סיגרים, עטים וחליפות...
2 סיגרים ביום, כל אחד 100 דולר...נסיעות לכל המשפחה במחלקה ראשונה, מימון הלימודים של הילדים הכל במזומן...הכל מהמעטפות
דירות במגדלי אקירוב, דירות במגדלים אחרים, חיים כמו לורדים..
מתחככים בשחקני קולנוע, אבא נהנתן, אמא נהנתנית ובן יקיר לי יאיר..חליפות יפות, שמלות פאר, כל הטוב שבעולם...
ורק קומץ של ניצולי שואה..זקנים, חולים ועייפים, בלי שיניים כי אין כסף לטפל, בלי תרופות כי הקיצבה לא מספיקה...ולאף אחד לא איכפת..ממשלות מתחלפות, שרי אוצר באים והולכים, מבטיחים, מבטיחים ושום דבר לא קורה
צפיתי עכשיו בכתבה בטלויזיה על סיבלם של ניצולי השואה , והתמלאתי בושה גדולה שככה נראית המדינה שלנו..