מתפקדת
בת 38 מהגולן, נשואה לבחור הכי מדהים ותומך בעולם...אמא לשני ילדים (שני הניסים שלי) את חדר הניתוחים פגשתי לראשונה בחיי כאשר הייתי בת שנתיים וחצי...מלחמת יום כיפור. אמא שלי חשבה שאולי יש לי פנדיציט...האמת שגם הרופאים חשבו כך..אך בפתיחת הבטן התגלה שיש לי אנדרואיד ציסיט מסובבת על השחלה והחצוצרה הימנית, נאלצו לכרות את הצד הימני. את האנדו גיליתי בגיל 13, אך שוב לא כל הרופאים ידעו לאבחן זאת, את שנות בגרותי ביליתי בבתי החולים, כך גם פגשתי את בעלי...בבית החולים (הוא היה קצין הבטחון של ביה"ח). שוחררתי מהצבא בגלל האנדו..בטענה שאני יקרה מידיי למערכת..למה? כי אחרי לפראסקופיה אבחנתית ע"י ד"ר מייזנר שקבע שהאנדו שלי היא ברמה הגבוהה ביותר שראה אני חייבת לקחת כדורי דנזול לדיכוי..משהו שהצבא לא ממן (800 ש"ח כל חפיסה).אחרי שלקחתי 10 חודשים דנזול עברתי לדקא' באופן חודשי גם תקופה ארוכה. בעלי ידע על מצבי מאז שהכרנו, הוא ידע שסיכויי ליורשים הם אפסיים אך הוא בכל זאת החליט להמשיך את הקשר...חצי שנה לקח מהדייט הראשון ועד החתונה...המצחיק הוא שאת ירח הדבש בילנו בחדר ניתוח...ניכוי ציסטות.... מאז ועד היום עברתי לא 7 מדורי גיהנום אלא 700 מדוריי גיהנום, אך בתוך כל זאת, קיבלתי שתי מתנות אל מדהימות בן ובת שהיום הם כבר בני 15 ו-13. עברתי עד היום 11 ניתוחים שבהם הוציאו כל מה שהיה אפשר להוציא כולל את הרחם... להגיד שסיימתי עם האנדו?......הלוואי, כרגע אחרי הניתוח ה - 11 שלי אני מרגישה הרבה יותר טוב
אין יותר התנפחויות של הבטן, מעט כאבים אך ממש לא משמעותיים..
לצערי הכרתי את הפורום המדהים הזה ואת סוריאנו אחרי כריתת הרחם...אך עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. אני ממש מרגישה שמצאתי את ה
שלי מביתי הקט בגולן אני מאחלת לכולכן שתגשימו את חלום האמהות ושנפסיק לסבול מהאנדו האיום.... בריאות טובה לכולללללללללללללללללללןןןן