בוקר אור
- פותח הנושא עמליה3
- פורסם בתאריך
בקר טוב לכם, שיהיה לכם יום נהדר.
ני עמליה 3, את ממש ראשונה היום. ברוכה הבאה לבוקר החדש הזה. אני יוצאת עוד מעט ל"רקודי-עמים" ממש כיף של חוג עם חברה נעימה כתוספת. אז אני פותחת בבדיחה, בתקווה שתביא חיוך של בוקר חדש לכולכם: - ה,אף בי איי" ה"ק.ג.ב." והשב"כ ערכו תחרות. - ישחררו פיל ביער, ומי שיתפוס אותו בזמן הקצר ביותר - ינצח. - ה"אף בי איי" פרס לויינים, הוציאו ציוד אלקטרוני רגיש, ותפסו את הפיל כעבור יומיים. ה"ק.ג.ב." שלח בלשים ומרגלים כפולים, ותפס את הפיל כעבור יום. השב"כ שלח "חברה" שהגיעו אחרי שעתיים עם חתול. - "מה זה?" - שאלו אותם. - "הוא הודה שהוא פיל" - ענו. הנה כי כן יום נפלא לכו-לם. בוקר חדש עם הרבה בשורות טובות, אישיות ולשלום על ישראל שלנו. באהבה רבה לכולכם. לומילה
ני עמליה 3, את ממש ראשונה היום. ברוכה הבאה לבוקר החדש הזה. אני יוצאת עוד מעט ל"רקודי-עמים" ממש כיף של חוג עם חברה נעימה כתוספת. אז אני פותחת בבדיחה, בתקווה שתביא חיוך של בוקר חדש לכולכם: - ה,אף בי איי" ה"ק.ג.ב." והשב"כ ערכו תחרות. - ישחררו פיל ביער, ומי שיתפוס אותו בזמן הקצר ביותר - ינצח. - ה"אף בי איי" פרס לויינים, הוציאו ציוד אלקטרוני רגיש, ותפסו את הפיל כעבור יומיים. ה"ק.ג.ב." שלח בלשים ומרגלים כפולים, ותפס את הפיל כעבור יום. השב"כ שלח "חברה" שהגיעו אחרי שעתיים עם חתול. - "מה זה?" - שאלו אותם. - "הוא הודה שהוא פיל" - ענו. הנה כי כן יום נפלא לכו-לם. בוקר חדש עם הרבה בשורות טובות, אישיות ולשלום על ישראל שלנו. באהבה רבה לכולכם. לומילה
מכתב לאנושות
אומנם בני-אדם הם סוג של בעל-חיים, אבל כיום קשה להבחין בכך. הוצאנו את עצמנו מהטבע ויצרנו חברה חובקת עולם, בה מאוגדים כל הפרטים ששייכים למין שלנו, והיא מנוכרת לטבע באופן מדהים. אין עוד מין כזה בטבע, שיש לו זיקה לכל בני אותו המין, גם אם הם מרוחקים אלפי קילומטרים. בטבע הם חיים בלהקות צנועות. מהרגע בו יצרנו את החברה בה אנו חיים היום, ולמעשה מהרגע בו התפתח מוחנו בצורה כה משמעותית, החלו בני-האדם לעסוק בלי הרף בסוגיות פילוסופיות ומוסריות. במשך הזמן, ההיסטוריה הולידה את מה שאנחנו מקבלים היום כמובן מאליו – זכויות-האדם. זכויות אלו נולדו בחברה שהתקיימו בה צורות רבות של דיכוי מתמשך של קבוצות שונות, של רמיסת החלש ופגיעה בכל מי שאפשר היה לפגוע בו, כל עוד יש את הכוח לעשות זאת. זכויות-האדם נוצרו על-מנת להבטיח את קיומו של מצב שלא קורה בטבע, שם החזק שורד והחלש מת. בחברה בה אנו חיים המצב אינו כזה: גם מי שאינו חזק זוכה להגנה וזה שאין לו את יכולות ההישרדות הטובות ביותר אינו נזרק מהחברה, אלא להפך - הוא מקבל סעד וסיוע, הוא יוכר ע"י החברה כמישהו שמתוקף היותו חלש יותר, עלינו החובה לעזור לו. ההתפתחות המוסרית והקוגניטיבית של בני-האדם אל מול הטבע, יצרה חברה עם פוטנציאל להגיע למקום טוב יותר. זכויות-אדם הם הוכחה להתקדמות זו, אבל הדרך אל המקום הטוב יותר עוד ארוכה מאוד. אנחנו חושבים שאנחנו מוסריים. אנחנו חושבים שאנחנו טובים. אנחנו חושבים שהתרבות שלנו והנימוסים שלנו והמציאות בה אנו חיים הם כליל השלמות. יש לנו דימוי עצמי של מלאכים... אבל שכחנו משהו. יותר נכון מישהו. שכחנו שברגעים אלה ישנה קבוצה שלמה שלא זכתה להכרה מוסרית, שלא זוכה להגנה. שכחנו שיש בעולם עשרות מיליארדי בעלי-חיים שאנחנו מנצלים ורוצחים כל שנה, רק מפני שהם חלשים יותר ואנו חזקים יותר. שכחנו שמה שהביא אותנו להכיר בזכותם של בני-האדם החלשים לקבל יחס מוסרי, הוא גם מה שמחייב אותנו להכיר ביחס מוסרי כלפי בעלי-החיים. נהיינו שיכורים מעצמנו. דיברנו על שוויון ועל צדק והיה לנו נוח מאוד לבכות ולבוא בטענות כאשר אנחנו נפגענו וכאשר אנחנו רצינו הגנה וזכויות כדי להיות שווים. אבל מה כעת? כעת אנו נהנים משוויון ומזכויות ואנו מנצלים את כוחנו לרעה. עכשיו לנו יש את הכוח לפגוע בחלשים ואנחנו שוכחים את הסיבה שבזכותה הגענו לאן שהגענו. מאוד נוח. מאוד קל. כיצד אנו יכולים להמשיך להתנהג כרגיל, כאשר החברה בה אנו חיים רומסת כל זכות בסיסית, כל אינטרס וכל רצון של בעל-חיים לא אנושי? - וזאת רק כדי שלבעל-חיים אחר – בן-אדם – יהיה קצת יותר טעים? איך אפשר להמשיך להתנהג כרגיל, כאשר ברגע זה יש כלב במעבדה שעובר עינויי תופת? כיצד אפשר להמשיך הלאה, כאשר ממש עכשיו תרנגולת שגרונה שוסף צורחת מכאב, רק על מנת שלנו יהיה שניצל בצלחת? איך אפשר לבכות מכאב כאשר אנחנו עומדים לזכר קורבנות השואה ולא מסוגלים לעכל את אשר עבר על אותם אנשים, ומיד לאחר הצפירה או הסרט הקשה אנו יושבים מסביב לשולחן האוכל ונועצים מזלג באיבר של בעל-חיים שעבר שואה בכל רגע בחייו? איזו זכות יש לנו לסרס בעלי-חיים? איזו זכות יש לנו לכלוא אותם בכלובים, לגדוע להם איברים, לדחוק אותם במשאיות, להכות אותם, לקשור אותם, לעוות אותם גנטית, להפריד אותם מאמהותיהם ולרצוח אותם בדם קר? איפה המוסר שלנו? איפה הזכויות שאנחנו כל-כך גאים בהם? מה עם כל אותם מיליארדים שנרצחים ועוברים סבל בכל שנה למען הבשר שאנחנו אוכלים? ומה בנוגע לסבלם של בעלי-חיים בתעשיות הפרוות, העור, הנוצות, הצמר, החלב, הביצים, הקרקסים, מופעי בידור ברחוב, רכיבה על בעלי-חיים, התעללות רחוב בכלבים וחתולים, קרבות כלבים ותרנגולים, ציד לספורט, כיס מרה של דובים, מזחלות כרכרות ועגלות רתומות, גני חיות, פרמרין? - וזוהי רשימה חלקית של תעשיות הסבל, בהן עוברים בעלי-חיים עינויי תופת ולבסוף נרצחים. כיצד אפשר להיות כל-כך מבינים ואכפתיים כלפי בעל-חיים אחד – בני-אדם – וכל-כך אפתיים לסבל של בעל-חיים אחר?
אומנם בני-אדם הם סוג של בעל-חיים, אבל כיום קשה להבחין בכך. הוצאנו את עצמנו מהטבע ויצרנו חברה חובקת עולם, בה מאוגדים כל הפרטים ששייכים למין שלנו, והיא מנוכרת לטבע באופן מדהים. אין עוד מין כזה בטבע, שיש לו זיקה לכל בני אותו המין, גם אם הם מרוחקים אלפי קילומטרים. בטבע הם חיים בלהקות צנועות. מהרגע בו יצרנו את החברה בה אנו חיים היום, ולמעשה מהרגע בו התפתח מוחנו בצורה כה משמעותית, החלו בני-האדם לעסוק בלי הרף בסוגיות פילוסופיות ומוסריות. במשך הזמן, ההיסטוריה הולידה את מה שאנחנו מקבלים היום כמובן מאליו – זכויות-האדם. זכויות אלו נולדו בחברה שהתקיימו בה צורות רבות של דיכוי מתמשך של קבוצות שונות, של רמיסת החלש ופגיעה בכל מי שאפשר היה לפגוע בו, כל עוד יש את הכוח לעשות זאת. זכויות-האדם נוצרו על-מנת להבטיח את קיומו של מצב שלא קורה בטבע, שם החזק שורד והחלש מת. בחברה בה אנו חיים המצב אינו כזה: גם מי שאינו חזק זוכה להגנה וזה שאין לו את יכולות ההישרדות הטובות ביותר אינו נזרק מהחברה, אלא להפך - הוא מקבל סעד וסיוע, הוא יוכר ע"י החברה כמישהו שמתוקף היותו חלש יותר, עלינו החובה לעזור לו. ההתפתחות המוסרית והקוגניטיבית של בני-האדם אל מול הטבע, יצרה חברה עם פוטנציאל להגיע למקום טוב יותר. זכויות-אדם הם הוכחה להתקדמות זו, אבל הדרך אל המקום הטוב יותר עוד ארוכה מאוד. אנחנו חושבים שאנחנו מוסריים. אנחנו חושבים שאנחנו טובים. אנחנו חושבים שהתרבות שלנו והנימוסים שלנו והמציאות בה אנו חיים הם כליל השלמות. יש לנו דימוי עצמי של מלאכים... אבל שכחנו משהו. יותר נכון מישהו. שכחנו שברגעים אלה ישנה קבוצה שלמה שלא זכתה להכרה מוסרית, שלא זוכה להגנה. שכחנו שיש בעולם עשרות מיליארדי בעלי-חיים שאנחנו מנצלים ורוצחים כל שנה, רק מפני שהם חלשים יותר ואנו חזקים יותר. שכחנו שמה שהביא אותנו להכיר בזכותם של בני-האדם החלשים לקבל יחס מוסרי, הוא גם מה שמחייב אותנו להכיר ביחס מוסרי כלפי בעלי-החיים. נהיינו שיכורים מעצמנו. דיברנו על שוויון ועל צדק והיה לנו נוח מאוד לבכות ולבוא בטענות כאשר אנחנו נפגענו וכאשר אנחנו רצינו הגנה וזכויות כדי להיות שווים. אבל מה כעת? כעת אנו נהנים משוויון ומזכויות ואנו מנצלים את כוחנו לרעה. עכשיו לנו יש את הכוח לפגוע בחלשים ואנחנו שוכחים את הסיבה שבזכותה הגענו לאן שהגענו. מאוד נוח. מאוד קל. כיצד אנו יכולים להמשיך להתנהג כרגיל, כאשר החברה בה אנו חיים רומסת כל זכות בסיסית, כל אינטרס וכל רצון של בעל-חיים לא אנושי? - וזאת רק כדי שלבעל-חיים אחר – בן-אדם – יהיה קצת יותר טעים? איך אפשר להמשיך להתנהג כרגיל, כאשר ברגע זה יש כלב במעבדה שעובר עינויי תופת? כיצד אפשר להמשיך הלאה, כאשר ממש עכשיו תרנגולת שגרונה שוסף צורחת מכאב, רק על מנת שלנו יהיה שניצל בצלחת? איך אפשר לבכות מכאב כאשר אנחנו עומדים לזכר קורבנות השואה ולא מסוגלים לעכל את אשר עבר על אותם אנשים, ומיד לאחר הצפירה או הסרט הקשה אנו יושבים מסביב לשולחן האוכל ונועצים מזלג באיבר של בעל-חיים שעבר שואה בכל רגע בחייו? איזו זכות יש לנו לסרס בעלי-חיים? איזו זכות יש לנו לכלוא אותם בכלובים, לגדוע להם איברים, לדחוק אותם במשאיות, להכות אותם, לקשור אותם, לעוות אותם גנטית, להפריד אותם מאמהותיהם ולרצוח אותם בדם קר? איפה המוסר שלנו? איפה הזכויות שאנחנו כל-כך גאים בהם? מה עם כל אותם מיליארדים שנרצחים ועוברים סבל בכל שנה למען הבשר שאנחנו אוכלים? ומה בנוגע לסבלם של בעלי-חיים בתעשיות הפרוות, העור, הנוצות, הצמר, החלב, הביצים, הקרקסים, מופעי בידור ברחוב, רכיבה על בעלי-חיים, התעללות רחוב בכלבים וחתולים, קרבות כלבים ותרנגולים, ציד לספורט, כיס מרה של דובים, מזחלות כרכרות ועגלות רתומות, גני חיות, פרמרין? - וזוהי רשימה חלקית של תעשיות הסבל, בהן עוברים בעלי-חיים עינויי תופת ולבסוף נרצחים. כיצד אפשר להיות כל-כך מבינים ואכפתיים כלפי בעל-חיים אחד – בני-אדם – וכל-כך אפתיים לסבל של בעל-חיים אחר?
עמליה יקירתי
המצגות נפלאות ומהנות מאוד המשיכי בכך ותודה לך ואם תדפדפי לאחור תראי שכולם מאות מפרגנים לך ולכם מי ששולח - יש בינינו חברים שלא יודעים לשלוח ואת בהחלט משתפת אותנו בחוויות מעניינות. ולחברים שיהיה לכם לבריאות : הרימון הוא אחד מהסמלים של סעודת ראש השנה: "יהי רצון שנהיה מלאים מצוות כרימון...", מסמל התחלות חדשות. הרימון פופלארי במיוחד בחודש תשרי, אך כפי שנראה בהמשך כדאי לאמצו בכל ימות השנה בגלל ערכיו התזונתיים וסגולות המרפא שבו. הרימון נמנה על שבעת המינים בהם התברכה ארצנו, הוא מומלץ בגלל טעמו הנפלא והעסיסי, אך יותר מכל בשל העובדה כי הוא הפרי המכיל את הכמות הרבה של נוגדי החמצון. נוגדי החמצון (אלו "החבר'ה הטובים" הנלחמים ברדיקלים החופשיים) מסוג פוליפנולים, כגון אנתוציאנינים המקנים לו את צבעו האדום העז וטנינים, ברזל, ויטמינים ומינרלים - כל המרכיבים הללו מספקים לו סגולות מרשימות. מוצא עץ הרימון מפרס. בעת העתיקה נחשב הרימון כפרי קדוש וציוריו עיטרו את המקדשים השונים. המצרים נהגו לרקוח מקליפותיו תרופה כנגד תולעי המעי. ידוע גם כי הניחו רימונים בתוך קברי המתים כדי שיזונו מהם בעולם הבא. ואם נלך למקורות היהודיים: • בתרבות המקראית נחשב הרימון לסמל של חוכמה ושפע. • עמודי מקדש שלמה המלך ואף אפוד הכוהנים קושטו בציורי הרימונים בשל יופיו המלכותי. • הרמב"ם ציין אותו כבעל יכולת איחוי פצעים. • מסמל ריבוי מצוות - מסמלי סעודת ראש השנה. ואם נדלג מהתקופה המקראית ונעבור לרפואה העממית: • השימוש העיקרי - מסלק תולעי מעיים מהגוף, בעיקר תולעי סרט. • מקור לברזל המומלץ ללוקים באנמיה; גם הרפואה הסינית רואה בו פרי מחזק דם בגלל צבעו. • מטפל בגודש בכבד. • מטפל בדלקת מפרקים. • מפחית כאבי ראש שלאחר שיכרות (הנג אובר). כאמור, מיץ הרימון מכיל את הכמות הגדולה ביותר של נוגדי חמצון גם בהשוואה למיצים אחרים, כגון יין אדום ותה ירוק. סגולות אלו על פי מחקרים מהשנים האחרונות מעידות כי הוא כלי נשק יעיל במיוחד במניעה ובטיפול במחלות שונות. עיקר המחקרים שנעשו בנושא זה נערכו על ידי קבוצת חוקרים מהטכניון אשר בראשם עומד פרופ' מיכאל אבירם. האם הכתר אשר על ראש הרימון מוצדק? כנראה שכן. נראה כי סגולות הרימון, לפחות על פי מחקרים אחרונים, מעידות כי הוא יעיל למצבים הבאים: הורדת לחץ דם, נסיגת טרשת עורקים, מניעת סרטן הערמונית וסרטן השד, טיפול הורמונלי בגיל המעבר (בגלל היותו מכיל פיטואסטרוגנים) וטיפול בבעיות זיקפה. רימון בשירות העור בחרתי בכתבה זו להתמקד בהשפעת הרימון על העור. יש הטוענים כי מיץ הרימונים מצויין להחלקת קמטים. בהיותו נוגד חמצון יעיל הוא נלחם ברדיקלים החופשיים התוקפים את העור. נזקי הרדיקלים החופשיים מתבטאים בעור חסר חיות, יבש וחסר אלסטיות. סימנים אלו יגרמו להזדקנות מוקדמת של העור. במחקר שהתבצע השנה באוניברסיטת מישיגן והתפרסם ב- J Ethnopharmacol נמצא, כי להפקת מיצוי מימי מקליפת הרימון יש פוטנציאל לשיקום העור, זאת בשל יכולתו לחדש את הדרמיס (השכבה הפנימית של העור). שיקום העור נגרם בעקבות הגירוי של מיצוי הרימון את יצירת הפרוקולגן. פעילות נוספת של מיצוי הרימון היא דיכוי האנזימים מפרקי המשתית (אלו אותם האנזימים המפרקים חלבון או באופן ספציפי יותר קולגן, נקראים - matrix metalloproteinase). עצם דיכוי אנזימים מפרקי חלבון או קולגן מאפשר חידוש הדרמיס ושיקום העור. מחקר זה גם הצביע על כך כי שמן זרעי הרימון (בניגוד למיצוי המימי) מעודד חידוש האפידרמיס, שהוא השכבה העליונה של העור בגלל ריבוי תאי הקרטינוציטים (תאי העור). מעבר לכך הרימון הוא חומר גלם בתעשיית הקוסמטיקה, מאחר שהוא גורם ללחלוח העור ובעל יכולת להבהיר את העור (כמו הלימון). דרגת החומציות של הרימון גבוהה מזו של עור הגוף, ולכן הוא מנטרל את התפתחות החיידקים ויעיל למטרות ניקוי העור. ניתן להכין פילינג גרגרי רימון בעזרת חצי כוס מיץ רימונים, שלוש כפיות דבש ושתי כפות שקדים טחונים. מערבבים את החומרים, מניחים על עור הפנים ומעסים בעדינות. התהליך עוזר בהסרת שכבת התאים המתים מהשכבה העליונה של העור. הוספה של הדבש לפילינג הופכת אותו לצמיגי יותר. הנחיות לשימוש מיץ רימונים - הדרך המקובלת ליהנות מהרימון היא לאוכלו גרגר אחר גרגר, ניתן כמובן לקבל מיץ סחוט ישר מהפרי. - את הרימונים אפשר לקנות בעונה ולשמור בקירור עד לחצי שנה. - איך לפרקו? מגלגלים את הרימון השלם עם מעט לחץ על משטח העבודה. חוצים אותו לרוחבו בעזרת סכין, מעל לקערה יש לתת מכות קלות בעזרת כף עץ על גבי אחד החצאים. דרך נפלאה לגרום לגרגרים לנשור בקלילות לקערה. - הכמות המומלצת לצריכה יומית של מיץ רימונים היא כוס ליום. הסובלים מבעיות במערכת העיכול (כגון פוליפים, דלקות, חסימת מעיים) או מעצירות כרונית מומלץ להפחית בצריכת הגרעינים, אך אין בעיה עם שתיית המיץ. לסיכום: המחקרים האחרונים תומכים ברימון כפרי בעל סגולות ריפוי ומעידים כי הכתר שעל ראשו מוצדק. ואם זה לא מספיק, הרימון נחשב גם כמאכל מעורר תשוקה מינית, אז למה לא לנסותו בארוחה רומנטית? אז שתהיה לכולנו שנה נהדרת והפעם תקפידו לשתות מיץ רימונים.
המצגות נפלאות ומהנות מאוד המשיכי בכך ותודה לך ואם תדפדפי לאחור תראי שכולם מאות מפרגנים לך ולכם מי ששולח - יש בינינו חברים שלא יודעים לשלוח ואת בהחלט משתפת אותנו בחוויות מעניינות. ולחברים שיהיה לכם לבריאות : הרימון הוא אחד מהסמלים של סעודת ראש השנה: "יהי רצון שנהיה מלאים מצוות כרימון...", מסמל התחלות חדשות. הרימון פופלארי במיוחד בחודש תשרי, אך כפי שנראה בהמשך כדאי לאמצו בכל ימות השנה בגלל ערכיו התזונתיים וסגולות המרפא שבו. הרימון נמנה על שבעת המינים בהם התברכה ארצנו, הוא מומלץ בגלל טעמו הנפלא והעסיסי, אך יותר מכל בשל העובדה כי הוא הפרי המכיל את הכמות הרבה של נוגדי החמצון. נוגדי החמצון (אלו "החבר'ה הטובים" הנלחמים ברדיקלים החופשיים) מסוג פוליפנולים, כגון אנתוציאנינים המקנים לו את צבעו האדום העז וטנינים, ברזל, ויטמינים ומינרלים - כל המרכיבים הללו מספקים לו סגולות מרשימות. מוצא עץ הרימון מפרס. בעת העתיקה נחשב הרימון כפרי קדוש וציוריו עיטרו את המקדשים השונים. המצרים נהגו לרקוח מקליפותיו תרופה כנגד תולעי המעי. ידוע גם כי הניחו רימונים בתוך קברי המתים כדי שיזונו מהם בעולם הבא. ואם נלך למקורות היהודיים: • בתרבות המקראית נחשב הרימון לסמל של חוכמה ושפע. • עמודי מקדש שלמה המלך ואף אפוד הכוהנים קושטו בציורי הרימונים בשל יופיו המלכותי. • הרמב"ם ציין אותו כבעל יכולת איחוי פצעים. • מסמל ריבוי מצוות - מסמלי סעודת ראש השנה. ואם נדלג מהתקופה המקראית ונעבור לרפואה העממית: • השימוש העיקרי - מסלק תולעי מעיים מהגוף, בעיקר תולעי סרט. • מקור לברזל המומלץ ללוקים באנמיה; גם הרפואה הסינית רואה בו פרי מחזק דם בגלל צבעו. • מטפל בגודש בכבד. • מטפל בדלקת מפרקים. • מפחית כאבי ראש שלאחר שיכרות (הנג אובר). כאמור, מיץ הרימון מכיל את הכמות הגדולה ביותר של נוגדי חמצון גם בהשוואה למיצים אחרים, כגון יין אדום ותה ירוק. סגולות אלו על פי מחקרים מהשנים האחרונות מעידות כי הוא כלי נשק יעיל במיוחד במניעה ובטיפול במחלות שונות. עיקר המחקרים שנעשו בנושא זה נערכו על ידי קבוצת חוקרים מהטכניון אשר בראשם עומד פרופ' מיכאל אבירם. האם הכתר אשר על ראש הרימון מוצדק? כנראה שכן. נראה כי סגולות הרימון, לפחות על פי מחקרים אחרונים, מעידות כי הוא יעיל למצבים הבאים: הורדת לחץ דם, נסיגת טרשת עורקים, מניעת סרטן הערמונית וסרטן השד, טיפול הורמונלי בגיל המעבר (בגלל היותו מכיל פיטואסטרוגנים) וטיפול בבעיות זיקפה. רימון בשירות העור בחרתי בכתבה זו להתמקד בהשפעת הרימון על העור. יש הטוענים כי מיץ הרימונים מצויין להחלקת קמטים. בהיותו נוגד חמצון יעיל הוא נלחם ברדיקלים החופשיים התוקפים את העור. נזקי הרדיקלים החופשיים מתבטאים בעור חסר חיות, יבש וחסר אלסטיות. סימנים אלו יגרמו להזדקנות מוקדמת של העור. במחקר שהתבצע השנה באוניברסיטת מישיגן והתפרסם ב- J Ethnopharmacol נמצא, כי להפקת מיצוי מימי מקליפת הרימון יש פוטנציאל לשיקום העור, זאת בשל יכולתו לחדש את הדרמיס (השכבה הפנימית של העור). שיקום העור נגרם בעקבות הגירוי של מיצוי הרימון את יצירת הפרוקולגן. פעילות נוספת של מיצוי הרימון היא דיכוי האנזימים מפרקי המשתית (אלו אותם האנזימים המפרקים חלבון או באופן ספציפי יותר קולגן, נקראים - matrix metalloproteinase). עצם דיכוי אנזימים מפרקי חלבון או קולגן מאפשר חידוש הדרמיס ושיקום העור. מחקר זה גם הצביע על כך כי שמן זרעי הרימון (בניגוד למיצוי המימי) מעודד חידוש האפידרמיס, שהוא השכבה העליונה של העור בגלל ריבוי תאי הקרטינוציטים (תאי העור). מעבר לכך הרימון הוא חומר גלם בתעשיית הקוסמטיקה, מאחר שהוא גורם ללחלוח העור ובעל יכולת להבהיר את העור (כמו הלימון). דרגת החומציות של הרימון גבוהה מזו של עור הגוף, ולכן הוא מנטרל את התפתחות החיידקים ויעיל למטרות ניקוי העור. ניתן להכין פילינג גרגרי רימון בעזרת חצי כוס מיץ רימונים, שלוש כפיות דבש ושתי כפות שקדים טחונים. מערבבים את החומרים, מניחים על עור הפנים ומעסים בעדינות. התהליך עוזר בהסרת שכבת התאים המתים מהשכבה העליונה של העור. הוספה של הדבש לפילינג הופכת אותו לצמיגי יותר. הנחיות לשימוש מיץ רימונים - הדרך המקובלת ליהנות מהרימון היא לאוכלו גרגר אחר גרגר, ניתן כמובן לקבל מיץ סחוט ישר מהפרי. - את הרימונים אפשר לקנות בעונה ולשמור בקירור עד לחצי שנה. - איך לפרקו? מגלגלים את הרימון השלם עם מעט לחץ על משטח העבודה. חוצים אותו לרוחבו בעזרת סכין, מעל לקערה יש לתת מכות קלות בעזרת כף עץ על גבי אחד החצאים. דרך נפלאה לגרום לגרגרים לנשור בקלילות לקערה. - הכמות המומלצת לצריכה יומית של מיץ רימונים היא כוס ליום. הסובלים מבעיות במערכת העיכול (כגון פוליפים, דלקות, חסימת מעיים) או מעצירות כרונית מומלץ להפחית בצריכת הגרעינים, אך אין בעיה עם שתיית המיץ. לסיכום: המחקרים האחרונים תומכים ברימון כפרי בעל סגולות ריפוי ומעידים כי הכתר שעל ראשו מוצדק. ואם זה לא מספיק, הרימון נחשב גם כמאכל מעורר תשוקה מינית, אז למה לא לנסותו בארוחה רומנטית? אז שתהיה לכולנו שנה נהדרת והפעם תקפידו לשתות מיץ רימונים.
חברות וחברים יקרים../images/Emo24.gif
לשנה החדשה הקרבה עלנו לטובה רוצה לאחל לכולנו זו הברכה: שנה טובה ומבורכת שנה שבה נהיה טובים יותר משהינו, שנה שכל אחת ואחד מאיתנו ימצא את מבוקשו, יאהב את עצמו מבלי לשכוח את הסובב אותו. שנדע לכבד אחד את האחר ושנדע לתת מעצמנו יותר ופחות נרצה לקחת מאחר. שנבטיח לנסות לעמוד בכל הדרישות וניתמודד עם הכישלונות והאכזבות ושרק יציפו אותנו בשורות טובות ש
נ
ה ט
ו
ב
ה נורית
לשנה החדשה הקרבה עלנו לטובה רוצה לאחל לכולנו זו הברכה: שנה טובה ומבורכת שנה שבה נהיה טובים יותר משהינו, שנה שכל אחת ואחד מאיתנו ימצא את מבוקשו, יאהב את עצמו מבלי לשכוח את הסובב אותו. שנדע לכבד אחד את האחר ושנדע לתת מעצמנו יותר ופחות נרצה לקחת מאחר. שנבטיח לנסות לעמוד בכל הדרישות וניתמודד עם הכישלונות והאכזבות ושרק יציפו אותנו בשורות טובות ש
ערב טוב חברים. עמליה המצגת שלך
יפהפיה. אני חושבת בכלל שחברים השולחים מצגות ו/או מאמרים יכולים להניח שאנשים רואים את זה גם אם אין תגובה.אני אישית לא נוהגת להגיב כל פעם ב"תודה על....ששלחת לנו" כי זה נראה טפשי. אם אדם רואה צורך לשתף את חבריו במה שמצא חן בעיניו זה נחמד וחברי ובטוח שיש מי שרואה את זה גם אם אינו מגיב. אי לכך המשיכו כי זה בהחלט נחמד וממלא את התוכן המעניין יותר בפורום. וחוץ מזה רונה רעיון הרימון נפלא אבל אם אכין פילינג בכמויות שכתבת הוא יספיק גם לשכנים (ואני לא נורא אוהבת אותם) אז מה שלא כתבת:האם אפשר לשמור את הממרח או שכדאי מראש להכין כמות קטנה יותר????אולי אנסה זאת בקרוב ואם לא תכירי אותי בפגישה הבאה ותחשבי שאני זו בתי-תדעי לך שזו אני אבל צעירה יותר.
יפהפיה. אני חושבת בכלל שחברים השולחים מצגות ו/או מאמרים יכולים להניח שאנשים רואים את זה גם אם אין תגובה.אני אישית לא נוהגת להגיב כל פעם ב"תודה על....ששלחת לנו" כי זה נראה טפשי. אם אדם רואה צורך לשתף את חבריו במה שמצא חן בעיניו זה נחמד וחברי ובטוח שיש מי שרואה את זה גם אם אינו מגיב. אי לכך המשיכו כי זה בהחלט נחמד וממלא את התוכן המעניין יותר בפורום. וחוץ מזה רונה רעיון הרימון נפלא אבל אם אכין פילינג בכמויות שכתבת הוא יספיק גם לשכנים (ואני לא נורא אוהבת אותם) אז מה שלא כתבת:האם אפשר לשמור את הממרח או שכדאי מראש להכין כמות קטנה יותר????אולי אנסה זאת בקרוב ואם לא תכירי אותי בפגישה הבאה ותחשבי שאני זו בתי-תדעי לך שזו אני אבל צעירה יותר.
הקשישים הנעלמים
אני לא זוכר אם זה היה לפני שנה או שנתיים אבל במסגרת התחקירים של "הבולדוזר" בערוץ 8 היה תחקיר על נושא של בתי אבות ללא רשיונות ובעיקר התרכזו באלו שבאשקלון משום מה. מסתבר שזו תעשיה שלמה של העולם התחתון של המגזר הרוסי המנצל את טוב ליבה של הסוכנות המממנת טיפול בקשישים חסרי ישע מקרב העולים. "התעשיה" הזו מיבאת ארצה כל מיני אנשים זקנים חסרי אונים וישע מרחבי ברית המועצות לשעבר, רובם ללא תעודות או מסמכים כשרים, העיקר לקבל את התמיכה לפי "ראש". בכתבה הסתבר למה דווקא באשקלון, כי שם הרופאה המחוזית היא ממוצא רוסי וסרבה לשתף פעולה עם התחקירנים למה היא בכלל מאשרת שהמסכנים מטופלים כראוי כאשר בצילומים שנעשו במצלמות נסתרות ובדרכים לא דרכים התגלתה הזוועה כמה הזקנים היו כמעט ערומים בחדרים צפופים של מטר וחצי על מטר וחצי לשני אנשים ללא מיזוג, ואלה שיכלו עוד לדבר העידו גם על עלימות מצד מי שנחשב למטפל. הכתב - מיקי (שכחתי את שמו המלא) לא הניח לדבר עד שלא גייס את משרד הבריאות ואת המשטרה ואז התברר כי "המוסד" נעלם על כל תושביו ואף אחד לא ידע להיכן, לא השכנים ואף הרופאה המחוזית (זו הרוסיה - כן! במקרה זה אני גזעני!!) משכה בכתיפיה וטענה שזה לא מתפקידה לחפש אחריהם. רק לאחר שהתוכנית לא הניחה לנושא הם נתגלו בחור אחר ואז כבר היתה התערבות משטרתית והמסכנים הגיעו למוסד מסודר לבני אנוש. כל הסיפור אז התחיל מכמה אנשים מקומיים שחיפשו לאשפז את זקניהם ללא תור וללא דמי האישפוז המסחחרים במוסדות מסודרים. אז הפעם כששמעתי את הסיפור החדש הוא לא נשמע לי בלתי מוכר. אהה, כן הרופאה ההיא פוטרה ממשרתה הממשלתית ואין לי מושג מה עלה בגורלה. בפרשה הנוכחית אני מניח ששוב נעלמו אנשים ללא קרובים או מישהם שהם איכפת להם במיוחד, אלא בגלל הלשנה או מלחמת כנופויות ואז מהר העבירו אותם למקום אחר. נקווה שלמישהו איכפת עדיין והם ימצאו פעם. מכל מקום כשזה יקרה לא נשמע על זה דיווח כה דרמטי כמו על העלמותם. שלמה
אני לא זוכר אם זה היה לפני שנה או שנתיים אבל במסגרת התחקירים של "הבולדוזר" בערוץ 8 היה תחקיר על נושא של בתי אבות ללא רשיונות ובעיקר התרכזו באלו שבאשקלון משום מה. מסתבר שזו תעשיה שלמה של העולם התחתון של המגזר הרוסי המנצל את טוב ליבה של הסוכנות המממנת טיפול בקשישים חסרי ישע מקרב העולים. "התעשיה" הזו מיבאת ארצה כל מיני אנשים זקנים חסרי אונים וישע מרחבי ברית המועצות לשעבר, רובם ללא תעודות או מסמכים כשרים, העיקר לקבל את התמיכה לפי "ראש". בכתבה הסתבר למה דווקא באשקלון, כי שם הרופאה המחוזית היא ממוצא רוסי וסרבה לשתף פעולה עם התחקירנים למה היא בכלל מאשרת שהמסכנים מטופלים כראוי כאשר בצילומים שנעשו במצלמות נסתרות ובדרכים לא דרכים התגלתה הזוועה כמה הזקנים היו כמעט ערומים בחדרים צפופים של מטר וחצי על מטר וחצי לשני אנשים ללא מיזוג, ואלה שיכלו עוד לדבר העידו גם על עלימות מצד מי שנחשב למטפל. הכתב - מיקי (שכחתי את שמו המלא) לא הניח לדבר עד שלא גייס את משרד הבריאות ואת המשטרה ואז התברר כי "המוסד" נעלם על כל תושביו ואף אחד לא ידע להיכן, לא השכנים ואף הרופאה המחוזית (זו הרוסיה - כן! במקרה זה אני גזעני!!) משכה בכתיפיה וטענה שזה לא מתפקידה לחפש אחריהם. רק לאחר שהתוכנית לא הניחה לנושא הם נתגלו בחור אחר ואז כבר היתה התערבות משטרתית והמסכנים הגיעו למוסד מסודר לבני אנוש. כל הסיפור אז התחיל מכמה אנשים מקומיים שחיפשו לאשפז את זקניהם ללא תור וללא דמי האישפוז המסחחרים במוסדות מסודרים. אז הפעם כששמעתי את הסיפור החדש הוא לא נשמע לי בלתי מוכר. אהה, כן הרופאה ההיא פוטרה ממשרתה הממשלתית ואין לי מושג מה עלה בגורלה. בפרשה הנוכחית אני מניח ששוב נעלמו אנשים ללא קרובים או מישהם שהם איכפת להם במיוחד, אלא בגלל הלשנה או מלחמת כנופויות ואז מהר העבירו אותם למקום אחר. נקווה שלמישהו איכפת עדיין והם ימצאו פעם. מכל מקום כשזה יקרה לא נשמע על זה דיווח כה דרמטי כמו על העלמותם. שלמה
שלמה מדובר על אחד הכתבות
שהיה בטלוויזיה. במוסד אחד העבירו את כל הקשישים למקום בטוח, נקי ומסודר של הממשלה והקשישים ממוסד נוסף נעלמו בטרם הספיקו למצוא להם מקום נאות. אינני מבינה לאן יכלו להעבירם מבלי שאף אחד לא יראה אותם. כסף עבור קשישים אלה "הנוכלים האלה" לא מקבלים, אז מה עשו עם הקשישים? מדאיג
שהיה בטלוויזיה. במוסד אחד העבירו את כל הקשישים למקום בטוח, נקי ומסודר של הממשלה והקשישים ממוסד נוסף נעלמו בטרם הספיקו למצוא להם מקום נאות. אינני מבינה לאן יכלו להעבירם מבלי שאף אחד לא יראה אותם. כסף עבור קשישים אלה "הנוכלים האלה" לא מקבלים, אז מה עשו עם הקשישים? מדאיג
ערב טוב ליקיריי,../images/Emo82.gif../images/Emo18.gif../images/Emo107.gif
ממש תענוג להיכנס לפורום
תודה לכל הכותבים היום לאורך שעות האור ועד עכשיו. על המצגות היפהפיות, על הסיפורים על האיחולים ועל המידע. לומילה, איזו הפתעה לראותך כאן, אני מקווה שתתחילי לכתוב כל יום כי כיף לקרוא אותך. בנוגע לזקנים: נהוג בעולם לחשוב על אדם המבוגר מאיתנו ב 15 שנים כ"זקן" נער בן 15, הגבר בן השלושים נחשב זקן. גם בן השלושים החושב על בן 45 חושב עליו זקן. למה אני מספרת? כי אנחנו בגיל, או מתקרבים לגיל שבו כבר השכבה המבוגרת מאיתנו ב 15 שנה תהיה דלילה, חולה ואולי אפילו לא פה. כשקראתי מה סיפר שלמה שעשו לאנשים זקנים חסרי ישע אני אומרת: "בואו ננצל את הזמן עם קרני השמש האחרונות, בואו נבלה ונהנה כל זמן שאנו בריאים ומתפקדים.
ממש תענוג להיכנס לפורום
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.