לא מבטיח, אבל אולי משחק העונה הרגילה הכי טוב
שהיה השנה. מה לא ראינו- קאמבק אדיר, מתח, אגדות על המגרש ואינטנסיביות של פלייאוף (במחצית השנייה). אז מה בעיקר ראינו? 1. קליבלנד חזרה למשחק קצת אחרי שמייק בראון הורחק. מקרי/עורר מוטיבציה/ניהול משחק חלש שלו? תחליטו אתם. 2. לברון סיים עם מספרים גדולים ובאמת נתן רבע אחרון אדיר אבל רוב המשחק ראינו בפעם המי יודע כמה ששחקן אחד לא יכול לנצח קבוצה. פירס נצמד אליו, וכשעבר אותו הרבה פעמים פגש קיר שאילץ אותו למסור מסירה סתמית או להחטיא. חכמה ותיאום הגנתי מרשימים. ברבע האחרון לברון חגג הרבה במשחק מעבר מהיר אחרי (ובזכות) סטופים בהגנה. 3. בוסטון הייתה יכולה להבטיח את הנצחון אם רק הייתה משחקת בסוף קצת יותר אינטלגנטי. משחק פנים-חוץ, פיק אנד רול, לא דברים מסובכים מדי. במקום הם שרפו את השעון בדרך לנסיונות של בודדים. ריי אלן בסופו של דבר הנשים את הקבוצה עם השלשה הענקית ההיא. טוני אלן מוכיח כל פעם שהוא פשוט שחקן טיפש ואי אפשר לסמוך עליו. פארקר היה מצוין. 4. הצבע של הקאבס נראה 3 רבעים כמו בית זונות. אל תתנו לסקור להטעות אתכם- בוסטון קלעה 100 נקודות ב-3 רבעים וברבע האחרון אם לא העונשין הייתה קולעת אולי 12. 5. אוירה מדהימה. הרגשה של פלייאוף- עצבים, קהל ואגו. אי אפשר לחכות לסדרה בין השתיים, אני מבטיח שהיא תהיה גדולה (ומתחיל לקוות שיפגשו, לא לטובת הקבוצות שאני אוהד אלא לטובת עצמי).