בוקר טוב...

ליזי62

New member
לליבית1 המחפשת "מקלט"...

בוקר טוב מ"סוג של" מקלט...ראשית, את לא לבד...נכון שמדי פעם "עולות לשידור" בעיות וחוויות חדשות ונוספות, אבל בגדול, השרות הצבאי הינו עולם מלא מהמורות ואת חלקן תכירי...רוצה לספר לך על ספר שכתבתי והוצאתי לאור באוגוסט האחרון...אמא של חייל(עליזה רווה). חלק מאמהות הפורום כבר מכירות אותי ואת הטכסטים ואני נוטה לחשוב שמוצאות בו מקור לחיזוקים.נכון שהספר נכתב על חייל,אך ייתכן שהוא עונה גם על חלק מחוויות השרות של הבנות.רוצה לשלוח לך קטע אחד מתוכו ואולי יעודד אותך... כמו בנדנדה הבן שלי מצלצל מהצבא פעם בטוב ופעם ברע ואני, בלבי הגמיש נעה איתו עולה ויורדת פעם למעלה ופעם למטה וכל מה שאוכל לעשות זה רק לאחוז חזק בחוט הטלפון הווריד המחבר. ישנם ימים ולילות גם כשהטלפון מצלצל... אמא, את שומעת ? הלב שלי מחסיר פעימה מה יהיה בשיחה ? יש שהמילים זורמות, שמחות עם הבן והחוויות אבל יש גם שלא. מספר על קושי ייאוש כאב הרגשה רעה ובשפת הצבא שביזות איומה. אז בשבילי, אמא של חייל השרות הצבאי הוא בעצם תנודות וכמו בנדנדה של עלה ורד כשהיא יורדת עד למטה נוגעת באדמה אני יודעת שמכאן אפשר רק ... לעלות חזרה.
 

ליבית1

New member
תודה ליזי ../images/Emo13.gif

קודם כל, את כותבת נפלא, וככותבת לכותבת, אני יודעת להגיד שיש נחמה גדולה במילים כשקשה...
ודבר שני, אכן מעודד...
 

ליזי62

New member
ליבית1 תודה

נכון ואני דווקא התחלתי להתלבט אחרי ששלחתי לך כי בעצם אין לי כרגע פתרון נקודתי וכולי מתרגשת מעוצמת ההזדהות שלי עם "עוד אופצייה" במהלך אותו התחלת זה עתה...אז אנסה רק לדבר את עצמי בקול...גיבוי ועידוד לבת כל הזמן כל הזמן...לחזק...לעזור איפה שאפשר(ולא יותר מדי)...זה תמיד נכון ואולי מאוחר יותר יהיו לי גם עצות...מה עושים כרגע... אני ממש מצפה לשמוע אם בכל זאת מישהו שמע ופעל לטובת העניין...אגב(וממש לא אגב) ספרי כתוב כולו באווירהחיובית, של כבוד ואהבה לצהל וכל הכתוב הינו פרי קשיי אמא מתגייסת. פתחתי את הדף שלך בפייסבוק ו...אין לי מילים !!! איזו כתיבה מרגשת נוגעת ומדייקת !!! ליבית...שמרי על כל מלה שאת כותבת. הכתיבה תעזור לך בכל התחנות שבדרך, תעודד ובבוא היום גם תתממש למשהו יפה וגדול ! כמה מילים על עצמי: אם לשני בנים ושתי בנות. החומר שנכתב בספרי הינו אוסף מלפני 17 שנה בערך ו...שום דבר לא השתנה. במבט חוזר על הספר, אני חושבת שהוא יותר לחייל ופחות לחיילת(ואפילו שאצלי אחת מהן היתה קרבית), אבל אם ייצא לך, רק תציצי פנימה לתוכו...ותקחי מה שכן תואם לשרות הבנות.ואולי אשלח לך מדי פעם משהו מתוכו בתקווה שיחמם.אגב יש לי דף בפייסבוק כדי להכיר יותר...מצפה לשמוע...אולי אחת האמהות המקסימות בפורום תיתן עצה נקודתית...
 

מעצימה

New member
ליבית יקרה...

ביתי קרבית גם היא...הכינה עצמה במשך שלש שנים פיזית ונפשית...כולה הייתה מכוונת לכך....ולמרות זאת צצו קשיים לא פשוטים...ולמדתי עם הזמן שהארועים מצליחים לסחוף אותי ריגשית...וזה לא מועל לה....ופעם היא אמרה לי...אמא שלי כל מה שאנחנו צרכים זה שיקשיבו לנו,לפרוק את הלחץ...ובסוף ימצא הפתרון לקשיים...ואני הבנתי שחייבת לתת את הבמה.. לדבריה...בלי לייעץ,בלי להכביד בשאלות..פשוט להקשיב לה ולחזק אותה..לתת אמון ביכולות שלה להתגבר ולהתבגר במקום שלה. וכן...בזמנים קריטיים דיברתי עם המ״פ,המפקדת שלה וכו...אבל בלי לערב אותה.. בעיקרון המלצתי,אם המצב לא קיצוני...להקשיב לה,לעזור לה בראיית הדברים,לחזק אותה.ואת היכולות שלה... ובשבילך...כולם כאן...להקשיב..לעזור..לחזק ולחבק...
 

ליזי62

New member
ליבית1איך מוצאים אותי

אם תכתבי באינטרנט את שמי יופיע האתר שלי. alizarave.com משם דרך תמונת הספר לפתיחה בפייסבוק. כתבי לי אם לא נפתח. ושיהיה יום רגוע וזורם...
 

49צהוב

New member
בוקר טוב

קשה כל כך קשה שהילד הקטן שלנו, עובר פתאם למקום בו האחריות שלנו , למה שקורה, היא אפשית בו הוא צריך להתמודד לבד עם גוף גדול שלא תמיד מבין אותו ובו- הבלתי נודע ענק... אני בטוחה שהבוקר כבר הכל נראה אחרת, היא בוודאי תגיע לשבת וחודש עובר מהר- בעיקר שבחלקו יש חגים... כשהבן שלי התגייס- ביום הראשון, כשהוא התקשר- חשבתי שזה יהיה יומו האחרון בצבא.... "אני אערוק", "יש פה ילדות שאומרות לי מה לעשות"... וכו' וכו' אמרתי לו לקבל את הכל באדישות- לזרום עם מה שאומרים, ולתת את כל מה שהוא יכול- כי אם הוא יתבלט בטירונות- זה יתן לו נקודת פתיחה אחר כך... וזה מה שהיה...אחרי 3 ימים הוא היה חיל. מאחלת כל טוב לך ולבת
 

ליבית1

New member
המון תודה...

בדיוק עכשיו היא התקשרה ואמרתי לעצמי שזו הפעם הראשונה מאז יום שלישי (שנדמה שהיה לפני שנים) שכמעט זיהיתי את הקול שלה... היא נשמעה כמעט כמו עצמה....
 
למעלה