בודוהיזם

nms24

New member
בודוהיזם

אני קורא עכשיו את הספר של ניסים אמון, בספר המחבר מסביר את משמעותה של המדיטציה ואת המשמעות של לקבל את המציאות כמו שהיא ולא לכאוב על מה שאין. מצד אחד אורח חיים כזה מאוד מקל את הסבל והכאב של החיים המודרניים שמכריחים אותנו כל הזמן לרוץ קדימה,ומה לעשות שאנחנו לא תמיד משיגים את מטרותינו.ולכן תמיד יש פער בין המטרה שהצבנו והחלום שלנו לבין המציאות. מצד שני אורח חיים בודוהיסטי מתאים מאוד למדינה כמו הודו,מדינה ענייה שאין בה הזדמנויות ועדיף כבר לקבל את העוני והמצוקה כמו שהם ולא לבכות על מה שאין. אז איך לוקחים מהבודוהיזם והרוחניות את החלק הטוב של לקבל את מה שיש בלי לקחת את החלק הרע ולהפוך לאנשים חסרי שאיפות?
 
לא הבנתי

למה זה מתאים למדינה כמו הודו,מדינה ענייה שאין בה הזדמנויות ולא למדינה מערבית? אם המצב ממש גרוע אין על מה לבכות ואם הוא קצת גרוע יש? כל מה שבודהיזם אומר (ואהיה חוצפן ואסכם את זה במשפט) זה אל תריב עם המציאות, קבל את המציאות כפי שהיא ללא התנגדות, אין זה אומר שאין לך אפשרות לשנות את נסיבות חייך אל לא דרך מאבק והתנגדות לקיים.
 

Tal_Ya_Tal

New member
ברוך הבאnms24../images/Emo24.gif

כרגע כתבתי לך את כל 'מגילת העצמאות' והיא פשוט נמחקה לבלי שוב. אז אתחיל מחדש ואשתדל לתמצת. כל הדתות וכל התורות הרוחניות אומרות פחות או יותר אותו הדבר. למעשה, בבסיסן מונחים אותם עקרונות, או רעיונות אוניברסלים זהים באופן כללי. מה שיוצר את ההבדל או הנבדלות, זוהי הפרשנות וההתבדלות. אך למעשה תורתו של בודהה(שנראה בודהיזם לאחר מותו) אינה שונה בהרבה מתורתו של ישוע (הנצרתי- שנקראה נצרות לאחר מותו) ואף לא משל מוחמד(הנביא- שנקראה איסלאם אחרי מותו היות שהיא שוחרת שלום -מהמילה סלאם). למעשה, אין אפילו צורך בדת מסוימת כדי להבין שאנשים המתרגלים אורח חיים רוחני אמיתי (כמו שמתאר הפורום הזה) אינם מרגישים מקופחים או שנשללת מהם ההזדמנותלהגשמה עצמית. נהפוך הוא. הדרך הרוחנית היא זו המפנה לנו את הדרך להגשמה עצמית העובדה היא שהתנועה של SELF REALIZATION (הגשמה עצמית או מימוש עצמי או הבנה עצמית) נובעת מן התפישה ההינדית ומי שהביא אותה לעולם היה Swami Sri Yukteswar באמצעות תלמידו הנאמן Paramahansa Yogananda . כל מורה נאור הביא בתקופתו את המסר על פי עולם המושגים של אותו קהל שאמור היה להנחותו וזה לא פשוט לנסות ולהתנסח במילים אודות רעיונות אוניברסליים שאין להם שום הסבר בעולם המושגים החמרי המוכר ליצורים החיים ברובד התודעה הזה. לכן, זה אותלי נשמע אחרת אך למעשה זה אותו הדבר. גם במקורותינו נאמרים דברים זהים וגם אצל האיסיים במדבר יהודה לפני 2000 שנה נאמרו אותם הדברים ולאותם הדברים היתה הכוונה. אך אנו חיים ברמת תודעה שבה ה'רצון לקבל לעצמו' אינו יודע שובע. מה שמוכיח שאנו מ-א-ד מחוץ לתפישה הרוחנית שעליה גם הבודהיזם מדבר. כי 'הרצון לקבל לעצמו' רואה עולם של נפרדות ונבדלות. הוא רואה שאם הוא יתן לזולתו- יחסר לו עצמו. לכן הוא שואף 'לגרוף אליו את הכל'. הוא לא מוצא סיפוק ולא נחמה במאום, היות שאיבד את עצמו ואין הוא מודע לכך שהכל כבר קיים בתוכו. הוא מצוי בבריחה. לכן, הודו היא אולי מדינה 'עניה' אך ההזדמנויות בה לזכות בהארה, רבות בהרבה מאשר בארץ 'מערבית' כמו שלנו, ש'המרוץ קדימה', סוחף אותנו אחורנית..... וכן, הסבל, הסבל רב כל כך רק כאשר 'הרצון לקבל לעצמו' כה גדול וכה 'רעב'. אך אנו בהחלט כן משיגים ב-ד-י-ו-ק את מה שהצבנו לעצמינו כמטרה
רק לא תמיד ברובד המודע. L&L TALYA
 

nms24

New member
תודה רבה על התשובה

הרשה לי להוסיף לדיון את צ'ה גווארה. צ'ה הייה דומה מאוד לישוע,גם הוא ראה את עצמו כאחד שאמור להציל את האנושות מהסבל. אחרי המהפכה בקובה הוא כיהן כשר בממשלה השיג כבוד ומעמד ובכל זאת הגיע לבוליביה כדי להמשיך את המהפכה. צעד שהביא לסיום חייו בגיל 39. אותו הדבר ישוע הוא רצה להביא לעולם שלום,דגל באידיאולוגיה פצפיסטית וראה רק את הטוב בכל אדם וגם הוא סיים את חייו בגיל 33. גם לטובת הנצרות וגם לטובת הקומוניזם נרשמו בהיסטוריה מיליוני קורבנות. דומה כי כל מי שמנסה להביא לעולם טוב,שלום,בטחון ושלווה. רק מצליח לערער סדרי עולם וליצור מלחמה נוספת,כאב נוסף וסבל נוסף. זה מה שאני אוהב בתורה של בודהה. היא לא מנסה לשנות את העולם ולא מתיימרת להיות האמת היחידה. אתה יכול לבחור להאמין בה ויכול לבחור לא להאמין בה. המטרה היחידה היא פשוט ללמד אותנו לקבל את עצמינו.
 

Tal_Ya_Tal

New member
אף על פי שאיני מכירה את ההיסטוריה

של צ'ה גווארה, עם כל הכבוד,לא הייתי משווה בינו לבין ישוע. ישוע לא רצה לשנות את העולם. הוא רק הביא את האמת אנשים. את האמת כפי שהוא גילה אותה. מה שעשו ממנה אלה ההולכים אחריו, שלא ב-א-מ-ת ראו את האור אלא הלכו כהוליך העיוור את הפיסח, זה כבד דבר אחר. ישוע מת על הצלב כי הוא ידע שזהו חלק מן הנתיב שלו. הוא יכול היה הרי 'לברוח' אך שלח את יהודה איש קריות לספר לרומאים על מיקומו. הוא לא רצה 'לברוח' מן התפקיד שלו. ובזכות צליבתו ישנם כיום אלפי רבבות של אנשים ה'הולכים בדרכו' אמנם יש כאן החמצה רוחנית אך בכל זאת ישנה תרומה גדולה לאנושות בכלל. ישוע הוא ישות מלאת אהבה. הוא ראה במותו הקרבה פעוטה לעומת הפצת האמת והאהבה בין כולם. איני משווה בין תורתו של הבודהה לבין תורתו של ישוע. אך שניהם דברו על אותם דברים. בעצם, ישנן שנים לא מדווחות בחייו של ישוע. החל מגיל 17 בערך כשבע שנים, שהטענה כיום היא שאותם הוא בילה במזרח (כנראה בהודו). ישוע הגיע להארה מלאה ולכן, בתודעת האחדות אין שום חשש ממות, או תחושת החמצה, או תחושת קרבן וכד'. וכמובן שגם כאן, הבחירה בידיך. להאמין או לאו. אמונה בניגוד לידיעה היא בנכונות לתת אמון בבטחה אחר תפישת עולם מסוימת. ידיעה באה מתוך תקשורת עם הפנימיות והתנסות . זה שהכמרים המטיפים לנצרות יוצרים תחושה של אין אפשרות אחרת, אינה אומרת שלזאת ישוע התכוון. פשוט כל אחד מן השניים פעל במתאם עם התרבות, הזמן והעם שבקרבם הוא חי. L&L TALYA
 

nms24

New member
חכמת המזרח של ניסים אמון.

אתה יכול להוריד את החצי הראשון בחינם ולהזמין את הספר כולו דרך אתר.
 
למעלה