אוה אלוהים
בעולם הפומו הכל מקרי, ומכאן מובן שאין זה מקרה ששכחתי את אלוהים. בגילי המופלג לא זוכרים דברים רבים. בעיקר לא את החשובים שבדברים, לכן אל ייפלא בעיניך ששכחתי את אלוהים. והרי האלוהים היה קיים. הווה קיים, יהיה קיים. לנצח. הוא שנתן לנו חיים בפורום, שהפיח בנו רוח, הרבה מאוד רוח. אולם אז הוא גרשנו מגן המשחקים שלו על שום שטעמנו מעץ הדעת. אוה פ., שמדי פעם מוריד עלינו חזונות ולנו רק נותר להתגעגע אליו ואל חכמתו המאירה שפעם שרתה עלינו תמיד והביאה לנו שלוה, וכיום רק לעיתים נדירות יורדת עלינו כמן במדבר, מה היינו עושים כדי לחזור לגן המשחקים ממנו גרשתנו. אין נחמה בעץ הדעת. אוה אלוהים מה מאוד נתרחקנו. אנא השפע עלינו מרוב טובך לעיתים קרובות ומי ייתן שרוחך תשרה עלינו לעולם ועד אזי נהלל, נרומם, נעלה, נקלס, נשבח, נפאר, (ועוד השלושה האחרים שאני אף פעם לא זוכר) נאמר שירה חדשה בפניך, אוה פ'. מה חבל שרוב האנושות שכחה, שעץ הדעת אינו עץ הדעת. זהו עץ הדעת טוב ורע. מושגים שאכן אלוהים (AKA פ') אינו מסוגל להתמודד איתם ובודאי לא להנחילם לבני אנוש. תודה אלי על התזכורת, עשית לי את היום. הבאת חיוך לשפתותי השפוטות, טרופות, צרופות, דלופות, קלופות, שטופות, נרפות, רפות.
