וואו, ולחשוב שכל הדיון הזה התחיל באמנון יצחק
דבר ראשון -
חומרה הלכתית לא תלויה באשכנזי או ספרדי - היא תלויה בפוסק - אם הפוסק רואה את האדם לפניו הוא יחפש את ההיתר, אם הפוסק רואה את ההלכה לפניו הוא יחפש את החומרא.
מקובלנו שהפוסקים והדיינים הספרדים שמים לנגדם את "כוחא דהיתרא עדיף" (מסורת פסיקתית), והוכיחו זאת הרב משאש, הרב עובדיה ובימנו הרב עאמר בהתרת העגונות שלהם - דברים שהרבה יותר חשובים מאשר עוד כמה דקות לתפילה, או האם מותר להכניס מצקת לסיר על הפלטה (ד"א לספרדים מותר, לאשכנזים אסור).
בכל מקרה, כל הדוגמאות שהבאת הן לא דוגמאות להחמרה הלכתית, אלא למנהגים (מה ההבדל בין הלכה למנהג? הייתי אומר שההלכה היא מלמעלה למטה, מהפוסק לעם, ואילו המנהג מגיע מלמטה למעלה, מהעם לפוסק, למשל בנות ישראל ושבעה נקיים. הנושא יותר מורכב וניתן לעיין קצת
כאן) -
קריאה פסוק פסוק נועדה
לעזור לאנשים שלא יודעים לקרוא מסידור, ממה שהבנתי מחברים ספרדים הם מעדיפים את התפילה הספרדית על האשכנזית - הכל תלוי למה התרגלת מבית אבא. מה גם שהיית פעם בישיבה אשכנזית או בתפילה חרדית בימים הנוראיים?! ה-ר-ב-ה יותר ארוך מהתפילות הספרדיות.
לבישת טלית - הלוואי עליי, קצת מבאס להיות רווק בן 28 ובלי טלית, נמאס לי קצת מהמבטים בבית כנסת ולשאול ממישהו טלית כל פעם שאני עולה לתורה או להגביה. מה גם שייקים, שאי אפשר לחשוד בהם בספרדיות יתר, גם נוהגים (שוב, מנהג!!!) להתעטף בטלית מבר המצווה.
סליחות, מנהגי אבלות בשלושת השבועות ובימי ספירת העומר - שוב, מנהג, לא הלכה. הרבה מהספרדים נוהגים מנהגי אבלות (תספורת, נישואין, מוזיקה) רק בשבוע שחל בו תשעה באב או מר"ח אב לעומת האשכנזים שנוהגים כל שלושת השבועות. נראה לי התכוונת שיש ספרדים שמקפידים על מנהגי אבלות עד שבועות ולא עד ל"ד בעומר, בכל מקרה גם אצל האשכנזים יש כאלה שנוהגים מנהגי אבלות עד שלושה ימים לפני שבועות.
6 שעות - הפורטוגזים (שאח"כ ברחו להולנד) נוהגים לשמור שעה בין בשר וחלב, וגם לא קוראים את כל "עלינו לשבח" אלא רק עד "אין עוד" - הם בטח מקלים מהמקלים לשיטתך.