בוקר טוב ..אופו כולם...

בוקר טוב ..אופו כולם...

...אני בחופש.. אבל חופש מאולץ....ומעשה שהיה כך היה....אימי הייתה אמורה לעבור היום ניתוח קאטרקט בעין...שריינתי שלושה ימים לצורך העניין...א ב ל....ביום שישי כשרצתה קצת לצאת החוצה לשמש מעדה במדרגות החליקה..ושיפשפה את הרגליים כהוגן..בקיצור אתמול אחרי צילום ובדיקת רופא תודה לאל אין שבר אבל קשה לה לדרוך על הרגל מאוד נפוחה וכחולה..ומאחר וכבר שריינתי חופש החלטתי להפנותו לעזרה לאמא שלי [עד כמה שתסכים] וענינים שנדחו... אז כבר הספיקותי לעשות מספר דברים...מאוד מוזר לי ככה באמצע השבוע חופש פתאום...זה מן הסתם קורה לאנשים כמוני שהכל מתוכנן מראש לכל דבר יש ז את הזמן שלו..ופתאום יש לי את כל הזמן..ואני קצת מבולבלת....כן..כן..מתארת לעצמי את העיצות..תתפנני...תעשי חיים...ואני עוד מציינת בכרטיס באתר הכריות ס פ ו נ ט א נ י ת....פכככככ...ספונטאנית אלק.... יאללה היינו יום קסום ,נעים, וחמים לכולם.......
 
בוקר טוב

אני פה מזמן מדפדפת ,השמש אותי עוטפת אבל אני עם פחות חשק לכתוב בפורום , האוירה נעשתה עכורה לאחרונה שקלתי אפילו לקחת חופש לזמן קצר, עד שירגעו רוחות המלחמה ובמיוחד מפריע לי ההדגשה של מילים מסוימות ,ויש חשיבות למילים הנכתבות מודגשות אבל שכתבת אחותי , החלטתי לברך אותך ביום טוב ונעים צאי לשמש להינות מהחופש עבור עצמך ועבור אמך יש משחה שנקראת אייסגל ששמתי על החבלה ביד והיד נרפאה מהר נסי למרוח על הרגל של אמך , זה יבטיח החלמה מהירה יותר זה חומרים שבאים מתחום הארמותרפייה
 
נסיכה...אני מתפלאת עלייך...שוותיקה כמוך

בעולם הפורומים מסיקה מסקנות מהירות...ורוצה לפרוש כנפיים...כמו שבן כתב אי אפשר לשמור על פורום סטרילי..וקרה שהיו חילופי דברים לא נעימים או או חוסר קונצנזוס על ציביונו של הפורום ..ונאמרים דברים...אבל לדעתי גדולתו של אדם נמדדת כמו שסימפטי כתב "ביכולת ההכלה שלו" מבחינתי יכולת ההכלה היא לסלוח, להתנצל כשצריך, לשמוע גם דעות אחרות גם אם הן לא נראות לי ...מי שבוחר בכל זאת לרדת לפסים אישיים מאוד ולפגוע אני פשוט מתעלמת ממנו...יקירתי את מעמודי התווך של הפורום ..גרעין חיובי וטוב פרש ולא שב וחבל מאוד שכך...בואי ננסה בכל זאת להתעלות...כי אני לא יודעת מה בשבילך הפורום ..ממקום מגוריי עיסוקי בשבילי הוא חברים גם אם הם וירטואלים אך אנו משתפים אחד את השני בטוב וברע..וזה מה שמחבר..כך על כל פנים אני חשה...אז בבקשה...
 
ודרך אגב...המשחה שאני שמה לאמא שלי..

זו משחה שנקראת "תשומת לב"...זו משחה מרפאה כל כחולי וכאב....יום נעים יקירתי...
 
זו התרופה הכי יעילה

אבל באייסגל יש את הארניקה יעילה מאד בנפילות ומכות ומהתרופה שלך אני מעניקה לכולם , גם לעצמי לפעמים , שהכאבים מתחזקים עושה רייקי והיליג לעצמי אני בורחת ממקומות שבהם מחפשים אותי, שונאת כעסים ומתח סמוי כתבתי לבן אני לאר אוהבת לריב , לכן אני שקטה עד שהמצב ירגע , גם לא עונה ,למרות שאני יודעת שדברים מכוונים אלי , עדיף ככה להחזיר את השקט והשלווה לפורום אבל אליך אחותי , שאני אוהבת אליך אני כן מגיבה , בהמון אהבה מותר לך גם קצת לנוח ללכת לטייל בשמש , לכי לקניון תביטי בספרים , גיליתי שיש ספרים עם דפים עבים לפשושים שלך
 
כן...מאוד טעימים להם...

אבל אל דאגה סבתא מדקלמת להם את ביאליק...מרים ילן שטקליס..אפילו שירים של איציק מאנגר...וכבר מחכים איתי את התנועות של"בוא אלי פרפר נחמד" וידיים למעלה על הראש ..כפי שנדב עושה בתמונה...
 
איזה נסיכים של סבתא

עלי עובדים הקטנטנים הכי חזק , אוהבת קטנטנים מאד לאחרונה אחי מביא ליאוכל מוכן שגסתי הכינה עבורי וירקות לסלט את הקטנה מביא איתו שהוא בא לעזור לי , היא אוהבת להיות איתי ויוצאת מפה עם דמעו לא רוצה ללכת רוצה להשאר אצל דודה לצערי זה מה יש, תלויה בו צריכה אותו פה לידי המון לאחרונה ובגלל הקטנה אני מסתובבת בבית , אחרת מול הצמחשב או זרוקה במיטה היא מכריחה אותי לקום לתפקד, להכין חתיתה ולהאכיל אותה כי זה קטע של פינוק אז אחי החכם עושה לי מה שעשה לי שהייתי בטיפולים יום אחרי האנפוזיה ולילה לבן היה מביא גלידה וניל כי זה הדבר היחיד שהרגיע את הגרון את הקטנה שבחודש הבא בת 19 שרי באה לשחק עם דודה אז קומי מהמיטה , הייתי מדדה מהמיטה ובאה לשיר לה עד היום היא שרה צרוד כמו ששרתי לה צרודה הוא לא מתמודד עם ההדדרדרות שלי לאחרונה , יודע שאני אוהבת את הבנות, מביא אותן לשמח אותי תשמעי זה עוזר כל פעם מחדש , אני רואה אותן אני מקבלת כוחות לקום למרות החולשה והכאבים אחי מכיר אותי טוב , ולקח המון שנים לגסתי להבין את האהבה של האחים שיש בינינו .
 
לא מאמינה שזה קורה

בשער התפוז מופיע בבלוגים המלצה לקרוא את הסיפור תה וסימפתיה שפרסמתי בתחרות ואחרי פרסום הזוכים העברתי את הסיפורים שלי לבלוג שלי
 

ben 911

New member
../images/Emo201.gifמצטער ערד'...

מאחר ובשעות הבוקר פרדס התפוזים
היה נעול... אז יצאתי לשוח בין חגווי הסלע, בסתר המדרגה. במילים אחרות...יצאתי לסידורים.
 
למעלה