עבודת פרך
הניקיונות האלה! אין לי כוח לזה, אין לי!! שברתי את הגב היום.אף אחד כמעט לא בבית. מבחנים, עבודה, הכל הכל, אבל אין זמן לנקות את הבית. נשארנו אמא שלי ואני ואחי הקטן (שלא יודע לעשות כלום. וגם כשהוא שוטף 7 כוסות בכיור הוא טוען שכואב לו אחר כך הגב. וחוץ מזה שחצי יוצא מלוכלך אחרי השטיפה שלו.) אמא שלי לא מרגישה טוב. חלשה נורא. לא מצליחה להזיז כלום. אז מה? היא אומרת לי מה לעשות. ואני מזיזה, שואבת, מטאטאה, שוטפת. והיא עוברת עם סמרטוט, עושה מה שהיא מסוגלת. מנסה קצת לדחוף, להרים, ולא מצליחה. אין לה כוח. לא סובלת שעומדים לידי ואומרים לי מה לעשות. רוצה שאני אנקה? בסדר. תגידי לי שאת רוצה שאני אנקה את החדר הזה והזה, ואני אחליט איך אני רוצה לנקות אותו, בקצב שלי, בסדר שלי, לפי ההיגיון שלי, אני כבר אסתדר. ואת יודעת שזה יהיה בסדר נכון? אני מנקה בסדר הרי לדעתך. אז לכי את תעשי דברים אחרים שלא צריך להרים ולהזיז. אבל אל תעמדי לידי ותגידי לי בדיוק איך ומתי את רוצה שאני אנקה. זה מעצבן!! ולא יכולה להיות העוזרת הצמודה שלך, שאת אומרת לי בכל רגע ורגע מה את רוצה שאני אעשה. "עכשו תנגבי את הצלחות האלה" "עכשו תנקי את הארון הזה" "עכשו תשאבי פה את המזרון". לא אוהבת ככה! תני לי תחומי אחריות ואני אעשה. לא יכולה להיות צמודה למישהו שנותן לי פקודות. ואז אני מתעצבנת קצת, ומתווכחת, ועושה קצת איך שאני רוצה וקצת איך שהיא רוצה. ויודעת שאני צריכה להתחשב עכשו. כי היא חולה וחלשה. והיא עצובה על סבא שלי שנפטר. יודעת, ובכל זאת, כמו כל שנה, זה מעצבן אותי. די! שיגמר כבר! הייתי חייבת לפרוק. משימות? כתבתי קורות חיים
(סוף סוף
הידד הידד לי!! ) . וזה היה (כמובן) הרבה יותר פשוט ממה שחשבתי שיהיה. וסתם דחיתי את זה. והתקשרתי לכמה מקומות עבודה. וסיימתי לנקות את החדר שלי (כבר כתבתי את זה?) ועוד כמה חדרים... ואכלתי די בריא היום. ו .. אתם חושבים שזה שכל היום ניקיתי את הבית והזזתי רהיטים יכול להיחשב לי כפעילות גופנית? כי לעשות ספורט ממשי לא הספקתי (אבל אתמול כן) ועוד דבר שכבר חודש אמרתי שאני אעשה ועשיתי והתקשרתי עשות שיחה שכבר מזמן הייתי צריכה לעשות (והיה נפלא סוף סוף לדבר איתה
) וישנתי בצהריים (לא מתוכנן, אבל נצרך עד מאוד - זה מה שאיפשר לי לתפקד בהמשך היום) והלכתי לפסיכולוגית - והיה לא טוב. סתמי ואדיש מדי. מעניין למה הייתי ככה (אני ככה מדי פעם. מתנתקת, מתאדשת) מחר? להתקשר למקום עבודה אחד להתקשר לבטל מקום שאני לא רוצה בסוף לנקות, לנקות (אני אפילו לא יכולה להציב מטרות, אתם רואים? כי אמא מחליטה. אוףףף) לסגור ולחתום את הקורות חיים באופן סופי לעשות פעילות כלשהי להתקשר לשתי חברות לבקר חברה אחת (קרובה קרובה, אבל אף פעם לא מוצאים זמן, איך זה תגידו לי?) ללכת לסיפריה ((-: איזה משימה נחמדת) לענות לעומק על הודעות שקיבלתי לנסוע עם אמא שלי מספיק? ועוד איך (יש משהו נחמד בימים עמוסים דווקא) לילה טוב
