בוקר טוב!!!!

[נעמה מלאכי]

בוקר טוב!!!!

 

[נעמה מלאכי]

יש לי חדרון תפירה!!!!!!

בחודשים האחרונים, אני מהרהרת מדי פעם ברעיון של לחזור לבית הקודם שלנו.
טוב לנו פה מאוד, ולגדול היה רע שם, כך שההרהור ישאר בהרהורו, ולא יהפוך למעשי-
אבל שם היה לנו בית גדול יותר עם שתי קומות, והקומה העליונה הייתה יכולה לשמש אחלה חדר תפירה בשבילי- ומכאן ההרהור.

לפני שבועיים הלכתי לאסוף את הקטנה מחברה- וראיתי שהם שמים את המחשב בחדר כביסה.
וחשבתי לעצמי- גם לנו יש חדר כביסה, וחוץ מלצבור הרבה בלאגן ולכלוך (כי הפח שם...) הוא לא מאוד שימושי.
אז אתמול ארגנתי מחדש את מעט הדברים שהיו שם, והאיש העלה את המייבש על המכונה,
ועכשיו העברתי לשם שולחן- והופה-
יש לי חדרון תפירה.

בשלב ב' נזמין נגר שיעשה מדפים, והחדר יהיה ממש שימושי.

אני מקווה שזה יעודד אותי להזיז את עצמי לתפור בערבים...

 

[נוני ולולי]

גם אצלנו במסגרת השיפוץ

שאנחנו עושיםן עכשיו (איזה כאב ראש!) מתוכנן שינוי יעוד של חלק קטן בבית להיות חדר(ון) עבודה שלי...
אני מחכה שזה יקרה. כרגע תופרת על דלפק במטבח...

 

[Tנקר בל]

איזה כיף לכן!

תתחדשנה!
אני תופרת על השולחן בפינת אוכל בדיוק מול הכניסה לבית, וזה גורם לבלגן, ומחייב כל הזמן להוציא את 2 המכונות ואת הציוד הנלווה ולהחזיר.

 

[נעמה מלאכי]

תנסי לחשוב על רעיון יצירתי למקום.

כי כשיש מקום לתפור הכל יותר נוח.

אפשר גם לשים את המכונות על שולחן מחשב עם גלגלים, ולשים אותו באיזה פינה, ולהוציא אותו לסלון כשאת תופרת.

גם אצלי המכונה הייתה עד עכשיו בכניסה, וזה עושה בלאגן בעיניים

 

[שרון 115]

מעולה! גם אצלי תקופה המחשב היה במרפסת כביסה

בחורף הקודם החזרנו חזרה לבית כי קר שם נורא (אין חלון יש רק תריסים)

 

[nesherkal]

גם לי יש חדר משלי

בעלי התקין את השולחנות ואני תפרתי את הוילונות
והרשת שעל הקיר היא מקום מצוין לתליית חפצים.

 

[nesherkal]

והתמונות כמובן

 

[nesherkal]

ותמונה שניה להמחשה

 

[שש שבע]

איזה מסודרת

 

[nesherkal]

נו מה!? לקראת צילום

 

[טרהקוטה]

אין כמו מקום מסודר ייעודי

לתפירה. לא צריך לקבץ מכונות וחומרים מכל חלקי הבית, לא צריך לסחוב הלוך ושוב. חשוב גם שזו תהיה פינה מסודרת ונעימה. לי, לפחות, לא באה השארה בבלגאן... רק לגזור אני עוד צריכה על שולחן האוכל הגדול. למורה שלי לתפירה היה שולחן גזירה גאוני, עשוי מיחידה אחת של שעם, ככה שהיה אפשר לתקוע בו סיכות שהגזרה לא תזוז. ואז היא עברה דירה והמובילים שברו לה אותו.

 

[שש שבע]

אפשר לצפות את השולחן הרגיל בלוח דק של שעם

כשלי לא היה מקום היה לי שולחן עם צירים מתקפל, כשרציתי לגזור פתחתי
אחר כך סגרתי (או שלא )

 

[טרהקוטה]

אהבתי את ה"או שלא".

אני חזקה ב"או שלא".

 

[שש שבע]

כן, מוכר לי, כי בחלק הקבוע יש באופן קבוע

המון דברים...והמקום הפנוי הוא המתקפל

 

[הדור]

אחרי שהילדים עזבו את הבית יש לי חדר

עבודה לעצמי.
הוא בדרך כלל די מסודר.
גשאני תופרת בגד זה סביר,אך כשאני עושה טלאים,
הבלגן על השולחן ועל המטה שלידו חוגגים.!!!!

 

[ליז92]

אני הכי בלגניסטית בעולם

כשיש לחץ אין זמן לסדר , מבלי לפגוע באף אחד תמיד נראה לי שכגודל הבלאגן כך גודל הכשרון ביצירה . אנשים מסודרים מידי פחות יצירתיים שוב זו רק דעתי. ואני לא מתכוונת לפגוע באף אחד

 

[שש שבע]

אצלי זה גם ככה, כשיש לחץ יש בלאגן

כשקצת נרגע מסדרים, הענין הוא שצריך להכניס תבניות קבועות לעבודה ואז נהיה פחות בלאגן,
כמו לשים דברים מסוימים רק במקום מסוים, כך לא מבזבזים הרבה זמן על חיפושים,,,

 

[טרהקוטה]

אז אני כנראה לא ממש יצירתית...

אם חדר התפירה לא מסודר, אני לא יכולה להרגע בו. כשאני סוגרת את היום אני מחזירה כל דבר למקום, כל סיכה מכרית הסיכות לקופסה שלה, מעבירה ניגובון על השולחן מלא החוטים וטאטוא קטן, ובפעם הבאה שאני אכנס אליו יהיה לי נקי ונעים, גם בעיניים וגם בנשמה.

 

[שש שבע]

, ברור, אבל איך בזמן העבודה? כל הזמן מסדרת?

כי אני חיבת להתחיל על מקום מסודר, אבל תוך כדי העולם מתהפך, כשמסיימים מסדרים
או ביום למחרת לפי הכוח