בודהיזם וסבל
צופית היחידה יקרה, התפיסה שלך לגבי הבודהיזם ממש לא נכונה. אני יודע בעצם רק לגבי הבודהיזם הטיבטי, לא לגבי הבודהיזם ההודי, הבורמזי, הסיני, והיפני. אבל בבודהיזם הטיבטי המטרה היא לחיות את החיים באושר. הם מפתחים את עצמם על ידי אהבה לזולת. אני רואה את הבודהיזם הטיבטי כפיתוח של צדיקות. הם לא אומרים "העולם מלא סבל", באופן פסימי. הם אומרים - העולם לא מושלם, אינו מלא אושר אין סוף. בואו ונעבוד, בואו ונשפר אותו על ידי מדיטציות, ועל ידי עזרה לזולת. בסוף הם רוצים לצאת ממעגל החיים, ולשרות במעין "גן עדן של אושר". אבל מה שמיוחד בבודהיזם הטיבטי זה שהם לא רוצים את זה לעצמם, אלא נודרים נדר לא לצאת ממעגל החיים עד הסוף עד שהם לא יוציאו את כל האחרים איתם. גאולת הכלל. אורך החיים שלהם, של מי שלא נזיר, די דומה לאורך החיים היהודי. חיים אתיים, עזרה לזולת. אתם מוזמנים לקרוא כל טקסט שהוא מאת הדלאי למה...
צופית היחידה יקרה, התפיסה שלך לגבי הבודהיזם ממש לא נכונה. אני יודע בעצם רק לגבי הבודהיזם הטיבטי, לא לגבי הבודהיזם ההודי, הבורמזי, הסיני, והיפני. אבל בבודהיזם הטיבטי המטרה היא לחיות את החיים באושר. הם מפתחים את עצמם על ידי אהבה לזולת. אני רואה את הבודהיזם הטיבטי כפיתוח של צדיקות. הם לא אומרים "העולם מלא סבל", באופן פסימי. הם אומרים - העולם לא מושלם, אינו מלא אושר אין סוף. בואו ונעבוד, בואו ונשפר אותו על ידי מדיטציות, ועל ידי עזרה לזולת. בסוף הם רוצים לצאת ממעגל החיים, ולשרות במעין "גן עדן של אושר". אבל מה שמיוחד בבודהיזם הטיבטי זה שהם לא רוצים את זה לעצמם, אלא נודרים נדר לא לצאת ממעגל החיים עד הסוף עד שהם לא יוציאו את כל האחרים איתם. גאולת הכלל. אורך החיים שלהם, של מי שלא נזיר, די דומה לאורך החיים היהודי. חיים אתיים, עזרה לזולת. אתם מוזמנים לקרוא כל טקסט שהוא מאת הדלאי למה...