בוג'י - בגללך

gordiwow

New member
בוג'י - בגללך

לאחר שהזעפת פניית (הנאות, בוודאי) מולי כיוון שזלזלתי ב"איש הקוביה", פתאום גיליתי אותו מושלך בערימת ספרים בבית. אמרתי לעצמי" :הנה ההזדמנות שלך לעשות משהו הוגן. ירדת על הספר למרות שקראת אותו לפני 8 שנים, פחות או יותר. עכשיו, טמבל, תקרא אותו שוב ותפסיק לדבר על דברים לפני שקיבלת עליהם מושג או שניים". ובכן, זה גרוע מכפי שזכרתי. זה ספר נוראי. נניח לרגע בצד את העלילה והרעיונות הפילוסופיים, ונתייחס רק לאיכות הכתיבה, לעושר השפה, לפתלתלות הלשון - כל אלה פשוט לא קיימים בספר. הכתיבה עייפה, שדופה, צהבהבה ומיובשת. סתם מילים. איפה הספר ואיפה רובד לשוני... פשוט זוועה. באמת באמת, ניסיתי להינות, ניסיתי לתת צ'אנס, אבל סליחה - זה פשוט רדוד ולא איכותי, שהתקשיתי להאמין. תיאורי המין היו הקש ששבר את גב הגורדי. פשוט כלום...כל כך יבשושי, מאולץ, מיושן. עכשיו, בקשר לעלילה - נו, גם לא נפלתי מהכיסא. שחרור עצמי, השתחררות מהאגו, כדרךם היחידה לחיות? האנוכיות המוחלטת בצד ביטול האני, מטא-ערבוב של רעיונות, שהפכו לבלילה מוצית (מלשון מוץ), והתבן, אייהו? הלך לאבדון. הרעיונות הפילוסופיים מגרדים בקושי את המקוריות, ומוצגים בצורה כ"כ לא משכנעת וכ"כ אפסוסית, שגם אם היה שם משהו, בוודאי היה עובר אל מול עפעפי המתנגשים, וכלל לא מגיע לרטינה. אבל מה -אין. לא ברור לי כיצד מישהו אשכרה הלך והפך את הספר הזה לכת, ושמעתי על אנשים רבים שניסו להתפלל ל"אלקוביה", וכמובן שהם לא הלכו עד הסוף, כי מי שהוא מיזנטרופ שונא אדם היה כזה גם לולא הקוביה ומי שזקוק לקוביה כדי להפוך למיזנטרופ, הוא כלל לא מיזנטרופ אלא סתם אומלל, משועממם, ובסוף היום - גם לא כ"כ מעניין. עכשיו, כדי שלא יהיה ספק - אני לא מנסה כאן להוכיח אותך, או להתנצח עימך. הכל ברוח טובה, כמובן, ואיש וטעמו שלו וטעמו עימו! פשוט - את היית הסיבה שבגללה קראתי את הספר שוב, ולאחר שהוכחת את עצמך כמה וכמה פעמים כמקור איכותי לרשימת קריאה, אני מרגיש מרומה... לוק ריינהארט - פוי, תתבייש.
 

Boojie

New member
ז'בסדר, אני מרשה לך...

וברצינות, בעיניי גדולתו של הספר הזה היא שהוא גורם לך לחשוב, בלי לנסות לשמש לך כגורו. הוא לא אומר לך "הנה הדרך היחידה ואין בלתה", ממש לא. אבל הוא גורם לך לחשוב על אותם דברים שאנחנו רגילים לחשוב עליהם כעל "אמת", הרגשות שלנו, הדרך שלנו בחיים, היחסים שלנו עם אנשים אחרים, הרצונות הלא ממומשים שלנו וכולי. ומעבר לזה, הוא גם מציג את החברה האמריקאית בצורה מאד הומוריסטית.
 

ל א

New member
אני בדיוק קורא את הספר עכשיו

אני עדיין די בהתחלה, אבל נראה לי שאני נוטה יותר לצד של בוג'י. יש בספר משהו פרובוקטיבי ומעורר מחשבה שמוצא חן בעיני. בכלל, מיזנתרופיה בספרים קונה אותי מראש. מה שכן, הספר לוקה באותן נקודות שבהן לוקים הספרים של יז'י קושינסקי. לצד רעיונות וניסויים פסיכולוגיים מעניינים ופרובוקטיביים (לפחות להדיוטות שכמוני בכל מה שקשור לפסיכולוגיה) יש הרבה זבל ושטויות מיותרים - כל מיני תיאורי מין מטופשים וקשקושים נרקיסיסטיים.
 

gordiwow

New member
כפי שאמרתי - איש איש וטעמו

אני גם הדיוט בפסיכולוגיה, אבל משנה את זה לאט לאט (חוגים שונים בנושא נמצאים במערכת שלי), ו-וואללה, הניסויים שלו לא מרגשים אותו, וגם הם לא כ"כ פרובוקטיבים. לא התרגשתי משום דבר בספר, הוא עבר עלי כמו מים. וכפי שכבר אמרתי - מי זקוק לקוביה כדי להיות מיזנטרופ - הוא כלל לא כזה. ואני מסכים איתך לגבי בעובדה שיש בו הרבה זבל ושטויות מיותרים. ותגידו את האמת, מעבר לרעיונות הפילוסופים שכן או לא קנו אתכם - לא חשבתם שהשפה שלו, האיכות המילולית גרידא שלו, היא מתחת לכל ביקורת?
 

ל א

New member
אפשר גם לקבוע

שמי שנותן לקוביה להפוך אותו למיזנתרופ, היה כזה מלכתחילה, אבל מילא... השפה שלו היא לא גבוהה במיוחד, אני מסכים איתך, אבל זה לא מפריע לי.
 
למעלה