בואו נישאר בארץ

בואו נישאר בארץ

לא כי היא מושלמת (אפילו רחוקה מזה), לא כי אין פערים גדולים בינה לבין כלכלת אירופה
(מי כמוני למד להצביע עליהם), לא כי מהגרים הם "נפולת נמושות" (אלה מתקפות שבעות ולא הוגנות),
לא כי "אסור לדרוך בגרמניה" (שדווקא עושה מאמץ מרשים... למשוך את היורדים החדשים לשם - ראו
בפרק האחרון שצירפתי מברלין אתמול). בואו נישאר בארץ כי קיים בה פוטנציאל אדיר, כי מה שהיא השיגה
ב"גילה" חסר תקדים, כי יש המון מה לשנות ולשפר בה, כי יש מי שרוצים אולי שנעזוב, כי מאבק על דמותה
גם אם ידרוש עוד הרבה כתבות - עדיף מאשר ויתור על הפרויקט המשותף הזה. "הקרב על המילקי", בדיוק
כמו "היורדים החדשים" לפניה, לא נועדה לעודד צעירים לקנות כרטיס בכיוון אחד - אלא להציג למקבלי ההחלטות
את תוצאות ההזנחה בעשור האחרון של ישראלים מבוקשים ומוכשרים. במקום להאשים בתופעה הזו רק את מי
שבחרו לחיות הרחק מכאן, הצעתי לחפש את הסיבות בבית ולהסיק מסקנות. אלה אמנם חדשות רעות, אבל הן
ניתנות לתיקון.

נדמה לי שהפעם מצאנו צעירים שמתנצלים הרבה פחות על הבחירה הכלכלית לעזוב את ישראל,
ומאשימים הרבה יותר: את משרד האוצר שלא מגן כלל על שוכרי הדירות בארץ, את ...רשתות השיווק
שגוזרות רווחים מופקעים על מוצרי המזון, את התחבורה הציבורית הירודה שמקשה על התנועה בלי
מכונית פרטית, את שירותי הרווחה והחינוך הציבורי שקוצצו ומחווירים מול הבירה הגרמנית.

 
רק לידע כללי

לאחרונה קראתי את נתוני ההגירה מישראל ב- 2012.
מסתבר שזו השנה בה היגרו מישראל הכי פחות ישראלים
מאשר כל שנה אחרת (כולל שנים בהן האוכלוסיה הייתה
כשליש מהאוכלוסיה היום).
&nbsp
די מוזר שבחור פותח קבוצת פייסבוק ומייד אחר כך פותח את כל מהדורות החדשות.
ודרך אגב, אני מאד מסכים למה שכתבת. ולגבי לדרוך בגרמניה, לא הייתי ממליץ לבחור
בה לא רק בגלל ההיסטוריה שלה אלא גם בגלל העתיד שלה.
&nbsp
בזמן מבצע צוק איתן היו בברלין הפגנות אשר כונו על ידי התקשורת "פרו פלסטיניות"
בפועל לא הייתה שם אף אמירה פרו פלסטינית מה שהיה שם זה צעקות שפעם אף אחד
לא היה מעלה על דעתו: GAZ GAZ
&nbsp
ממליץ בחום על הספר המעולה והמלא הומור: "אני ישן בחדרו של היטלר".
 

ai21

New member
הסתכלתי עכשיו על הנתונים.

[URL]http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201401221[/URL]
71% מהיורדים הם יהודים (והם 77% מהחוזרים)
24% מהיורדים הם "אחרים" (והם 17% מהחוזרים)
5% מהיורדים הם ערבים (והם 5.5% מהחוזרים).

מאז 2010 היקף הירידה די מינימלי (וכמו שאמרת זה די המינימום מאז הקמת המדינה, אבל די דומה להיקפים בשנות הפריחה שבין מלחמת ששת הימים ליום כיפור)
אבל זה בולט במיוחד אם מנכים את היורדים שחזרו (הם לא נרשמים כעולים, שהרי הם אזרחי ישראל).
הירידה נטו הגיעה למינימום ב2009 (5 אלף) ומאז עלתה קצת (7 אלף). עדיין רחוק מהרמות של העשורים האחרונים.
כך שהירידה לא מהווה תופעה שצריכה להדאיג מישהו.
 

FineSilverMan

New member
המספרים הללו לא בהכרח נכונים...

הלמ"ס בודק מה שנוח לו לבדוק.
ירדת לגרמניה וחזרת כמה פעמים לארץ? עדיין לא ירדת לפי הלמ"ס.
היה סיפור על בחור שירד למזרח הרחוק והיה לו ויכוח עם מס הכנסה לגבי הרווחים שעשה שם...
&nbsp
 

ai21

New member
המדד של הלמ"ס די סטנדרטי. מתאים למדדי הOECD

אם אדם לא שהה בארץ מעל 90 יום בשנה מסויימת - הוא בארץ,
ואם הוא כן שהה בארץ מעל 90 יום בשנה - הוא לא.
אדם שנמצא בארץ רבע מהשנה, הוא לא ממש "יורד".

ההגדרות של מס הכנסה עמומות, וכרגיל נובעות מסחטנות של פקידי השומה ולא מהגדרות הלמ"ס.
 

FineSilverMan

New member
לדעתי יש לקבוע את הרף על 50%

אם מישהו חי בארה"ב 60% מהשנה ובארץ היתר, הוא ירד.
&nbsp
 

FineSilverMan

New member
השאלה מה הלוגיקה מאחורי זה

יש אנשים שחיים בחו"ל ועדיין מחזיקים באזרחות ישראלית. הם לא משלמים מיסים לארץ וכו'.
&nbsp
 

ai21

New member
הלוגיקה של רשויות המס? לגבות כמה שיותר.

מהרבה עסקים קטנים הם דורשים דרישות מופרכות, כי הם יודעים שקל להפחיד אותם ולקבל יותר.

לגבי ה90 יום:
יש מדינות (בלגיה למשל) שאחרי 90 יום בהן אתה נספר כמהגר (לרוב זה כמו בישראל - שנה).
בשני המקרים - זה פשוט מעבר לזמן שאנשים לוקחים כחופשה, כך שאם חזרת לישראל מעבר ל90 יום, רוב הסיכויים שזו חזרה לצמיתות.
 

FineSilverMan

New member
יש עניין של עבודה עונתית

נגנים שמגיעים לברזיל רק לתקופת הקרנבל...
&nbsp
מעניין כמה "ישראלים" גרים בחו"ל והיו מעוניינים לחזור ארצה אבל שם טוב להם יותר מבחינה כלכלית/מקצועית.
כלומר מדענים/אנשי מחשבים/כספים וכו'.
 

galgal581

New member
לא כל כך רצוי להגר לאירופה כי רוב המדינות שם

לאומיות מאוד והרבה אנשים שונאים זרים.
הדבר נכון במיוחד שהמצב הכלכלי שם הולך ונעשה קשה יותר (כנראה בגלל כשלונות הקפיטליזם, ההגירה וביטול המטבעות המקומיים ושימוש באירו). כאשר המצב הכלכלי טוב, שינאת הזרים נשארת רק כסתם שיחות סלון. כאשר המצב הכלכלי רע שינאת הזרים מקבלת גם ביטוי מעשי שיכול להיות גם אלים מאוד.
עדיף להגר לארצות-הברית. זו מדינה עם הרבה הגירה ולכת יש שם הרבה פחות שינאת זרים.
 
הוא לוקח רק צד אחד במשוואה

כלומר, הצד הקפיטליסטי, ומנפח אותו.

האם קפיטליזם וחופש כלכלי מעלה את רמת החיים של כל העשירונים? בוודאי
האם ישראל היא מדינה מוכת ביורוקרטיה המגבילה חופש כלכלי? בוודאי.

אבל קפיטליזם וחופש כלכלי גם מגדילים פערים. וללא מדינת רווחה
ועזרה פרטנית של המדינה, לא רק הפערים יגדלו,] אלא גם העשירונים
התחתונים סובלים מעוני שיכול להגיע גם עד פת לחם.

לכן חשוב המודל הסקנדינבי המשלב בין סוציאליזם וקפיטליזם בצורה אופטימלית.
כלומר, מדינה עם מיסוי גבוה מאוד, והכנסות מדינה גבוהות שמנוצלות להכשרה
מקצועית מסיבית, חינוך חינם ושירותי בריאות לכל. ומצד שני מגזר עסקי חופשי יחסית
תחת רגולציה הוגנת, מינימלית ויעילה.

הוא מסתכל רק על פרמטר אחד - החופש הכלכלי.
אי אפשר להסיק מסקנות מפרמטר כלכלי בודד.
 

FineSilverMan

New member
למה בהכרח מגדילים פערים?

דווקא יכולה להיות סיטואציה שהפערים יקטנו בזכות חופש רב יותר.
&nbsp
הוא ממש לא מסתכל על פרמטר אחד -- החופש הכלכלי. הוא מסתכל על כמה פרמטרים:
"...באמצעות בדיקה של חמישה תחומים מרכזיים המשפיעים על אפייה של הכלכלה: גודל הממשלה, הגנה על זכויות קניין, יציבות המטבע, חופש מסחר ועומס הרגולציה"
&nbsp
הפרמטרים הללו מתורגמים לחופש הכלכלי. כלומר הוא לא פרמטר, הוא מדד.
&nbsp
האם לא עדיף להיות בקבוצת המדינות הראשונות מבחינת החופש הכלכלי וכך לעניים ביותר תהיה הכנסה גבוהה יותר?
(בהנחה שהגרף של הכנסה ממוצעת לעשירון התחתון נכון)
&nbsp
בקובה יש שירותי בריאות לכל, אבל אין תרופות...
המודל צריך להיות חכם יותר מזה.
&nbsp
 

ai21

New member
כי מטבעו חופש מגדיל פערים.

קח כיתה שבה יש תלמידים מצטיינים ותלמידים חלשים,
תן לכל אחד ללמוד כרצונו (כשהמורה רק מכוון) והפערים יגדלו,
החכמים ילמדו ויצטיינו, החלשים ילכו לשחק כדורגל.

תן למורה להתמקד בחלשים, והמצב יהיה הפוך:
כל מי שאינו חלש ישתעמם והציונים שלהם ירדו,
אבל החלשים יצליחו סוף סוף להבין.
הממוצע באופן כללי ירד, והכיתה לא תעניק חינוך ראוי למי שאינו חלש,
אבל יהיה שוויון.
 

FineSilverMan

New member
זה לא בהכרח...

יכול להיות שהחלשים יוקסמו מהלימודים. יש להם עקומת לימוד נוחה יותר -- מכיוון שהם יודעים פחות, כל לימוד דבר חדש קל להם יותר... כמו המעבר מתואר ראשון לשני...
&nbsp
&nbsp
 

paretomc

New member
הזהרו מ"תרגומים" לעברית...

אתם מוזמנים להכנס לאתר ולקרוא את המחקר עצמו.
אם תעשו זאת תגלו שהמדד הוא לא קפיטליסטי/סוציאליסטי כל ועיקר.
הבחינה העיקרית היא על הפרמטרים הבאים:
1 Size of Government: Expenditures, Taxes, and Enterprises; מדד קפיטליסטי בהחלט
2 Legal Structure and Security of Property Rights; מדד נייטרלי, אלא אם היפך מקפיטליזם זה איסור על קניין פרטי, והיעדר מערכת בטחון פנים.
3 Access to Sound Money; מדד נייטרלי לחלוטין, סביבת אינפלציה יציבה ומבוקרת אינה קפיטליסטית/סוציאליסטית.
4 Freedom to Trade Internationally; מדד נייטרלי, אלא אם גלובליזציה היא קפיטליזם
5 Regulation of Credit, Labor, and Business מדד עם נטייה קלה לקפיטליזם.
&nbsp
הטענה לפיה מדד החופש הכלכלי הוא מדד למידת הפקיטליזם זו טענה שגויה במקרה הטוב ומטעה במקרה האחר.
&nbsp
רק לשם המחשה, חופש כלכלי כולל רמת פשיעה נמוכה ובטחון אישי גבוה, מערכת ביורוקרטית יעילה שמאפשרת הקמת עסקים וביצוע פעולות באופן מהיר וידידותי לעסקים ולתושבים, בטחון בערך הכסף המקומי, חופש מידע, היעדר אפליה מובנית של מגזרים ועוד.
&nbsp
לכן לא פלא ששבדיה שבה יש חופש מידע, ביורוקרטיה יחסית פשוטה, אינפלציה יציבה, מערכת מסוי יעילה יותר ומערכת עבודה גמישה מדורגת גבוה יותר מישראל במדד החופש הכלכלי.
זה לא אומר ששבדיה קפיטליסטית, סוציאל דמוקרטית או שאר כותרות שבינן לבין התוכן אין דבר וחצי דבר. אולי רבע.

&nbsp
&nbsp
 

FineSilverMan

New member
לא מסכים

הרי ציינת שכל המדדים הם נייטרלים מלבד אלו שנוטים לקפיטליזם, משמע החופש משמע קפיטליזם...
&nbsp
אם ניקח את זה לקיצוניות: מדינה סוציאליסטית קיצונית: אין כסף פרטי בכלל, כל הצרכים מסופקים ע"י המדינה: חינוך, בריאות, דיור, אוכל, פנסיה, תחבורה, ביטחון... המדינה קובעת לכל אזרח/נתין במה יעבוד וכו'... אין סחר פרטי עם חו"ל...
&nbsp
מנגד, מדינה קפיטליסטית חופשית לגמרי: מדינה מינרכיסטית: מספקת ביטחון ומערכת חוק, אבל יש גם חברות ביטחון פרטיות. חינוך, בריאות וכו' פרטיים. יש חופש מוחלט לבחור...
&nbsp
בכל מקרה תהיה אינפלציה מינימלית (ולכן יציבות מחירים), (אם כי במודל הסוציאליסטי, המחירים נקבעים בין המדינה לעצמה... הרי לאזרחים אין כסף...)
 

paretomc

New member
יש משהו בדבריך.

יחד עם זאת, הצגה של המדד כמדד לרמת הקפיטליזם במדינה היא לא נכונה בעליל, בוודאי לא כשהוויכוח בין הגישות הכלכליות הרווחות הוא על מינונים של מס ושירותים ציבוריים ולא על עצם קיומו של מסים, מוצרים ציבוריים וקניין פרטי.
 
למעלה