אהבה בת עשרים
זה קרה שנפגשתי עם ידיד נפש שלי שהתגרש , שנים מספר לא הינו בקשר רציף אני השתחררתי הוא נותר במדים עוד כמה שנים , ודברנו רק טלפונית , בחגים ובימי ההולדת שלי ושלו שהתקשרתי כמו כל פעם, לאחל מזל טוב ליום ההולדת , אשתו לשעבר נתני לי את הטלפון שלו ככה נודע לי שהוא התגרש, ואז ככה בלי היסוס אמרתי לו אז עכשיו אני יכולה להתחיל איתך בכייף דברנו לילות ובקרים שיחות ארוכות מלאות בחום ובצחוקים , חיזרתי אחריו בכייף , הוא גבר מקסים , אני אוהבת אותו מאד , מה שנקרא קצין וגנטלמן אמיתי , אביר החלומות שלי . ואז לראשונה נפגשנו אצלי בבית , לתיקון בעיית חשמל דחופה שהיתה בבית , הכנתי צהרים קלה הוא אכל עמי והיה כייף ,זו פעם ראשונה שנפגשנו ששנינו לא במדים ובבית אזרחי . ואז עמדתי קרוב אליו ואמרתי שלמרות שהוא התגרש ,הוא מתנהג כנשוי לכל דבר , הוא הסתכל לתוך עיני, במבט חודר בעינייו השחורות, , ואמר שהוא תמיד יהיה האבא של הילדים שלו הרגשתי שהוא חודר לנשמה שלי , חבקתי אותו, בקשתי שיהיה גם האבא שלי לקצת , אני כבר הייתי יתומה מאב (הוא נשמה טובה וגבר מגונן שכזה , תמיד בצבא הפקודים שלו אהבו אותוממש העריצו אותו ,גם אני הייתי מאוהבת בו שנים ) לרגע קטן הוא השאיר אותי צמודה אליו , אך לא יותר משניה , אז הרחיק אותי ממנו ובקש שאכין כוס תה לא הבנתי מאיפה זה בא, הוא התיישב על הספה מבטו היה כאחד שסיים לרוץ מרתון , בפנים ממש ניכר כי הוא סובל מבט אחד אל מכנסיו גילה לי את עוצמת הזקפה שהוא חש באותו רגע , ומאחר ושלט בעצמו הרחיק אותי ממנו זו הפעם הראשונה שבה שמתי לב למה שקורה לגבר שמחבקים אותו , זה פתח המון מפגשים של שנינו , בילינו המון ימים בבית שלי אבל בלי שום מגע פיסי קרוב איך אמר , לא לגעת בסחורה, שמר על קשר אפלטוני , אבל עם כבוד הדדי והמון חום ואהבה ללא מתח מיני בכלל המון ארוחות שבשלתי לו, ואכלנו ונהנו אחד מחברה של השני , בידידות נפש עמוקה ואמתית עד שהוא עזב את הארץ . הרבה ימים אחרי זה ,ששאלתי למה הרחקת אותי ממך , הוא אמר מפורש אני אוהב ומכבד אותך מאד לכן לא יהיה שום דבר גופני בינינו ,כי ממה שקרה לפני 20 שנה , שהוא חיזר אחרי בבסיס משך כחצי שנה נשארתי אוהב ,אבל מאחר וזה לא התקדם לפסים אחרים, זה לא יקרה היום ,כיום אני אחר ועדיין מוקיר ומעריך אותך אני לא אנצל אותך, אני אוהב אותך , את חברה וידידת נפש , הוא ליווה את הפרידה של אמי מהבית והמעבר לבית האבות , וגם את השנה הראשונה שלה שם אמר: אמך כבר חיה את חייה בעולם הזה בנתה את עולמה , את בכלל לא התחלת לחיות את החיים שלך בעולם הזה סדרי לה בית אבות טוב שיטפלו בה טוב ואת תתחילי לחיות ותפנקי אותה שם , זה יעלה את איכות החיים לשניכם הוא ידע על מה הוא דבר כי הוא עבר אתצ זה לפניי , גם הוא ויתר, סידר לאביו בבית אבות מעולה . הוא גם הפגיש אותי עם האינטרנט , ולימד אותי לכתוב מייל אליו , השירים הראשונים שלי נכתבו עליו ואליו אהבה ענקית שליוותה אותי מגיל 27 ועד גיל 49 , ששחרתתי אותה כי הבנתי זה לא יקרה בגלגול הזה . הייתי צריכה את האהבה שלו כדי לתת לאמא להתרחק ממני , לגבור על התלות ההדית שלי באמי לעזור לי להתבגר ,להיות אדם עצמאי לכל דבר . והבנתי שהפרידה שלי מאמי שהלכה לבית האבות עזרה לי לבנות חיים משלי שהיא נוכחת נעדרת בחיי עד שפרשה לה ממחוזות החיים והפכה למלאך והשאירה אותי לבד בעולם הזה. וזה עזר לי להתמודד עם הפרידה שלה מהחיים פה בעולמנו , עם העובדה שאני נשארת פה לבד כי מיום הולדתי הייתי קשורה לאמי ז"ל בעבותות עבים מאד , גם בתקופות קשות וגם בתקופות טובות כי הקדשתי את כל זמני החופשי מגיל 5 שלי ועד גיל 45 שנים לזה שיהיה לה כל מה שהיא צריכה . היא הלכה ממני בגיל 79 ואני כבר בת 49 ,
