מצטערת, קשה לי לכתוב, כל כך עצוב
ומפחיד, מרגע שהבן התקשר וסיפר לי, פשוט לא מרוכזת. נראה לא טוב וחושבת כל הזמן עם ההורים, החברים כאן, שהילדים שלהם נמצאים בצפון ובעזה, כל כך מזדהה, מרגישה את הפחד שלהם. זה עושה לי ממש רע. טוב, הולכת להרגיע את הבן הקטן שצועק לי באוזן השמאלית, נחזור לכאן מאוחר יותר. בינתיים שולחת לכולכם המון אהבה וחיבוקים.