ואוסיף כאן משל נחמד-סתםםםם
שועל אחד נפל לתוך באר ולא יכול לצאת ממנה. תיש, שתקפו צמא , עבר על אותה באר ובראותו את השועל בתוכה , שאל אותו, אם טובים המים. שמח ליבו של השועל למקרה שבא לידו ופתח בשיר שבח למים, באמרו , שהם מצוינים ומועילים ,והזמין אותו לרדת למטה. התיש שהיה צמא מאוד לא הרבה במחשבות וירד לתוך הבאר. לאחר ששבר צמאו נמלך בשועל על דבר היציאה . אמר לו השועל : " יודע אני דרך טובה , אם רק תסכים , שנינצל גם שנינו. הואל אפוא , והשען את רגליך הקדמיות על הקיר , זקוף את קרניך , ואני אקפוץ למעלה ואמשוך גם אותך. " נשמע התיש ברצון לפיתויו, והשועל טיפס על גבו של התיש , על כתפיו ועל קרניו , עד שהגיע אל פי הבאר , ואז עלה ממנה והסתלק. וכשהוכיח אותו התיש על שהפר את ההסכם שביניהם , פנה אליו השועל ואמר: "תיש, תיש, אילו היה לך שכל במידה שיש לך שערות בזקנך , לא היית יורד למטה , לפני שחקרת לדעת , כיצד עולים משם " הוא הדין לגבי בני אדם נבונים, שאין להם לעשות מעשה בלי שיראו תוצאותיו מראש.