ניסיוני קצר, אבל...
ראשית, לי יש ילד בן 3.5 שרק עכשיו מתחיל אבחון. אבל אנסה לעזור במה שאני יכולה.
לגבי בדיקת שמיעה - מניסיון, יש המון מכונים שעושים בדיקת שמיעה. תתקשרי לכמה, גם כאלה שקצת יותר רחוקים ותחפשי תורים. בהרבה מהמכונים באמת התורים רחוקים אבל מספיק מכון אחד עם תור קרוב (אצלנו זה עבד).
בכל אופן, כמו שאמרו לך, לא כדאי לחכות עם האבחון לבדיקת השמיעה. אין שום סיבה שלא יתנו לך הפניה. לרופא ילדים - גם כזה שלא מבין - אמורה להיות טבלה עם מה הילד אמרו לעשות בכל גיל ומהם סימנים מחשידים לספקטרום. ואם הוא בכל זאת לא ייתן לך "תהפכי שולחנות".
ובכלל, לי נאמר שכן שווה להזדרד (לא שאני רוצה להלחיץ...). הרבה אנשים הוא שחשוב מאוד לטפל כמה שיותר מוקדם כי ככל שהילד קטן כך יש יותר אפשרויות לעזור לו ולהשפיע. ואצלך הוא ממש פצפון אז את יכולה לראות בזה סוג של יתרון. אני לא רוצה להיכנס לך לכיס, אבל את יכולה לשקול גם אבחון באופן פרטי (לפחות אבחון ראשוני בשבילך).
שימי לב שהאבחון חשוב גם כדי להחליט על גן בשנה הבאה. יתכן שכדאי לשים אותו בגן תקשורת (או לפחות להצמיד לו סייעת, אם כי לא יודעת אם אפשר בכזה גיל). בכל אופן, אם האבחון יהיה רק בעוד כמה חודשים אז יהיה יותר קשה לשבץ אותו בגן תקשורת. מהסיבה הזאת בעיקר אני עושה את האבחון עכשיו באופן פרטי (ובמקביל גם התחלתי תהליך לאבחון במרכז להתפתחות הילד דרך הקופה, אבל ברור לי שזה ייקח המון זמן, וזה סתם בשביל לקבל עוד חוות דעת). ואל תיבהלי מהרעיון של גן תקשורת (אני לפחות נבהלתי). אם יש לילד בעיה, זאת כנראה הדרך הטובה ביותר לסייע לו כי בסוף זה גן עם מעט ילדים והרבה מאוד אנשי צוות מקצועיים שעובדים איתו על הקשיים שלו כל היום. לילד שזקוק לטיפול זאת כנראה הדרך הטובה ביותר לסייע. אחרת היכולת שלך לטפל בו אחה"צ היא יותר מוגבלת.
ועצה נוספת שאני קיבלתי מהרבה מאוד אנשים היא להתחיל לטפל בבעיות שאת רואה גם בלי קשר לאבחון (וגם אם באבחון יוחלט שהוא לא בספקטרום). שוב, בעיקר בגלל שהוא קטן וזה הזמן הכי טוב לעזור לו. אני בעצמי עדיין לא יודעת מי הם אנשי המקצוע שכדאי לפנות אליהם במקרה שלך, אבל שווה לברר ואני בטוחה שיש פה הרבה ותיקים שיוכלו להמליץ. אולי קלינאית תקשורת? פיזיוטרפיסטית? גם וגם? לא יודעת אם אפשר דרך הקופה בלי אבחון.
ועוד דבר - את צריכה להיות גאה בעצמך שאת עירנית ושמה לב לנורות האזהרה ועושה מה שצריך עבור הילד שלך ולא טומנת את הראש בחול.
ואחרון - אני מאוד מזדהה עם תחושת הבוקס בבטן. זה היה גם ביטוי שאני השתמשתי בו כשנפל לי האסימון לראשונה שיתכן והילד שלי בספקטרום.
בהצלחה!