליכן כל הזמן. שבת שלום

 

[פולי44]

אמפי'לה התגעגענו

בהצלחה להריונית בלידה ויופי לשמוע שהשריונר מתאושש

 

[אמא מתגייסת]

הי יקירה

חשבתי על ההריונית שלך והמתיחות עם טורקיה. אני מבינה שהיא בחוסר ודאות גדול.

 

[אמא של פיסטוק11]

בוקר טוב !../images/Emo39.gif

לאחר ימים ארוכים וקשים (בעיקר נפשית), הגיע סוף סוף סוף השבוע המיוחל! ביום רביעי בלילה עמלתי רבות במטבח. הריחות שיצאו משם...... בן הזוג והקטנצ'יק לא הורשו לגעת ב- כלום! אפילו לא להביט! היום חמישי יצאתי לעבודה לאחר שמלפנות בוקר מירקתי את הבית, קניתי פרחים, החלפתי מצעים בישמתי ומה לא..... (וזה ממש לא משנה שהמנקה היה יומיים לפני)...... סגרתי מאחורי את הדלת בהרגשה של חג ממש. בסיום העבודה עליתי על מונית (שקבענו מראש) וטסתי לטקס. כל הדרך דפיקות לב שרק הספיק לראות את פיסטוק לדקה, רק להגיע רגע לפני.... ממש דאגתי! היה פקקים בלי סוף! אנחנו החלטתנו שפיסטוק לא יחכה לנו עד שנגיע ביחד (חלילה שלא יהיה רגע אחד לבד) ולכן בן הזוג , קטנצ'יק והסבתות הגיעו לשם ממש ממש מוקדם עם המון כיבוד שלא היה מבייש שום בית קפה / קייטרינג איכותי ככל שיהיה! הצלחתי להגיע מס' דקות לפני שקראו לכל החיילים , לפני תחילת הטקס. כמה היה מרגש לראות אותו!!!!! מסתבר שכמה חיילים, חברים שלו רצו להכיר אותי ומיד הגיעו. (הוא רץ לקרוא להם). החמודים רצו להודות לי באופן אישי על החבילות. על המתוקים והמלוחים וכל מה שבאמצע. חבר אחד ריגש אותי במיוחד כשאמר לי שבאחת השבתות היה די שבור והחבילה, המאפים ממש החזיקו אותו. והסבתות אוי

(בערך משהו כזה)...... הטקס אכן מרגש. כשהחיילים צועקים ביחד בקול חד שמקבל עוצמות בלתי נתפסות "נשבע" , הלב שלי כמעט התפוצץ!!!! אבל לא בכיתי. היינו הרבה. כל המשפחה מכל הכיוונים וגם החברים והחברות (של שנים) מהבית. אבל הכי.... הכי מרגש, היה- לחזור עם פיסטוק הביתה!

כל הדרך לשמוע את כל החוויות , הספורים..... הילד מאושר! אצלנו איך שמגיע בעבודת צוות משותפת מיד מפרקים את התיק, מיד כביסות ומייבש מגבות חדשות שמחכות לו באמבטיה וריחות של מאכלים אהובים. הוא היה בכזה היי לא ממש יכל לאכול אבל לא ויתר על העוגה. בהמשך היום נמשיך לחלק ב' בתכנית "בישולי שבת" בינתיים, "המלון של פולטי" ממתין שפיסטוק יקום (יקיצה טבעית). איזה אושר שהוא בבית! איזה אושר שהוא מאושר!!! איזה מתוק הפיסטוק הזה! מאד מאד מחמם את הלב להיכנס לכאן ולראות את כל הברכות! אז המון תודה לכולן. עכשיו אני הולכת לקרוא בנחת מה היה לנו כאן ביומיים האחרונים..... מקווה שכמה שיותר חיילים חזרו הביתה! ומי שנשאר שיעבור מהר!!!! שיהיה שבת שלום לכולם!

 

[אםפי7]

אמא של פיסטוק אז עכשיו יש לך שריונר שנשבע

איזה כייף לקרוא כל מה שכתבת , הרי הייתי שם לפני שנה וחצי, טקס מרגש מרגש, ואני אומרת עכשיו בשיא הגאווה , אמרתי לך שפיסטוק יעשה חיל, והנה האמירה מתגשמת. תבלו ותהנו ותצטלמו. וברכותי לרגע הנפלא הזה.

 

[סגולה23]

פיסטוקית, תהנו מהארוח של אורח הכבוד

ב"מלון של פולטי"...חחחחח שתהיה לכם שבת טובה ונעימה ביחד!!

 

[פולי44]

פיסטוקית, ריגשת אותי מאוד!

איזה כיף שפיסטוק מאושר, זה הכי הכי חשוב! בהצלחה בהמשך!