בוקר טוב חזרתי
- פותח הנושא זק המקורית
- פורסם בתאריך
מתפקדת +שאלה מאוד חשובה!!!
בת 30.5 נשואה כ- 3 שנים כל חיי סבלתי מכאבי מחזור (לא כאלו) לפני שנה וחצי נכנסתי להריון ספונטנית, עברתי הפלה טבעית + גרידה ואחריה עוד אחת (כי נשארה שארית ברחם) ואז לצערי גילו ציסטה שוקולד 8 ס"מ עברתי לפרסקופיה בפברואר האחרון ומאז 2 הזרעות והפרייה אחת שבילבללה לי לגמרי את הגוף. רציתי לשאוב מכן (אולי) קצת עידוד... אני אמורה לעשות בדיקת בטא רק ב 16/8 ואתמול התחילו כאבים קלים יחסית של המכשפה, להתייאש כבר? או שיש עדיין סיכוי? הבנתי שהריון "מעלים" את כל התסמינים...
בת 30.5 נשואה כ- 3 שנים כל חיי סבלתי מכאבי מחזור (לא כאלו) לפני שנה וחצי נכנסתי להריון ספונטנית, עברתי הפלה טבעית + גרידה ואחריה עוד אחת (כי נשארה שארית ברחם) ואז לצערי גילו ציסטה שוקולד 8 ס"מ עברתי לפרסקופיה בפברואר האחרון ומאז 2 הזרעות והפרייה אחת שבילבללה לי לגמרי את הגוף. רציתי לשאוב מכן (אולי) קצת עידוד... אני אמורה לעשות בדיקת בטא רק ב 16/8 ואתמול התחילו כאבים קלים יחסית של המכשפה, להתייאש כבר? או שיש עדיין סיכוי? הבנתי שהריון "מעלים" את כל התסמינים...
הי יעלוש
יש לך עוד כ"כ הרבה זמן... מוקדם להתייאש. אבל מבהירה לך רק דבר אחד... כדי שלא תגידי "לא ידעתי"... הריון לא מעלים את כל התסמינים. בכלל לא. הוא מעלים דבר אחד - את הווסת.
אז נכון שעדיף לשמוע את זה מנשים אנדואיות עם נסיון, אבל גם לי, ללא נסיון בהריון - ברור מהיכרותי חברות רבות שהרו/בהריון שבהחלט חלק מהתסמינים נשאר. מאוד אינדיבידואלי כמובן - כמו בכל דבר שאנחנו למדות על האנדו ועל תגובת כל גוף. המון המון הצלחה, מחזיקה לך אצבעות
יש לך עוד כ"כ הרבה זמן... מוקדם להתייאש. אבל מבהירה לך רק דבר אחד... כדי שלא תגידי "לא ידעתי"... הריון לא מעלים את כל התסמינים. בכלל לא. הוא מעלים דבר אחד - את הווסת.
ארץ דימיוני
New member
יעלי
רק על עצמי לספר ידעתי... ההריון שלי התחיל בכאבי אנדו' מטורפים! זואילי פה מעליי תוכל להעיד שאת הבטא עשיתי כהכרח וציפיתי לדימום שיגיע כשבמקומו הגיעה בטא חיובית נשארתי ככה
וגם ככה
. החוקים זה שאין חוקים וכל התסמינים מתאימים גם להריון וגם ל
המרגיזה... הריון - אמור להקל על התסמינים של האנדו', כמו שזואילי ענתה לך הוא מעלים רק את הווסת... מאחר ואני עם הדבקויות שלאחר לפרסקופיה אז יש גם יש כאבי אנדו' עם התמתחות הרחם, אבל חיים עם זה. אבל זה מאוד אישי וכל אישה מגיבה אחרת גם לאנדו' וגם להריון. מכאן מחזיקה לך
לתשובה חיובית ופתיחת שרשור מסוג אחר מלא באבקה לבנות הפורום.
רק על עצמי לספר ידעתי... ההריון שלי התחיל בכאבי אנדו' מטורפים! זואילי פה מעליי תוכל להעיד שאת הבטא עשיתי כהכרח וציפיתי לדימום שיגיע כשבמקומו הגיעה בטא חיובית נשארתי ככה
גם אני צריכה לעשות בטא ביום שלישי
ואני עם דימום כבר מאתמול, אמנם בינתיים לא כבד, אבל גם מתחילה להרגיש את מיחושי האנדו', בינתיים זה רק מיחושים, אני מניחה שיתגברו, לא בא לי בכלל לקחת את התמיכה, לא בא לי ללכת לעשות בדיקת בטא שאני יודעת שתצא שלילית, אבל אין ברירה צריך לעשות את הכל כמו שצריך, מי יודע, החיים שלנו מפתיעים, מאחלת לך בהצלחה.
ואני עם דימום כבר מאתמול, אמנם בינתיים לא כבד, אבל גם מתחילה להרגיש את מיחושי האנדו', בינתיים זה רק מיחושים, אני מניחה שיתגברו, לא בא לי בכלל לקחת את התמיכה, לא בא לי ללכת לעשות בדיקת בטא שאני יודעת שתצא שלילית, אבל אין ברירה צריך לעשות את הכל כמו שצריך, מי יודע, החיים שלנו מפתיעים, מאחלת לך בהצלחה.
פוקסיונריים
New member
פעם ראשונה נכנסתי לפורום ובדיוק בזמן ההתפקדות
יפה לי בת 36 מהדרום, גיליתי את האנדומטריוזיס בגיל 27, דרגה 4, והמון הידבקויות, עברתי פתיחת בטן לניקוי המקום. מאז הייתי עם גלולות באופן רצוף ללא הפסקה. עד הרגע שהחלטנו שאנחנו רוצים להכנס להריון. בלי הרבה בלגאן, פעם אחת עשיתי הזרעה ואחריה עוד 3 הפריות. בשלישית נקלטתי והיום יש לנו תאומות מדהימותתתתת כרגע הפסקתי את הגלולות ואני עם טבעת בשם "נובירנג". אולי מישהי מכירה?... שבוע מקסים
יפה לי בת 36 מהדרום, גיליתי את האנדומטריוזיס בגיל 27, דרגה 4, והמון הידבקויות, עברתי פתיחת בטן לניקוי המקום. מאז הייתי עם גלולות באופן רצוף ללא הפסקה. עד הרגע שהחלטנו שאנחנו רוצים להכנס להריון. בלי הרבה בלגאן, פעם אחת עשיתי הזרעה ואחריה עוד 3 הפריות. בשלישית נקלטתי והיום יש לנו תאומות מדהימותתתתת כרגע הפסקתי את הגלולות ואני עם טבעת בשם "נובירנג". אולי מישהי מכירה?... שבוע מקסים
קורא לה אלה 1
New member
טוב, אז גם אני
וזה אחרי שקראתי את הסיפורים של כולן בת 31 (בנובמבר 32) מירושלים. מחפשת עדיין את האביר, שיבוא על סוסיתא מצידי... כאבי מחזור לא רגילים לפני פחות משנה- מה שהיה נמשך פעם יום וחצי יומיים נמשך כל המחזור, התכווצויות קשות של הרחם, ואדויל שהפסיק לעבוד, הביאו אותי לרופא נשים (שנבחר אקראית כי הוא היה הכי קרוב). מאחר והוא לא הצליח לעשות לי בדיקה רגילה, כי כל נגיעה שלו הקפיצה אותי לשמיים, נשלחתי לאולטראסאונד שמצא שלוש ציסטות כשהגדולה בינהן בגודל 83X70. אחרי בכי לא קטן, והמלצה של חברה , הוחלט (במקביל לבדיקות שאותו רופא שלח אותי) על חוות דעת שניה - וכך מצאתי את עצמה, שבועיים אחרי האבחנה הראשונה , נוחתת בכסא ממול ד"ר ירון חמני מהדסה הר הצופים, שהסתכל על האולטראסאונד, ועל ה ca 125 (שיצא 858) , וקבע "ניתוח" ! וכך, מצאתי את עצמי לפני כמעט ארבעה חודשים, שלוש קומות מתחת לאיפה שנולדתי, בניתוח שארך משהו כמו ארבע שעות, וכלל הדסקויות רבות באגן וקירות באגן, הקיר האחורי של הרקטום, ועוד כמה מילים לא מובנות (הדוח של הפתולוגיה - ארבעה עמודים !!!) במהלך הניתוח נאלצו להפריד את הרקטום מקיר הרחם האחורי, למעט נקודה אחת, שלא מורגשת (בביקורת האחרונה, אם הוא לא היה אומר לי "הנה נגעתי" בכלל לא הייתי מרגישה). הדבר הראשון שאמרתי אחרי שהתעוררתי זה שמישהו יוציא אותי מפה, כי הרעש של המכונת לחץ דם הוציא אותי מדעתי. אני גם זוכרת שישר הסתכלתי סביבי, וחוץ מלראות הרבה אנשים חולים, ראיתי שהשעה 15:30 (הוכנסתי לחדר ניתוח בשעה 10:50). הדבר השני שאמא שלי אמרה לי היה "לא פתחו לך את הבטן", ולכן אני עד היום עם שלוש צלקות קטנות למדי , וחושבת מה להגיד למי שיראה אותן (והגיע הזמן יש לאמר..) - יש למישהי רעיונות ?? חחח חברה שפעם הייתה פה המליצה לי על הפורום הזה . אני לא מגיבה הרבה, כי אין לי מה לתרום, חוץ מלחזק את ידי כל אחת ואחת מכן. את המשפט "שיתגשמו כל משאלות ליבכם" בחתימה שלי הוספתי בהשראתכן. נכון להיום אני בסך הכל בסדר. וזהו.. חפרתי מספיק.
וזה אחרי שקראתי את הסיפורים של כולן בת 31 (בנובמבר 32) מירושלים. מחפשת עדיין את האביר, שיבוא על סוסיתא מצידי... כאבי מחזור לא רגילים לפני פחות משנה- מה שהיה נמשך פעם יום וחצי יומיים נמשך כל המחזור, התכווצויות קשות של הרחם, ואדויל שהפסיק לעבוד, הביאו אותי לרופא נשים (שנבחר אקראית כי הוא היה הכי קרוב). מאחר והוא לא הצליח לעשות לי בדיקה רגילה, כי כל נגיעה שלו הקפיצה אותי לשמיים, נשלחתי לאולטראסאונד שמצא שלוש ציסטות כשהגדולה בינהן בגודל 83X70. אחרי בכי לא קטן, והמלצה של חברה , הוחלט (במקביל לבדיקות שאותו רופא שלח אותי) על חוות דעת שניה - וכך מצאתי את עצמה, שבועיים אחרי האבחנה הראשונה , נוחתת בכסא ממול ד"ר ירון חמני מהדסה הר הצופים, שהסתכל על האולטראסאונד, ועל ה ca 125 (שיצא 858) , וקבע "ניתוח" ! וכך, מצאתי את עצמי לפני כמעט ארבעה חודשים, שלוש קומות מתחת לאיפה שנולדתי, בניתוח שארך משהו כמו ארבע שעות, וכלל הדסקויות רבות באגן וקירות באגן, הקיר האחורי של הרקטום, ועוד כמה מילים לא מובנות (הדוח של הפתולוגיה - ארבעה עמודים !!!) במהלך הניתוח נאלצו להפריד את הרקטום מקיר הרחם האחורי, למעט נקודה אחת, שלא מורגשת (בביקורת האחרונה, אם הוא לא היה אומר לי "הנה נגעתי" בכלל לא הייתי מרגישה). הדבר הראשון שאמרתי אחרי שהתעוררתי זה שמישהו יוציא אותי מפה, כי הרעש של המכונת לחץ דם הוציא אותי מדעתי. אני גם זוכרת שישר הסתכלתי סביבי, וחוץ מלראות הרבה אנשים חולים, ראיתי שהשעה 15:30 (הוכנסתי לחדר ניתוח בשעה 10:50). הדבר השני שאמא שלי אמרה לי היה "לא פתחו לך את הבטן", ולכן אני עד היום עם שלוש צלקות קטנות למדי , וחושבת מה להגיד למי שיראה אותן (והגיע הזמן יש לאמר..) - יש למישהי רעיונות ?? חחח חברה שפעם הייתה פה המליצה לי על הפורום הזה . אני לא מגיבה הרבה, כי אין לי מה לתרום, חוץ מלחזק את ידי כל אחת ואחת מכן. את המשפט "שיתגשמו כל משאלות ליבכם" בחתימה שלי הוספתי בהשראתכן. נכון להיום אני בסך הכל בסדר. וזהו.. חפרתי מספיק.
לא כותבת הרבה אבל עדיין מתפקדת....
בת 30 , נשואה ואימא לשתי תאומות מדהימות. מגיל 12 עם כאבי מחזור מטורפים ועל גלולות. לפני ארבע שנים לאחר שדיממתי ברציפות 4 חודשים על גלולות הפסקתי את הגלולות ומייד פיתחתי ציסטות וכאבי המחזור גדלו מאוד. אחרי שהרופא שלי טען שאני לא צריכה גניקולוג אלא פסיכולוג החלפתי רופא, לרופא פוריות ושם שמעתי לראשונה את המושג אנדומטריוזיס. מכיוון שהיית עמוק התוך הטיפולים לא התפנתי לטפל במחלה. אחרי אישפוז ממושך במחלקת היי ריסק הבנות נולדו בניתוח קיסרי טראומטי במיוחד - כל הרחם היה מלא הדבקויות לכל האיברים והכל נקרע כשהוציאו את הבנות, נאבקו על חיי 9 רופאים. כשהתאוששתי ציינו בפניי שאני סובלת מאנדומטריוזיס בדרגה הכי קשה שיש. מאז מטופלת במרפאה בתל השומר. כרגע מנסה את ההתקן מירנה בהמלצתו של שיינמן בתקווה שיסתדר. בנתיים לא להיט בכלל!!!!!!!!!
בת 30 , נשואה ואימא לשתי תאומות מדהימות. מגיל 12 עם כאבי מחזור מטורפים ועל גלולות. לפני ארבע שנים לאחר שדיממתי ברציפות 4 חודשים על גלולות הפסקתי את הגלולות ומייד פיתחתי ציסטות וכאבי המחזור גדלו מאוד. אחרי שהרופא שלי טען שאני לא צריכה גניקולוג אלא פסיכולוג החלפתי רופא, לרופא פוריות ושם שמעתי לראשונה את המושג אנדומטריוזיס. מכיוון שהיית עמוק התוך הטיפולים לא התפנתי לטפל במחלה. אחרי אישפוז ממושך במחלקת היי ריסק הבנות נולדו בניתוח קיסרי טראומטי במיוחד - כל הרחם היה מלא הדבקויות לכל האיברים והכל נקרע כשהוציאו את הבנות, נאבקו על חיי 9 רופאים. כשהתאוששתי ציינו בפניי שאני סובלת מאנדומטריוזיס בדרגה הכי קשה שיש. מאז מטופלת במרפאה בתל השומר. כרגע מנסה את ההתקן מירנה בהמלצתו של שיינמן בתקווה שיסתדר. בנתיים לא להיט בכלל!!!!!!!!!
גם אני מתפקדת
בת 33, נשואה מהמרכז. עם תמיכה הבעל והמשפחות משני הצדדים. לפני שנה, אחרי שנה של ניסיון להרות, התחלנו בירור לבעיות פריון. היו לי קצת כאבים בצד שמאל אך לא רציני - בנוסף היו לי גם כאבים במתן שתן שהרופאה ה"חכמה" שלי ייחסה לשתן חומצי - ואני בתומי חשבתי שהיא יודעת מה היא אומרת...) באולטסאונד וצילום רחם התגלתה ציסטה גדולה 60*60, הדבקויות ומעורבות שלפוחית השתן. נותחתי ע"י רבל בהדסה לפני 8 חודשים, הובחנתי בדרה גבוהה, קיבלתי לוקרין לשלושה חודשים וטרם קיבלתי מחזור... בניתוח גילו שחצוצרה אחת חסומה, אז כנראה שהשלב המומלץ הבא הוא IVF. לצערי כרגע התגלתה בעיה זמנית אחרת, נדבקתי בטוקסופלסמה (החיידק משבר לא מבושל או צואת חתולים.. וכן, יש לי חתול) אז אני חייבת להמתין עד שהגוף יתחסן. לפני כן לא ממש רוצים לדבר איתי, ואין שום טיפול מומלץ לזירור וקיצור זמנים. פרט קטן ואחרון, אני במאוחדת וחושבת לעבור השבוע לכללית - אומרים ששם טוב יותר...
)
בת 33, נשואה מהמרכז. עם תמיכה הבעל והמשפחות משני הצדדים. לפני שנה, אחרי שנה של ניסיון להרות, התחלנו בירור לבעיות פריון. היו לי קצת כאבים בצד שמאל אך לא רציני - בנוסף היו לי גם כאבים במתן שתן שהרופאה ה"חכמה" שלי ייחסה לשתן חומצי - ואני בתומי חשבתי שהיא יודעת מה היא אומרת...) באולטסאונד וצילום רחם התגלתה ציסטה גדולה 60*60, הדבקויות ומעורבות שלפוחית השתן. נותחתי ע"י רבל בהדסה לפני 8 חודשים, הובחנתי בדרה גבוהה, קיבלתי לוקרין לשלושה חודשים וטרם קיבלתי מחזור... בניתוח גילו שחצוצרה אחת חסומה, אז כנראה שהשלב המומלץ הבא הוא IVF. לצערי כרגע התגלתה בעיה זמנית אחרת, נדבקתי בטוקסופלסמה (החיידק משבר לא מבושל או צואת חתולים.. וכן, יש לי חתול) אז אני חייבת להמתין עד שהגוף יתחסן. לפני כן לא ממש רוצים לדבר איתי, ואין שום טיפול מומלץ לזירור וקיצור זמנים. פרט קטן ואחרון, אני במאוחדת וחושבת לעבור השבוע לכללית - אומרים ששם טוב יותר...
מתפקדת../images/Emo140.gif
שמחה על המקום היחיד בעולם שממש אבל ממש מבינים אותך. מבינות את הכאב
מבינות את העצב
מבינות את התסכול
מבינות את הכעס
מבינות את החששות
מבינות את ההתלבטויות מבינות את הפחד
מבינות את התקוות
מבינות את השמחות
ומבינות את הבדיחות
ותמיד עוזרות מכל ה
אז בהזדמנות זאת תודה לכל אחת
שמחה על המקום היחיד בעולם שממש אבל ממש מבינים אותך. מבינות את הכאב
גם אני רוצה להתפקד
בת 38 (עוד חודשיים) מרמת גן. רווקה. בציפיה לאביר אבל החלטתי להתקדם במקביל... גילוי ראשון של האנדו, לפני כ- 7 שנים שאז הוציאו לי ציסטה משחלה שמאל. לפני כשנה עקב כאבים שהלכו והחמירו וחשיפה לפורום המדהים הזה, הגעתי למרפאת אנדו' בתה"ש, שם אובחנתי באנדו' דרגה 4. נותחתי בינואר השנה, ניתוח ארוך שכלל הסרת ציסטה משחלה ימין, כריתת חצורה, הסרת הדיבקויות ומעורבות של המעי. נמצאת בתהליך לקראת "הורות אחרת" עם שותף שאינו בן זוגי. ההמלצה בתה"ש הינה להתחיל ישירות ב- IVF. התהליך יתחיל ככל הנראה באוקטובר, אחרי החגים. מלאה בחששות אך יחד עם זאת מאוד אופטימית. מקווה לטוב. מאוד שמחה שמצאתי את הפורום והבנות המדהימות שאני שואבת מהן המו חיזוק ומידע בעת הצורך. מחכה כבר למפגש קרוב. בהצלחה לכל ההריוניות, הממתינות לבטא והנמצאות בתהליך.
בת 38 (עוד חודשיים) מרמת גן. רווקה. בציפיה לאביר אבל החלטתי להתקדם במקביל... גילוי ראשון של האנדו, לפני כ- 7 שנים שאז הוציאו לי ציסטה משחלה שמאל. לפני כשנה עקב כאבים שהלכו והחמירו וחשיפה לפורום המדהים הזה, הגעתי למרפאת אנדו' בתה"ש, שם אובחנתי באנדו' דרגה 4. נותחתי בינואר השנה, ניתוח ארוך שכלל הסרת ציסטה משחלה ימין, כריתת חצורה, הסרת הדיבקויות ומעורבות של המעי. נמצאת בתהליך לקראת "הורות אחרת" עם שותף שאינו בן זוגי. ההמלצה בתה"ש הינה להתחיל ישירות ב- IVF. התהליך יתחיל ככל הנראה באוקטובר, אחרי החגים. מלאה בחששות אך יחד עם זאת מאוד אופטימית. מקווה לטוב. מאוד שמחה שמצאתי את הפורום והבנות המדהימות שאני שואבת מהן המו חיזוק ומידע בעת הצורך. מחכה כבר למפגש קרוב. בהצלחה לכל ההריוניות, הממתינות לבטא והנמצאות בתהליך.
../images/Emo195.gifמתפקדת
בת 28 מהמרכז, נשואה, אמא לאמיר ומאור, בני חודשיים וקצת שבאו לעולם אחרי IVF ובזכות ד"ר סוריאנו ופרופ' שולמן. את האנדו' גיליתי בגיל 20 שבו גם עברתי את הניתוח הראשון להסרת ציסטה בשחלה, מאז שאני זוכרת את עצמי סבלתי מכאבי מחזור בלתי נסבלים, בגיל 26 עברתי את הניתוח השני במספר עם חשד לדלקת בתוספתן אך בסופו של דבר זה האנדו' שהרים ראש..מאז הייתי בדיכוי עם גלולות עד לניתוח השלישי שבוצע ע"י סוריאנו, ניתוח ניקוי שהחזיר את השקט לחיי ובזכותו היום אני אמא לשני גוזלים מדהימים!!! אני לא כ"כ פעילה בפורום אבל אני בהחלט נכנסת לא מעט ולו רק כדי לראות מה שלומכן...
אוהבת את כולכן ומאוד מקווה לעודד בנות עם סיפור כמו שלי.. אני זוכרת שבמהלך ניסיונות ה IVF שאבתי המון כוחות מסיפורי הצלחה של בנות פה בפורום כי מבחינתי זה ניצחון גדול שהצלחתי להרות וזה ממש לא מובן מאליו.
בת 28 מהמרכז, נשואה, אמא לאמיר ומאור, בני חודשיים וקצת שבאו לעולם אחרי IVF ובזכות ד"ר סוריאנו ופרופ' שולמן. את האנדו' גיליתי בגיל 20 שבו גם עברתי את הניתוח הראשון להסרת ציסטה בשחלה, מאז שאני זוכרת את עצמי סבלתי מכאבי מחזור בלתי נסבלים, בגיל 26 עברתי את הניתוח השני במספר עם חשד לדלקת בתוספתן אך בסופו של דבר זה האנדו' שהרים ראש..מאז הייתי בדיכוי עם גלולות עד לניתוח השלישי שבוצע ע"י סוריאנו, ניתוח ניקוי שהחזיר את השקט לחיי ובזכותו היום אני אמא לשני גוזלים מדהימים!!! אני לא כ"כ פעילה בפורום אבל אני בהחלט נכנסת לא מעט ולו רק כדי לראות מה שלומכן...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.