בוקר טוב
שנינו גרושים עם ילדים, הכרנו לפני כשלושה שבועות ובסה"כ הקשר מאוד נעים לשנינו. המרחק בינינו הוא כחצי שעה נסיעה ומכיוון שאני לא ניידת הוא זה שהגיע אלי עד היום [פעמיים בשבוע]. בתחילה הוא היה מגיע, אוסף אותי ואז נוסעים לשבת בבית קפה מרחק של כ-20 דקות מביתי או שהיה מציע שניסע למקום מגוריו שם יש הרבה יותר אופציות לבילוי מאשר אצלי. מכיוון שהקשר רק בחיתוליו אין מה לדבר בכלל על להכניסו לביתי ולהכירו לילדי [אביהם לא לוקח אותם]. בשבוע שעבר הוא העלה בפניי את הקושי עבורו להגיע עד אלי, לנסוע מרחק של חצי שעה כדי לבלות, להחזיר אותי ואז לנסוע חזרה לביתו. הצעתי לו לשבת באזור מגוריי בבית קפה נחמד או למקרה שנרצה במרחק 10 דקות ישנן כמה מסעדות מאוד נחמדות. הוספתי ואמרתי שמבחינתי מה שחשוב הוא להיות יחד ואין משמעות מבחינתי למקום, והלכתי קצת רחוק ואמרתי שאם ממש רוצים להיפגש אפילו יושבים ברכב [זה רק היה להמחיש את הרצון לראות אחד את השני]. כל זה ייפתר פחות או יותר ברגע שהוא יכיר את ילדיי, אבל נכון לעכשיו אני לא מתכננת לעשות זאת בקרוב. אתמול בשיחת טלפון שהייתה לנו הוא שוב העלה את בעיית הקושי במרחק וטען שהוא היחיד שמשקיע ואילו אני לא נותנת מעצמי כלום וחושבת רק על עצמי. אחרי שהודיתי לו על המחמאה שאלתי אותו מה הוא חושב שהייתי יכולה לעשות ואני לא עושה. הוא היה רוצה שבמהלך השבוע אבוא אליו לפעמים. הסברתי לו שזה לא בר יישום מכיוון שאני עובדת עד השעה 5 ולא נראה לי שבמקום לחזור הביתה לילדיי אני אקח אוטובוס ואסע אליו. אני באמת מנסה לתמרן כך שאוכל להיפגש איתו ואכן רוצה בכך, אבל חוסר הניידות שלי, המרחק ומיעוט מקומות הבילוי באזורי מקשה עליו. השבת הייתי אמורה להתארח אצלו בפעם הראשונה, אך צץ משהו בלתי צפוי ודחינו את זה לשבת הבאה. הוא אמר שמכיוון שבשבת הוא רוצה לצאת לשתות ואם אנחנו יוצאים יחד הוא לא יכול, הוא מעדיף שלא ניפגש ואז ייצא שניפגש פעם בשבוע. הוא ציין שעד שהוא יוכל להיכנס אליי המצב ישתנה. אני לא מוכנה שמישהו ידחק בי בעניין הילדים עד שלא אחוש בנוח ובטוח בקשר שלי איתו והאמירה הזו גרמה לי להרהר שנית בקשר שלנו. את כל הנתונים הטכניים [מרחק וחוסר הניידות שלי] הוא ידע מלכתחילה, אבל אחרי זמן כל כך קצר הוא כבר נשבר וזה חבל לי. אני העליתי בפניו את האפשרות פשוט לסיים את הקשר כל עוד הוא בתחילתו כי נכון לעכשיו אין בידיי לשנות את המצב, אבל הוא רוצה להמשיך, אבל אני חוששת שהדברים הללו יעלו בשיחה בינינו שוב ושוב.
שנינו גרושים עם ילדים, הכרנו לפני כשלושה שבועות ובסה"כ הקשר מאוד נעים לשנינו. המרחק בינינו הוא כחצי שעה נסיעה ומכיוון שאני לא ניידת הוא זה שהגיע אלי עד היום [פעמיים בשבוע]. בתחילה הוא היה מגיע, אוסף אותי ואז נוסעים לשבת בבית קפה מרחק של כ-20 דקות מביתי או שהיה מציע שניסע למקום מגוריו שם יש הרבה יותר אופציות לבילוי מאשר אצלי. מכיוון שהקשר רק בחיתוליו אין מה לדבר בכלל על להכניסו לביתי ולהכירו לילדי [אביהם לא לוקח אותם]. בשבוע שעבר הוא העלה בפניי את הקושי עבורו להגיע עד אלי, לנסוע מרחק של חצי שעה כדי לבלות, להחזיר אותי ואז לנסוע חזרה לביתו. הצעתי לו לשבת באזור מגוריי בבית קפה נחמד או למקרה שנרצה במרחק 10 דקות ישנן כמה מסעדות מאוד נחמדות. הוספתי ואמרתי שמבחינתי מה שחשוב הוא להיות יחד ואין משמעות מבחינתי למקום, והלכתי קצת רחוק ואמרתי שאם ממש רוצים להיפגש אפילו יושבים ברכב [זה רק היה להמחיש את הרצון לראות אחד את השני]. כל זה ייפתר פחות או יותר ברגע שהוא יכיר את ילדיי, אבל נכון לעכשיו אני לא מתכננת לעשות זאת בקרוב. אתמול בשיחת טלפון שהייתה לנו הוא שוב העלה את בעיית הקושי במרחק וטען שהוא היחיד שמשקיע ואילו אני לא נותנת מעצמי כלום וחושבת רק על עצמי. אחרי שהודיתי לו על המחמאה שאלתי אותו מה הוא חושב שהייתי יכולה לעשות ואני לא עושה. הוא היה רוצה שבמהלך השבוע אבוא אליו לפעמים. הסברתי לו שזה לא בר יישום מכיוון שאני עובדת עד השעה 5 ולא נראה לי שבמקום לחזור הביתה לילדיי אני אקח אוטובוס ואסע אליו. אני באמת מנסה לתמרן כך שאוכל להיפגש איתו ואכן רוצה בכך, אבל חוסר הניידות שלי, המרחק ומיעוט מקומות הבילוי באזורי מקשה עליו. השבת הייתי אמורה להתארח אצלו בפעם הראשונה, אך צץ משהו בלתי צפוי ודחינו את זה לשבת הבאה. הוא אמר שמכיוון שבשבת הוא רוצה לצאת לשתות ואם אנחנו יוצאים יחד הוא לא יכול, הוא מעדיף שלא ניפגש ואז ייצא שניפגש פעם בשבוע. הוא ציין שעד שהוא יוכל להיכנס אליי המצב ישתנה. אני לא מוכנה שמישהו ידחק בי בעניין הילדים עד שלא אחוש בנוח ובטוח בקשר שלי איתו והאמירה הזו גרמה לי להרהר שנית בקשר שלנו. את כל הנתונים הטכניים [מרחק וחוסר הניידות שלי] הוא ידע מלכתחילה, אבל אחרי זמן כל כך קצר הוא כבר נשבר וזה חבל לי. אני העליתי בפניו את האפשרות פשוט לסיים את הקשר כל עוד הוא בתחילתו כי נכון לעכשיו אין בידיי לשנות את המצב, אבל הוא רוצה להמשיך, אבל אני חוששת שהדברים הללו יעלו בשיחה בינינו שוב ושוב.
