זה סוף הספר
אני מצטט מין הכתוב: אלה היו מילותיו האחרונות אתה לא מבין ילדי היקר- לא נשאר זמן! קולו צנח אז ללחישה חלושה, של קושרי קשר, כאילו לא רצה שיגיע לאוזני מישהו, "אתה מבין הילדות פה (100^2) הן מחכות לקחת אותי רופא המשפחה שלנו ואני מצאנו את גופתו חסרת החיים של דוד פטרוס מוטלת על מרצפות המרפסת הקטנה שלו, פלג גופו העליון היה שעון על הקיר הרגליים מפוסקות לרווחה, הראש נטוי כלפינו הבלח של ברק האיר את קלסתרו המקובע בחיוך של שביעות רצון עמוקה, מוחלטת על המצבה כתבנו: כל מספר זוגי הגדול משתיים הוא סכום של שני מספרים ראשוניים
