בוקר טוב

[סמדר בנ]

מה רע בספגטי?...

בכלל לטייל שם בשוק זו חוויה מעניינת, במקום שקי קטניות יש שקי ג'וקים ועוד כל מיני חברים אחרים. אפקט הפחד קטן עליהם...

 

[האילתית 2]

ספגטי מצוין,אבל העיניים המבצבצות...

 

[מעוז אישה]

יאללה נעבור למשו הזוי אחר...

אני עובדת בסיעוד אצל זקנה.היא צלולה לחלוטין . אז ככה... השבוע קניתי לזקנה צבע לשיער- והוא לא היה ניראה לה היא הורתה לי לחזור למוכרת ולהגיד לה שהיא ז--- חזרתי למוכרת ואמרתי לה:תעשי טובה תחזירי לי את הכסף אחרת היא תערוף לי את הראש. המוכרת החזירה בחיוך את הכסף( זה חוק חדש כידוע לכם) חזרתי לזקנה היא שאלה : אמרת לה שאני מסרתי לה שהיא ז---? עניתי: כן הזקנה: ומה היא אמרה? עניתי: ... היא מוסרת לך שזה נכון. הזקנה היתה מאושרת. ( ואף מילה על תולעים יותר...)

 

[האילתית 2]

שאני אספר סיפורים ממקום עבודתי ../images/Emo35.gif

טוב, זה על תלמידים אז זה לא אתי. אבל חידון קטן משלנו: מה זה ג'יבוטים ? ויאאלה ? זה רק באילת.

 

[מעוז אישה]

יו אני לא יודעת מה זה

ספרי ועוד איך...אבל בלי שמות

 

[האילתית 2]

קודם החידון ../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

ג'יבוטים - נעלי אצבע (נעלי אילת) יאללה - שקית שתייה. סיפור? נוברת בראש למשהו פיקנטי. עברתי לילה קשה (עליתי לצפון וירדתי במהלך 12 שעות אחרי יום עבודה) כך שמוחי לא צלול כרגע.

 

[paulika]

גם זה סיפור אמיתי

זוג מבוגרים, חיים בריב אחד גדול. יום אחד הגברת מגיעה לביטוח לאומי ומבקשת קצבת שארים כי בעלה מת. מאחר ולא היה שום מידע כזה, פונים מבטוח לאומי לעובדת הסוציאלית של המשפחה (אני, בעברי הרחוק) ושואלים מתי מת הבעל. הלכתי לביקור בביתם ולהפתעתי, הבעל יושב במרפסת, אני שואלת את הגברת, תגידי הודעת בבטוח לאומי שהוא מת? והיא עונה לי -כן. למה אני שואלת והיא ברצינות רבה עונה לי (אשה בת למעלה מ70) בשבילי-מת. סיפור אמיתי

 

[האילתית 2]

אני לא מאמינה../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif מדהים../images/Emo70.gif

 

[מעוז אישה]

גדול....... צחקתי כל כך

 

[אמשל מילואימניק טחון]

../images/Emo45.gif נהדר, ענננקקק ../images/Emo6.gif

 

[אמשל מילואימניק טחון]

באסוציאציה חופשית לגמרי

סיפור הזוי מהעבר המשפחתי: כשאחי קיבל את הרשיון לעריכת דין לפני למעלה מ-20 שנה), הורי השתגעו והתפקעו מגאווה. אפילו אבא שלי, שבד"כ היה צריך להיות המאוזן יותר, לעומת אמא שלי. באחת ההתכנסויות בשבת לארוחה משפחתית, אבא שלי מוציא רפורט ומתחיל לספר כשכולו זועם: "זה רפורט שנתנה לי שוטרת מטומטמת, שטענה שעברתי במעבר חציה באור אדום (כהולך רגל). אני עברתי באור ירוק ואני לא מתכוון לשלם את הרפורט הזה (פונה לאחי): "אנחנו הולכים למשפט". אני רק רוצה לציין, שאבא שלי היה עיוור צבעים. אחי לקח את הרפורט, קיפל אותו והכניס לכיס החולצה ואמר בשלווה: "בסדר, אני אכין כתב הגנה". עברו כמה חודשים, ושוב - באחת ההתכנסויות בשבת, אבא שלי נזכר ושואל: נו, מתי יהיה המשפט שלנו"? ואחי עונה בשלווה: "אוי, סליחה. שכחתי לספר לך. המשפט היה כבר. לא מצאתי לנכון להטריח אותך. כפרתי בשמך ויצאת זכאי". לא היה מאושר יותר מאבא שלי באותו היום. לי, העניין הזה נראה קצת חשוד, אז לקחתי את אחי הצידה ושאלתי בשקט: "זה נכון מה שאמרת לאבא"? ואחי עונה: "את השתגעת? מה אני אבזבז יום שלם על דיון בבית משפט לענייני תעבורה, כשזה מילה של אזרח מול מילה של שוטרת"? "אין מצב שאני זוכה במשפט כזה. מיד למחרת, נתתי את הרפורט ואת הכסף לשליח במשרד ושלחתי אותו לשלם בבנק הדואר. הנה, תראי בעצמך כמה אבא מאושר". אתם הבנתם את זה?

 

[paulika]

המציאות יותר משעשעת מכל דמיון

 

[אממאא]

בסוף... כשנצטרך להצביע על שרשור

הזוי, לא נדע במה לבחור... יושבת פה ומתגלגלת מצחוק מול המחשב.

 

[אמשל מילואימניק טחון]

נו, מה רע?

הרי כל אחת לחוד - ישר מתחילה לחשוב על הגוזל הפרטי. מה הוא עושה עכשיו? האם מתייחסים אליו יפה? הם הרי לא יודעים כמה הוא שונא שמעירים אותו בצעקות...שאמשיך?? אז מדי פעם - אנחנו נתפרק כאן בצחוקים משוגעים. מה רע, אה??