בוקר טוב לכולם

[אסתרס]

../images/Emo68.gifאירילה אני באותה הדעה

כל דבר שמצליח למען חולה אחד , יש לפרסם לטובת החולים האחרים. כל הצלחה של אחד היא הצלחתנו שלנו כולנו. גם את האימייל שלו צריך לפרספ בעלון. אנחנו הרי במלחמה, ובמלחמה כמו במלחמה- אומרים הצרפתים. הכל מותר.

 

[טיקו1]

פרסום בעמותה

מייד כשקראתי על נצחונך רציתי להגיב ולומר לך שתספרי לי את הפרטים. החלטתי לקרוא עוד באתר וראיתי שגרשון ואסתר ועוד מעודדים אותך, אריאלה, לפרסם את הדברים. אנא רשמי את הפרטים בצורה ברורה לפי השלבים שעברת ושלחי לעמותה לאירית המידענית או אלי. תוכלי גם להביא לי למפגש ביום רביעי אם תבואי. אולי תקבעי עם נילי שתאסוף אותך ויהיה לך יותר קל להגיע. כל טוב -ולילה טוב. רות יצחקי

 

[ליאורלילי]

איזה יופי אריאלה

אריאלה יקרה , כל הכבוד לך על היוזמה. וכמובן כל הכבוד למנכ"ל הבטוח לאומי שהוא ידוע כאדם הגון , ישר ואכפתי ועכשיו הוא גם הוכיח זאת. אני כל כך שמחה בשבילך שעכשיו יוד שלך יוכל ללכת למועדון כמה שיותר ואת תוכלי להתפנות לכל הסידורים ובטח תמצאי עוד כמה מצוות לעשות. אשת חיל מי ימצא..... שיהיו לך רק בשורות טובות וכל תפילותייך יענו, חיבוק ענק ממני , טובה

 

[אסתרס]

../images/Emo68.gifאביבה יקרה אולי

תחתלי אותו ללילה ? אם הוא בלאו הכי לא יודע היכן הוא משתין , וכך או כך משתין איפה שהוא עומד, אז שישתין בעמידה בחיתול. לא צריך להגיד לו שזה חיתול. יש תחתונחם סופגים מצוימנם. בזמנו אני אמרתי לבעלי שקניתי לו משהו חדיש ומודרני, איך שהוא זה עבר. תנסי זה עדיף מסירחון בבית. חיבוק מאסתר

 

[hregev]

../images/Emo20.gif אביבה יקרה

עצוב לשמוע מה שקורה לך, את עוברת מדבר לדבר, אני מאמינה שיש אפשרות להחליף את העובד הזר בחברה שדרכה קיבלתם אותו, אם הוא אינו ממלא את תפקידו , בעלך אינו יודע מה קורה איתו, אז באמת כדאי להלביש לו תחתון חיתול, לפחות על מנת למנוע סירחון. כואב לשמוע על ההתדרדרות המהירה שלו, אני מאחלת לכם שלא תסבלו יותר מידי. אצלינו כנראה שאנחנו בתחילת הדרך על אף שהמחלה תגלתה אצלו בשנת 2003 , הוא צריך מידי פעם לשירותים ואז הוא קורא לי ושואל אותי: מה אני צריך לעשות? ואז אני מסבירה לו שצריך להוריד את המכנסיים ואת התחתונים ועד שהוא מבין, שזה לכשעצמו קשה הוא לא יודע איך לעשות ואז אני מכוונת אותו לישיבה על האסלה, ואחר כך כדי לקום הוא אינו יודע איך ללבוש את התחתונים ואני נותנת לו ביד ואיך שהוא הוא מסובב אותם ולובש הפוך כשהחנות מאחורה ואותו דבר למכנסיים ואז הוא מחפש את הדברים שהוא שם בדרך כלל בכיס הימני אבל מכיון שהמכנסיים הפוכים אז הוא לא מוצא אותם ואז הוא קורא לי שאבוא לחפש לו את הדברים וכמובן שאני מוצאת אותם מצד שמאל. אני כל היום עסוקה איתו כי הוא נכנס לשירותים בערך כל 15-20 דקות וכל פעם הוא קורא לי לעזרה, כך שהמון דברים נדחים אצלי בבית וכמעט יש לי הרגשה שאני חי בתוך פח אשפה. תסלחי לי על הדברים האלו, אבל אלו הם חיינו, וזו ההרגשה שלי. אני מקוה שתהיינה לך בשורות טובות בהמשך והלואי שיוקל לך. להתראות חני

 

[ליאורלילי]

חני , אלה הם חיינו

חני יקרה , אני קוראת בכאב רב את מה שאת כותבת ואני יודעת שאני מתקרבת לכך. גם עכשיו אם אני בבית , זה די דומה , איפה המשקפיים ואיך עושים??? , למה זה ומה בכלל? אני מקווה שאת מוצאת זמן קצת לעצמך כי זה ממש משגע , לפחות אותי. אתמול היה קטע הזוי בבריכה. אחרי ט' באב סוף סוף הולכים לבריכה. שלחתי אותו ללבוש בגד ים.הוא לקח אותו לאמבטיה ותלה על הדלת ושוב מגיע למטבח. אני שוב באה ומראה לו את בגד הים. טוב , בשעה טובה יוצאים וצריך להקפיץ את הבן הגדול למקום שיש לו טרמפ. כבר הסיבוב הזה גורם לו לחוסר סבלנות. הגענו לבריכה והוא כמובן כבר רוצה לשירותים , אני הולכת איתו ואז הוא מגלה שנשאר עם התחתונים מתחת לבגד הים. אני מלווה אותו שיוריד אותם במלתחות. כשהוא חוזר , אני מגלה שהוא יחף. שוב שולחת אותו להביא את הקרוקס. ואז,,,, כשהוא חוזר הוא כבר מותש וצמא והולך פנימה לאזור המקורה לחפש אולי יש קולר עם מים. הוא חוזר וכשאני שואלת אותו אם מצא , הוא מוציא את התסכול עלי וממש תופש אותי בכתפיים ומסובב אותי חזק ושוב הולך לאותו מקום. מייד רצתי למזנון וקניתי בקבוק מים שיחכה לו כשיחזור וכמו שאסתר אומרת : ובא לציון גואל. הוא חוזר מופתע שיש מים ושואל אם קניתי וכמה עולה וסוף סוף נכנס לבריכה ושוחה. בדרך כלל הוא לא צמא ואנו באים לשעה בערך, כך שכל הסיפור היה קצת הזוי וגרם לי לראות כמה הוא לא מרוכז וכמה הוא כמו הילד הקטן שלי. זהו חברים , בשלבים הבאים , כן אני יודעת הסיפורים יהיו כמו של חני ואריאלה וצריך להיות מוכנים. עכשיו אני נחה בין בישול לבישול. שיהיה לכולכם סוף שבוע נעים , שבת שלום , שבת מנוחה, חני יקרה , מתפלת עבורך שיהיו לך המון כוחות וגם שתקבלי עזרה, חיבוק ענק ממני , טובה

 

[hregev]

טובה'לה ערב טוב

כל פעם שאת מדברת על אישך , נראה לי כאילו דיברת על אישי, הבילבול שאוחז בו, פתאום הוא יוצא לסלון ולא מרגיש שהוא רק עם נעל בית אחת, או נעילת הנעלים שמאל על ימין וימין על שמאל, או שלאחר ישיבתו בשירותים הוא מרים את המכנסיים ואז הוא בא אלי ואומר לי שמשהו לא בסדר, מסתבר שאת התחתונים הוא לא הרים ואז לא נוח לו שהמכנסיים מורמות והתחתונים לא. קצת קינאתי בך שאמרת שהלכתם לבריכה, את יודעת כמה זמן לא ראיתי את הים או הבריכה וכמה זמן לא הלכנו לשום מקום, לפני כחצי שנה ניסיתי פעם אחרונה והזמנתי כרטיסים להצגה, ברגע האחרון הוא טען שהוא לא מרגיש טוב והיה לי קשה מאד לבטל את הכרטיסים ואחר כך לנסות לקבל את החזר הכסף, בטיול האחרון שיצאנו לפני כשלוש שנים לסלובניה וקרואטיה, הוא התעורר בלילה והלך לשירותים ומשום מה כשהוא קם הוא לא ראה את הכיור ודפק את המצח בכיור, בלילה הבא קרה לו בדיוק אותו הדבר, בסוף הטיול הסתובבתי במינכן לבדי במדרחוב מכיון שכולם ירדו לראות ולנו היה ויכוח עד שהוא הסכים לרדת, ובסף הוא התחרט באמתלה שכואב לו הראש, ובינתיים כולם התרחקו, ואז הלכתי לבד. אנחנו לא הולכים כמעט לשום מקום, כי אין לו כח, כמעט כל שבת הבת שלי מגיעה אלינו מירושלים עם הבן שלה נכדינו היקר, היחיד והאהוב (בן שנה וחודשיים) והוא מזרים לנו אנרגיה לשבוע שלם. בדרך כלל בשבתות אחה"צ מגיעים אלינו האחים שלו ומתישים אותי מפני שכל שבת זה באמת יותר מידי, אבל אין לי מה לעשות מפני שהוא תמיד היה האח האהוב וגם הם קיבלו שוק שזה קרה לו, כך שאני מקבלת את הכל בהבנה. מחר אני הולכת לברר בקשר למרכז יום, על אף שהוא אינו מסכים עדיין, נראה מה יוליד יום. אני מקוה שניפגש במפגש שך העמותה בפ"ת בחודש ספטמבר ונכיר סוף סוף חני

אני מקוה שנוכל להתראות במפגש העמותה של חודש ספטמבר, ועד אז נשתמע חני

 

[טיקו1]

ביקור האחים

יש לשמוח על ביקורים משפחתיים. ברוב המשפחות חלה הסתייגות והתרחקות וזה הרבה יותר קשה וכואב. תשמחי שבאים לבקר ותלמדי להנות מהביקור לא רק להעמיד פנים. ולמרות הטרחה שבדבר התגברי ונסי לראות את החצי המלא של המצב. להת' רותי