בוקר טוב ושבוע טוב

בוקר טוב ושבוע טוב

התעוררתי היום מחלום מוזר על נסיעה במונית , הייתי צריכה לנסוע לקנות אוכל אבל לפחות בחלום זכיתי בנשיקה מסלברטי שהפך לנהג המונית , שרגע לפני שירדתי נשק לי מסלול הנסיעה ממש לא מוכר לי , וגם הסלולרי שהיה בידי לא מוכר לי . מחיר הנסיעה ממש לא מחיר שאני משלמת לנסיעות שלי , כל החלום הזה משונה למדי וקמתי המומה מהחלום המוזר, לאין רציתי לנסוע , והסביבה שלא ראיתי אף פעם בחיי התיישבתי על המיטה קרוב ל20 דקות מנסה להבין את החלום מי יודע החלומות הללו ,שאני רצה או נוסעת, ואני קמה שהשמיכה גלשה מעלי ואני לא מכוסה והקור של הבוקר מעיר אותי , אני קמה עייפה, טוב התעייפתי בחלום
 
נסיכה,יופי שהיה לך חלום מתוק,

ומ'כפת לך למה חלמת,הכל בחלומות זה שונה,והזכרת לי משהו עם הסלולרי, שבוע שעבר חלמתי שאני רואה את בעלי(שהיה) אבל ממש ממש ברור ויפה וניראה אמיתי, רציתי להוכיח לבתי שזו מציאות שלא תגיד שאני קוקו, אני מחייגת בנייד וצורחת בהתלהבות, ואיזו באסהה הנייד לא נענה, ועוד ברוב טיפשותי אני שואלת אותה בבוקר אם היא קיבלה חיוג ממני,
 

ben 911

New member
נסיכה, זה מזכיר לי את מונית הכסף../images/Emo130.gifבטלויזיה

שם נהג חייכן שואל שאלות ואם את עונה בזמן את מקבלת כסף יכול להיות שבחלום שלך זאת מונית הנשיקות. במקום כסף מקבלים
. ז.א. כל אחד חולם על דברים שבאמת מעניינים אותו.. ומסתבר שמה שמעניין אותך כרגע נסיכה זה ....
 
צהריים טובים אנשים יקרים...

לא בן...לא להתלהב אני לא פורשת זו רק הפסקת חשמל שהייתה בכפר..ותוך כדי עבודה [שהייתה רבה היום אחרי שבוע קר ומושלג] תהיתי ביני לביני מה שלומכם...ומה אני מפסידה היום...אז אני רואה שחוץ מחלומות ונסיון לפרשן אותם אין חדש....
 
אז שיהיו לכם רק חלומות מתוקים ונעימים...

ונסיכוש...בחייאת...שימי איזה תופסנים על השמיכה ...זו לא פעם ראשונה שאת מתעוררת רועדת מקור בגלל שמיכה שנפלה עקב חלום.....חסר שתקקררי ותהיי חולה...
 
זה קורה כיח בחלומות שלי אני הולכת ורצה

אבל במציאות חושבת שהרגלים נעים ואני מסתובבת המון בלילה במיטה
 
לא חושבת שזה המשאלה

אבל בחלומות שלי אני נפגשת עם מחזרים כאילו שלא ראיתי אף פעם בחיי מה שלא קרה במציאות למעלה משנתיים , תבין שנתיים אני כבר מבודדת השבת חשבתי על זה שהטלפון לא הפסיק לצלצל בעבר , השבת הזן הטלפון דמם כל השבת ולי גם לא היה למי להתקשר להגיד שבת שלום , התגעגתי אולי אני בשלבי פרידה מהעולם הזה , ועוברת למצב שבו אני רואה אנשים רק בחלומות מה שבטוח אני בודדה וג לבד, מה שלא היה אף פעם בעבר לא יודעת לאין החיים זורמים , ותשים לב גם לכמות הכתיבה שלי כיום תראה שלמדתי לשתוק
 
נסיכוש...בוקר טוב...לא אהבתי לדקרוא

מה שכתבת לעיל.....מה הדיבורים האלה "שלבי פרידה מהעולם"...את שכל הזמן מעודדת, תומכת, מקשיבה כאן להרבה אנשים [בעיקר לי] כותבת מילים שכאלה...הביטי יקירה..לא שאני דוגלת במשפט" צרת רבים חצי נחמה" אצלי הטלפון שותק למעט עניני עבודה והילדים..המחזרים לא צובאים על פתחי. וטלפוני, את יודעת מה??ארחיק יותר....גם בני הצעיר עלם חמודות פחות או יותר נמצא במצב כזה של שיממון רגשי...אבל צריך לצקת תכנים אחרים לחיים ...את עושה זאת יפה מאוד במילותייך באמפטייה שאת מקרינה..יש לך את משפחתך [ראי מילותייך למטה] ככה זה בחיים.....כמו הים...גאות...ושפל.....ובנוסף שכעת חורף....אבל עוד חודש חודשיים תשוב הגאות, השמש החמימה, אפריל הרומנטי וההכנות לפסח...ואיתו יביעו טלפונים...נשיקות...ו....... אז בוקר טוב לך יקירה ולכל חברי הבית יום הכי קסום ונעים שיהא על כולנו.....
 
לכל אחד יש חלק בעולם הזה,

ערדי,,
למה דילגת על פורים יום שבו כל אחד יכול לשים מסכה ולצחוק,
 
וואי....שחכתי...כנראה הסנליות בהתהוותה...

ורק אתמול דנתי עם בתי איזה תחפושת לפורים לפשושים......אבל בכל זאת....האביב [אמנם הקצר] יעשה את שלו....
 
בוקרר טוב אחותי , אשפוך את הלב בפניך

את צודקת בדבר אחד גדול , אני מצליחה לעודד אחרים אבל בסוף היום ובסופי שבוע אני מרגישה לבד בעולם אחי מנסה לשתף אותי בחייו, ויש לו ים של צרות משלו לא יכולה לבקש ממנו תשומת לב, אבל רגשית הוא מבין אותי טוב, בקש תהיי חזקה כי את המשענת שלי כמו ילד שמבקש מאמא שתמשיך לתמוך בו רגשית בשעות המשבר שלו אולי אחי והאחיינית הקטנה שמבקשים אנחנו צריכים אותך, אני עומדת על הרגליים גם שאני גמורה וקמה לעזור לשניהם כי הם צריכים דודה ותחליף לסבתא טובה ועוןזרת, אבל בשבת בכיתי כל השבת כי הרגשתי חסך בחברה, הייתי צריכה ללכת להוציא כסף , לא רציתי לנסוע לקניון לבד ואז ביום ראשון שנסעתי לביתץ חולים ספרתי את המטבעות בכדי לשלם למונית פעם אני הסתגרתי לבד רציתי שקט, התקפלתי מכאבים לבמיטה, היה נוח להיות לבד במיטה כיום אני רוצה את חברת בני האדם , אני רגישה טוב יותר , אתמול באזכרה חגגתי בחרבת בני אדם האמת המשפחה הזו מאד מיוחד, שורשית מאד , החליפו שם תמונות מהעבר ובמקרה זו המשפחה בה גדלתי גם הדודות והדודים היו שם וכל מיני אנשים שאני מכירה רק בפנים לא זכרתי את השמות בגיל האמא שלי וראיתי שהם הזדקנו נורא , הדור ההוא פוחת והולך וכואב הלב היה כיבוד טעים מאד , אני כבדתי את הדודות שלי שישבו בחצר ונזכרתי בימים שהבית של סבא היה מלא במשפחה ככה והינו משפחה מאוחדת אבל הבית של סבא נסגר בשנת 91 שסבתא בקשה ללכת לבית האבות , היא היתה סיעודיח לפני מות הסבא היא נפטרה 3 חודשים אחרי אבי בסוף שנת 94 , את השבעה עוד עשו בבית של סבא וסבתא מייד אחרי זה פרקו את הבית כי הוא נמכר לשלם את בית האבות , ונתנו להם לשבת את השבעה ושבוע אחרי זה פרקו את הבית שהיה סגור שנים , ומאז המשפחה כולה מתכנסת לעיתים נדירות לא כמו שנפגשנו כל מוצאי שבת אצל סבא וסבתא , חוץ מזה שכולם נשואים עם ילדים אני היחידה שנותרה בודדה
 

ben 911

New member
נסיכה ../images/Emo10.gif

מה שלא יהיה ואיך שלא נסובב את זה תמיד לא יהיה לנו טוב. את מתלוננת שאין לך צילצולים באוזן אני מתלונן שיש לי יותר מדי. את רוצה אולי שאעביר לך קצת מהצילצולים שלי? תאמיני לי שאת תשברי את הטלפון לרסיסים מרוב עצבים. כיום אני משתוקק לטלפון מקסים ושקט כמו שלך... ושיפסיקו הצילצולים וגם הטירטורים ו/או שיתנו לי קצת אבל קצת שקט לעת זיקנה.
מאד השתוקקתי לכתוב: "שיתנו קצת שקט לעת זיקפה" ..
אבל התאפקתי לא לכתוב את זה.
ועל כך אני מאד גאה בעצמי.
 
בן אנחנו חיים בשתי קיצוניות

אתה סופר עסוק , עובד וגם ראש משםחה , אני מרחפת בין יום ולילה ומדברת עם הקירות חיה את חיי בהמתנה לתשובה של בדיקה רפואית , אבל אילו חיים בודדים מאד ואני לא רגילה להיות במצב שבו אני לבד ובודדה , מסתכלת בטלפון ומתה לחייג לשוחח תמיד אמי היתה בקצה הקו עבורי , כיום כמלאכית היא לא מתקשרת ולא עונה יותר ואני גם לא מצליחה למצוא אדם/אישה אחרת שאוכל להכניס לחיי , שאוכל להיות פתוחה איתם כמו ששתפתי את אמי לכן אני מרגישה לבד ובודדה בצחוק חשבתי לפרסם מכרז ,: ילדה אשה, יתומהחביבה וזקנה בגיל, מחפשת משפחה מאמצת לשבתות וחגים
 
נסיכוש...את לא ילדה כבר...וגם לא זקנה....

מספר פעמים הצעתי לך מכל הלב לבוא אלי...רק שתגידי כן.....והתכוונתי בכל הרצינות והזמנתי בתוקף...יש מספיק מקום בבית...לדעתי מאוד קשה להתמודד עם זה שאמא הלכה לעולמה...כי היא הייתה כל עולמך..ואת עדיין מתאבלת...למרות שעברו כבר שנתיים? ושוב התחושה הזו קיימת גם אצל אנשים כמוני שעובדים, שיש להם ילדים, יש רגעים, שעות, שמרגישים נורא לבד..וזה בהחלט מובן ולגיטימי...
 
אחותי המתוקה

לא מעיזה להתרחק מאזור מגוריי כי הלב מזייף קשה אולי אחרי הכצינטור הבא אוכל להרחיק מהבית השבוע אני כמה פעמים שקלתי להתקשר לשח"ל ולהתפנות בגלל הפרעות קצב קשים אני צריכה משפחה בשכונה שלי ככה שלא אצטרך לנסוע בשבת תראי דוגמה , אתמול הלכנו לקניות כמעט התעלפתי עברה לידי מישהיא עם בושם שהצליח לגרום לי לקשיי נשימה קשים מזלי שאי היה לצידי והחזיק אותי שלף את המשאף והוא יודע להפעיל אותו לכן לא יוצאת מהבית לקניות בלעדיו , מזלי שהריאות התאוששו וסיימנו אץת הקניות ונסענו הביתה אני רוצה להיות כמו כולם אבל יש לי מגבלות שמכשילים אותי בתפקוד יום יומי אני למדתי את אחי איך מגישים לי עזרה ראשונה , הפכתי לפחדנית לא יוצאת מהבית בגלל התקלות הללו
 

ben 911

New member
נסיכה, אני חושב (זו רק דעתי) שהכל תלוי בגישה.

אם את מתעסקת כל הזמן עם ענייני חולי ובדיקות רפואיות... אז בטח המזווה שלך מלא בתרופות ומרשמים.. והבית מריח כמו בית מרקחת.
זה לא טוב, זה משרה אווירת נכאים.
תזרקי את כל התרופות שפג תוקפם...
אם את שואלת אותי...אני הייתי זורק גם את אלו שעדיין תקפים.
פיתחי את התריסים לרווחה. הביאי כמה זרי פרחים..
קני כמה בקבוקי יין.בורדו, מרלו, קלרט..
הזמיני חברים.
עשי מסיבה.
מאוחר בלילה פרשי מזרנים על רצפת הסלון ותארגני איזו אורגיה קטנה ופרועה.
עכשיו נסיכה, את האמת..נכון שזה נשמע הרבה יותר בריא.
 
לא ממש לא

צר לי בן אבל אני לא מאמינה בחגיגות עם יין ומזרונים על הרצפה, זה התאים לשנות ה60 המופרעות לא לחיים כיום חברים זה בסדר בסדר, אבל אורגיה פרועה זה החשק הגברי שלך, אני שקטה יותר לא מתאים לי זה מנוגד גם לאמונה הדתית שלי מצטערת , כבודה של בת מלך פנימה, שנים הייתי ככה לא אהפך למופקרת מפגש חברים המשוחחים ומקשיבים למוסיקה זה נהדר , ככה חגגתי שהייתי בת 40 השכנים לא שמעו רעש כלל, והיה נהדר , הזמנתי חברים יקרים מכל שנות שירותי וחיי, זו היתה יום ההולדת הראשונה והאחרונה שארגנתי לי מעדיפה את השיחה שניים מול השקיעה או להקשיב למוסיקה אירית בפאב עם בירה תפוחים אני מהאנשים השקטים , לא מסוגלת להתפרע בשום מצב
 
למעלה