בוקר טוב חזרתי

בוקר טוב חזרתי

עדיין לא הספקתי לעבור על ההודעות שבדף ולענות..(מקווה שאספיק במהלך היום)....אך ראיתי בקשה להתפקדות ... אפשר להתחיל. בת 42 מהמרכז נשואה ...אמא לילד בן שנה ותשע..... את האנדו גיליתי לפני 4 שנים בחו"ל ומשם התהליך והחזרה לחיים תקינים ושגרתיים הייתה ארוכה ומסובכת.... היום החיים שלי מאוד טובים בזכות רופאים מדהימים שטיפלו בי במסירות ומקצועיות משפחה וחברים תומכים ומקסימים שהיו איתי כל הזמן והלכו איתי לאורך כל הדרך ....... בעזרת דר' סוריאנו משתדלת לשמור על האנדו שלא ירים ראש..... הדרך שלי להיות אמא היא דרך האימוץ....וכמו כל אמא יש לי את הילד הכי מדהים ומקסים בעולם. יום נפלא ומוצלח.
 
גם אני..

בת 34, מאורסת לבחור מקסים, עדיין לא אמא ומקווה להיות בקרוב.. לפני שנה בדיוק עברתי ניתוח בו הוסרו הידבקויות מועטות, אובחן אנדו' בדרגה מאוד נמוכה ועד היום כאמור יש ויכוח אם זה אנדו' או שפעם היה P.I.D שגרם להידבקויות..סוריאנו טוען שזה אנדו'.. במשך כשנה שלמה מאז הניתוח, חייתי עם כאבים של 24 שעות ולא היו לי חיים, אפשר להגיד שרק בחודשיים האחרונים חזרתי קצת לחיים והמצב השתפר, אבל אולי בגלל שלמדתי מה הכי גורם להחמרות ועד כמה חשובה המנוחה לגופי. כרגע בדיכוי ונכנסת להזרעות תחת הורמונים מבוקרים.. (אצל שולמן). מנסים כשנה וחצי להרחיב את המשפחה ומקווים שבקרוב נזכה באיזה זאטוט/ית קטן/נה שתעיר ותאיר את לילותינו.. למזלי, סביבי יש אנשים תומכים מאוד, החצי המדהים שמבין, ההורים, חברות, חברות מדהימות שהכרתי כאן בבית החם והמדהים הזה... הצורך הקיומי שלנו זה להיות אימהות (כמו שאמרה האישה מהתוכנית "אמא יקרה לי") ולא משנה באיזה דרך..כולנו נהיה אימהות. תודה לכן שאתן כאן... אוהבת את כולכן..
 

סמדי1234

New member
מיתפקדת חדשה !

בת 30 גיליתי את האנדו לפניי 5 שנים שנה אחריי שהיתחתנתי היו לי כאבים עזים בבטן נותחתי בניתוח חירום , הוציאו ביופסיה ואח"כ היתברר שיש אנדו חצי שנה אחריי בהמצלת רופא לעבור שוב ניתוח להוציא את כל מה שיש ואח"כ ישר IVF כך היה ו הפריה ראשונה אחריי בניתוח היתבשרתי שהצליח נולדה לי בת מדהימה היום היא בת שנתיים ו 9 חודש !!! מאז אני בהפריות חוזרות שלא מצליחות כבר 10 במיספר מיואשת ! בהצלצת 2 רופאים צריכה לעבור שוב ניתוח ואז שוב טיפול בתיקווה שיצליח !
 
../images/Emo192.gifמתפקדת ../images/Emo195.gif../images/Emo13.gif

עוד מעט בת 32. אובחנתי כחולת אנדומטריוזיס חמור (דרגה 4) לפני כשנתיים, אבל האנדו' כבר התחיל בגיל 9.5 עם המחזור הראשון והזוועתי
, רק מי ידע או שמע עליו אז...
. עברתי שני ניתוחי לפרוסקופיה. תקופה ארוכה מאוד (9 חודשים) אחרי הניתוח הראשון הייתי על דקאפפטיל
ואח"כ על גלולות ברצף, אה... ולוקרין אחד מה שעזר פלאים לשיפור המצב וההוכחה הייתה בניתוח השני. כרגע מנסה להרות, אחרי הזרעה אחת שלילית וIVF אחד שלילי. מקווה להצליח במהרה
. מכורה קשות לפורום הזה
 
מתפקדת ../images/Emo230.gif

בת 30, בעלת אנדו' דרגה קלה ואדנומיוזיס. כל חיי סבלתי מכאבי מחזור אבל משככים היו עושים את העבודה יחד עם הגלולות, כשהפסקתי גלולות התחילו הצרות ואחרי יותר משנתיים של סבל מתמשך, ריצות למיון, אנדומטריומה של 4*4 שלא אובחנה נכון ואלף אופטלגין הגעתי למרפאה בתה"ש, בדיקה ידנית של ד"ר סוריאנו עשתה את האבחנה ואחרי מס' חודשים נותחתי בלפרסקופיה עם אבחנה חד משמעית - אנדו'... שנה אחרי הניתוח החלטתי על הריון, ניצחתי את הסטטיסטיקה של האנדו' והאדנו'
ובהזרעה שנייה על בסיס טבעי לחלוטין נקלטתי להריון ואני מצפה בכיליון עיניים לבני הבכור בקרוב
הפורום הזה הוא
חם בשבילי, תמיד אפשר לקטר / לשאול / לצחוק וסתם לקבל ים של חיבוקים וירטואליים מהבנות... מודה לפורום הזה על חברות חדשות שהפכו מוירטואליות לחברות נפש, שהיו שם בשבילי בכל רגע נתון ועדיין שם, שתמיד מפרגנות ותמיד אוהבות אוהבתותכן
 

gui1

New member
מתפקדת וניפקדת ובעיקר מתפוקקת

אני משוררת הבית של הפורום מאמינה שהאנדו אצלי זמני אוטוטו אני נירפאת [ מקסימום 20 שנה מינמום עוד שניה ] בת 37 אקדמית מחפשת ולפעמים מוצאת ולפעמים מאבדת אנדו די רציני גם אני מטופלת המון בכל דרך אפשרית ואלטרנטיבת לא מאמינה ברופאים, במערביים, ובכמיה מלבד כדורים לבנים או צבעוניים וקטנים עברתי לפה לפני 5 שנים מתה על דקא ולוקרין גלולות מכניסות אותי לדיכאון צמחים עושים לי טוב מחפשת גבר שיזריע ויאהב ונחיה לנצח על אי השנהב [ אמרתי שאני משוררת לא ? ]
 

זואילי

New member
מתפקדת

זוזו, בת 35 מכורה קשות לפורום מהרגע שגיליתי אותו
עם אנדו (לדעתי) מהפעם הראשונה שקיבלתי מחזור
התחלתי לחקור את נושא ההתעלפויות והכאבים מגיל 16. לקח לי טיפהל'ה
זמן עד שבגיל 33 אובחנתי. גיליתי את העולם הקסום של דיכוי בזריקות ומבחינתי אני מוכנה מעכשיו ועד לגיל הבלות - להזריק אותן אחת אחרי השנייה
. נותחתי לפני כשנתיים (??) בתה"ש. ד"ר סוריאנו עמל על הבטן שלי 6 שעות. היה בלגן. אבל לא באשמתי
לקח לי 4 ימים כדי לצאת מהבאסה ולהתאושש פיזית ולהבין שקיבלתי חיים חדשים
. אחרי שהוסרו ממני מיני צינורות, ויכולתי סופסוף לדלג ולקפוץ מאושר
שוחררתי הבייתה בתום 9 ימי אישפוז ונכנסתי לתקופה הטובה בחיי
. משכתי את זה כמה שיותר (יותר מדי... בדיעבד) ואז נכנסתי לעולם הטיפולים
. מIVF ראשון וטראומתי שנשבעתי שהוא הראשון והאחרון - הגעתי ל 7 טיפולים של הפרייה חוץ גופית, מתוכם 2 טיפולי IVM. מקווה לטוב - למרות שהצלחתי (הפעם אני ורק אני
)לחרב את גופי מחדש עם שלל הורמונים ווסתות של שליליים. ותודה לארון התרופות
. הכרתי חברות נפש בפורום, שהקשר איתן חוצה את הוירטואלי ונכנס ישר ללב
גיליתי שיש רופאים שאני יכולה לסמוך עליהם
הבנתי שהשמיים הם הגבול
מצאתי כוחות שמפעימים אותי בכל פעם מחדש
שמחה על ה
הזה שלנו
 
ואני...

בת 25, נשואה לפני ניתוח, לחוצה מאד, מצליחה להצחיק את זוזו (שמלחיצה אותי יותר) לפני כמה חודשים נפרדתי מחברי הטובים- האלגוליזין והאופטלגין, התגעגעתי אליהם קצת, אז לפני שבוע נפגשתי עם האופטלגין לכוס קפה קטנה לאחרונה נפרדתי גם מחברי הטוב הדקא', הוא כל כך טוב שגם אחרי שהלך- השפעתו ורוחו עדיין קיימת מיום ליום אני מגלה שאף אחד לא באמת יודע מה זה, וגם מי שאומר "אני איתך" הוא לא באמת מתכוון לזה (כמובן שכולם "איתי" עד שאני מבקשת יותר ימים חופשיים בשבוע כדי להערך לניתוח ולחג, או עד שאני מבקשת ממשהו שיזיז לי קרטון כבד ששמו לי באמצע הדרך... "מה, את לא יכולה לעשות את זה לבד?" לא, אני לא יכולה כשאני הולכת לקבל התקפה של כאבים!)
 

מירית117

New member
../images/Emo195.gifמתפקדת

מירית בת 32 , חדשה יחסית בפורום נשואה ומאזור הצפון , מנסה להרות כבר 4שנים אחרי 3 טיפולי הזרעות ו9 טיפולי ivf ', עשיתי ניתוח לפני כ6 שנים , שעדיין לא הייתי נשואה ולא ניסיתי להכנס להריון , וכשהפסקנו גלולות לאחר החתונה הבנו שהמצב לא פשוט, בהתחלה חשבנו שזה עניין של חודש - חודשיים והיום אנחנו מבינים שלמשהו שם למעלה יש תוכניות אחרות בשבילנו. כרגע אני לפני ניתוח שני שייעשה כנראה אחרי החגים- בתחילת אוקטובר ומיד אחריו לIVF עשירי הפעם אצל רופא פרטי. מאז שהכרתי את הפורום אני מרגישה שיש מי שמבינה על מה אני מדברת ויש עם מי להתייעץ וזה נפלא בעיניי שאני לא מגששת באפלה. זו גם הזדמנות נהדרת להודות לכן בנות על הפורום המדהים הזה , על התמיכה וכמובן על התשובות.
 

לולי72

New member
מתפקדת גם

בת 32 מאזור הצפון, נשואה ואמא ליובל בת ה - 6. את האנדו' גיליתי לפני כ - 3.5 שנים, מעט לפני שהתחלתי לנסות להיכנס להריון שני, תמיד היו לי כאבי בטן קשים והקאות אבל לאחר שהפסקתי גלולות כאבי הבטן עברו לכאבים בצד השמאלי של המותן וזריקות הוולטרן הפכו להיות חבריי הטובים ביותר. עברתי לפרסקופיה לפני שנתיים וחצי אצל ד"ר סוריאנו, אנדו' בדרגה 4, ניסינו להיכנס להריון 3 חודשים באופן טבעי זה לא הצליח ומאז כבר שנתיים וחודשיים אני בטיפולי הפריה, לפני שבוע הוחזרו לי שני עוברים בהפריה מס' 7, אולי הפעם זה יצליח
לא כל כך עקבית כאן בפורום אבל קוראת הכל ונהנית מהבנות המקסימות כאן.
 

kululu2B

New member
אז גם אני

בת 33, ביום שבת האחרון
נשואה שנתיים בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה, עובדת בתחום השיקום עם נפגעי נפש ומאוהבת בעבודתי (למה אף אחת לא מספרת מה היא למדה?במה היא עובדת? הי דיר גירלס, יש לנו עוד דברים חוץ מהאנדו'...
) האנדו התגלה במקרה בבדיקה שגרתית אצל גינקולוג לפני שנה ו-9 חודשים (?), בה נחשפתי לראשונה לצמד המילים "ציסטת שוקולד...", מאז כמה חודשי דיכוי ואז גרירה של הבעל הלא בשל לנסיונות להרות בעל כורחו, הרבה נסיונות נאיביים ואמונה שלא ברור על מה היא מבוססת שנכנסים מסקס להריון
, ציסטה שהלכה ותפחה לה, לפרוסקופיה אחת, הזרעה על בסיס טבעי ושלילי ראשון, הקפאת העניינים לפרק זמן מסוים בגלל CMV חיובי, שוב מעקבים והתכווננות להזרעה נוספת ו-2 פספוסי ביוץ, כל הזכויות שמורות למרכז רפואי זבולון, החלטה לעזוב את הרופא המטפל ואת המרכז הרפואי ולהצטרף למחקר חדש בבי"ח כרמל, הזרעה נוספת והמתנה מורטת עצבים נוכחית לבטא (ביום שלישי הבא) עם כל התסמינים הפסיכוסומטיים האפשריים הקבועים - בחילות, גודש בציצי, עייפות ועוד.... שמחה שהכרתי את הפורום הזה ומחכה כבר למפגש!
 
למעלה