shelinka12345
New member
בוקר טוב.
אני מקווה שאוכל לשמוע את דעתכם או לקבל ייעוץ בקשר למה שאכתוב פה. אני בת 21 אוטוטו וחבר שלי אוטוטו בן 20, הוא חייל שמשרת בבסיס סגור וסוגר שבת פעם ב3 שבועות. בעצם הכרנו בבסיס, ביום שהגעתי להשתחרר. מאז באמת שהכול התנהל בצורה מושלמת, אבל בחודשיים, שלושה האחרונים התחלנו לריב קצת פה ושם. הריבים בעיקר מגיעים ממני, אפשר לומר שאני סוג של פרפקציוניסטית (מה שאני חייבת לשנות) ואני פשוט מצפה להרבה. הוא מקסים ונותן לי הרבה. אמנם הוא חייל ואין לו הרבה כסף לקנות מתנות פה ושם, אבל החום והאהבה שלו מספיקים. ביום שבת אחה"צ דיברנו קצת ופתאום הוא העלה את הנושא שהקשר שלנו זה כבר לא מה שהיה, שהוא אוהב אותי אבל לא כמו פעם, שאני צריכה לתת לקשר שלנו קצת ספייס ושיהיו גם געגועים. כנראה שהוא רצה לסיים את זה, בכיתי המון וביקשתי עוד צ'אנס, והוא הסכים. בעיקרון, אנחנו גרים במרחק של כשעה נסיעה אחד מהשני, אז לפעמים בימי חמישי שהוא חוזר הביתה מהצבא אנחנו ישר נפגשים לסופ"ש. הוא צודק אבל קשה לי להרפות. באותו עניין, אני שולחת לו המון הודעות ביום, אני פשוט לא יודעת איך להמעיט. זה כאילו שאני רוצה שהוא יחשוב עליי 24 שעות ביממה או שיתעדכן במה קורה איתי. אנחנו מדברים בטלפון בערך פעמיים ביום ויש פעמים שזה מעצבן אותי. ומפה מתחילים הריבים. אני צריכה שתעזרו לי לשלוט ב"כעסים" שלי וללמוד איך לפתח את הצ'אנס הזה לקשר מקסים כמו שהיה בהתחלה. תודה.
אני מקווה שאוכל לשמוע את דעתכם או לקבל ייעוץ בקשר למה שאכתוב פה. אני בת 21 אוטוטו וחבר שלי אוטוטו בן 20, הוא חייל שמשרת בבסיס סגור וסוגר שבת פעם ב3 שבועות. בעצם הכרנו בבסיס, ביום שהגעתי להשתחרר. מאז באמת שהכול התנהל בצורה מושלמת, אבל בחודשיים, שלושה האחרונים התחלנו לריב קצת פה ושם. הריבים בעיקר מגיעים ממני, אפשר לומר שאני סוג של פרפקציוניסטית (מה שאני חייבת לשנות) ואני פשוט מצפה להרבה. הוא מקסים ונותן לי הרבה. אמנם הוא חייל ואין לו הרבה כסף לקנות מתנות פה ושם, אבל החום והאהבה שלו מספיקים. ביום שבת אחה"צ דיברנו קצת ופתאום הוא העלה את הנושא שהקשר שלנו זה כבר לא מה שהיה, שהוא אוהב אותי אבל לא כמו פעם, שאני צריכה לתת לקשר שלנו קצת ספייס ושיהיו גם געגועים. כנראה שהוא רצה לסיים את זה, בכיתי המון וביקשתי עוד צ'אנס, והוא הסכים. בעיקרון, אנחנו גרים במרחק של כשעה נסיעה אחד מהשני, אז לפעמים בימי חמישי שהוא חוזר הביתה מהצבא אנחנו ישר נפגשים לסופ"ש. הוא צודק אבל קשה לי להרפות. באותו עניין, אני שולחת לו המון הודעות ביום, אני פשוט לא יודעת איך להמעיט. זה כאילו שאני רוצה שהוא יחשוב עליי 24 שעות ביממה או שיתעדכן במה קורה איתי. אנחנו מדברים בטלפון בערך פעמיים ביום ויש פעמים שזה מעצבן אותי. ומפה מתחילים הריבים. אני צריכה שתעזרו לי לשלוט ב"כעסים" שלי וללמוד איך לפתח את הצ'אנס הזה לקשר מקסים כמו שהיה בהתחלה. תודה.
