בהמשך לדיאטות.

[תאירU4]

בהמשך לדיאטות.

כמה מאיתנו באמת חושבות שהן יפות, וגם מרגישות ככה? אני למשל ממש לא מרגישה ככה - תודות לחינוך ולחברה בה גדלתי... אמנם יש ימים שאכן אני נראת לעצמי יפה, אבל הרציונל גובר על הרגש ומייד אומר לו שזה הרי לא יכול להיות, אז בטח זה לא נכון... כן, ריגשי הנחיתות האלה.... אתן באמת חושבות שאתן יפות?

 

[המונשרי]

שאלה מאתגרת.

"מראה מראה שעל הקיר"... כשאנחנו מתבוננים בעצמינו במראה - בניגוד למלכה שהוטרדה מיופייה של שלגיה, אנו לא מסתפקים במראה אחת ויחידה... בד'כ הדימוי העצמי מתעצב ממה שאני חושב על עצמי וממה שאחרים חושבים עלי. ונשאלות השאלות: האם אני יפה? מי בכלל מסוגל לאהוב השתקפות כזו? אולי הגיע הזמן לפצוח בדיאטה? לגופו של עניין- אני חושבת שיש לי נתונים די טובים- אבל- אני לא משקיעה מספיק להפוך את המראה שלי לכזה שיוציא קריאות WOW.( למעט באירועים רשמיים). אולי בגלל שאני טיפוס אינוורטי וקשה לי עם משיכת תשומת לב. מעדיפה להיבלע בהמון ולא למשוך את העין במיוחד. מה גם ש" היופי דורש קורבנות" - אולי בהמשך אפתיע את עצמי ואפנה לאחד מאותם המכונים- ל"שיפצורים" ( לא בוטקס וסיליקון). אלא משהו הרבה יותר מינורי.

 

[הילה בסגול]

ולמה באמת אנו משקיעות בעצמנו רק

לקראת אירועים ? לכמה אירועים בשנה אנחנו כבר הולכות.... לא מגיע לנו להיראות ולהרגיש נפלא גם ביומיום שלנו ? אני באופן אישי משתדלת גם בבית להיראות במיטבי וזה בשבילי ולמען עצמי. אני אמנם בבקרים עובדת מהבית אבל גם למשרד הביתי שלי אני מתלבשת, מסתרקת, עונדת עגילים וכו'... וזה מרגיש לי הכי נעים וטוב שרק אפשר.

 

[פיטרינית]

וואו כ"כ הזדהתי עם ההרגל הזה

להבלע, לא לבלוט... למרות שלי אישית דיי נמאס ממנו.. רוצה לצעוק לכולם- אני כאן! כמה אפשר להעלם?

 

[קורות חיי]

אני משלימה עם המראה כי אני זו שלא

עושה כלום לשנות, אני לא מרוצה ממה שמשתקף אלי מהמראה ואני יודעת שאני יכולה להראות פי 100 טוב יותר-זה דורש השקעה שכרגע אין לי כוח עבורה.

 

[צופית היחידה1]

אין שגיאות....

הבנות שלי דיסגרפיות. גם את?

 

[תאירU4]

חחחח מעולם לא איבחנו אותי.

למרות שהיו איבחונים בבית ספר.

 

[גלית35]

אני לא חושבת שאני יפה אני יודעת../images/Emo20.gif

את זה-על אף 130 הק"ג שיש עלי,אני אוהבת אותי,אני אוהבת כל קפל וכל קימור ואין לי שום בעיה להסתכל על עצמי עירומה,אין לי שום בעיה ללכת לים. אני גם יודעת שאני יפה{וסליחה על חוסר הצניעות} אבל לקחו לי שנים טובות עד שהגעתי לזה שאני יכולה להגיד את זה בפה מלא,ולהשאיר מאחור את הילדה הקטנה והשמנה.

 

[הילה בסגול]

ואני הכי מאושרת בשבילך

שאת יודעת ומרגישה ומודעת לכך שאת יפה. נפלא ונהדר לקרוא את התגובה שלך ! את כותבת שלקח לך כמה שנים טובות עד שהגעת לכך ואני מאוד מזדהה עם זה. רוצה לשתף ?

 

[צופית היחידה1]

הגעתי לשלוה בגיל חמישים........

בגיל 50 הגעתי למשהו רגוע בקשר למראה שלי. לא צריכה להיות חתיכה. לא בלי קמטים. זה כבר לא עניין. אני מרגישה עכשיו יותר יפה ממה שהייתי אי פעם. לא יפה אבל חמודה, נראית טוב. מותר לי לשבת על כסא בים. אני לא צעירה. לא צריכה לעשות דאוינים על אף אחד. זה כל כך נוח..... משהו מקבל כזה.... מאחלת לכולכם!

 

[הילה בסגול]

מחייכת... נעים לקרוא את הודעתך

צופית. שמחה בשבילך שנוח ונעים לך האמת שגם אני בגילי עם קפל פה וקפל שם מרוצה ויושבת בבריכה או בים בנחת. לא מתביישת ולא מחביאה.

 

[צופית היחידה1]

../images/Emo13.gif

 

[גלית35]

זה היה תהליך שעברתי עם עצמי../images/Emo20.gif

ועם עזרה של פסיכו'. זה התחיל בשנת 94 שחשבתי לעשות ניתוח קיצור קיבה,הלכתי לפני זה לפסיכו' בכדי להיות מוכנה לכל התהליך הלא קל הזה. אצל הפסיכו נשארתי כמה שנים,ליום הניתוח לא הגעתי,ירדתי בזמנו במשקל לבד. למרות שהעלתי הכל בחזרה ההשלמה ואהבה נבנתה לאט לאט ובמקביל לכל התובנות שלמדתי על עצמי בעזרתו של הפסיכו ולאחר מכן עם עצמי.

 

[א י ו ש י]

כיף לקרא!! כל הכבוד../images/Emo45.gif../images/Emo106.gif

 

[תאירU4]

כל הכבוד לך!

הלוואי והייתי שם. קבלת האני החיצוני הולך יד ביד עם קבלת האני הפנימי לא?

 

[צופית היחידה1]

לא תמיד.....

אני עובדת על זה עכשיו. בעצם אהבה עצמית זה קבלה עצמית.

 

[פיטרינית]

וואו ../images/Emo91.gif

פשוט מדהימה

כייף לקרוא אותך!

 

[הילה בסגול]

כן. הום אני אוהבת את עצמי

ומכאן אני גם אוהבת את המראה שלי. פעם חשבתי שאני הכי מכוערת עלי אדמות. וגם כשהחמיאו לי חשבתי שזה בא מתוך אינטרס כזה או אחר או אפילו חובת המציאות לאמר - אמא, בעל, חברה קרובה. היום אני מקבלת מחמאות באהבה ושמחה ותודה כנה. אני אוהבת איך שאני נראית ואגב.. .זה לא כולל רק את הגוף

 

[הילה בסגול]

תאירוש...

ראיתי אותך לא אחת ואני ממש לא מסכימה עם מה שאת כותבת כאן אבל בגלל שהייתי במקום הזה אני יכולה להבין אותך. את כותבת שהרציונל גובר מיד על הרגש... ואולי להיפך ? אולי למעשה המקום של הרגש מביא עמו את רגשי הנחיתות הללו ואז הרציונל שלך קרי התבוננות נקיה במראה, גובר ? ואם כן אז למה... האם ניסית להבין לעומק מאין זה בא מהמקום של החינוך והחברה ? האם היית רוצה לשנות את זה ?

 

[תאירU4]

הלוואי והיה לי את הזמן והכח לשנות

הבעיה שלדעתי זה לא ילך לי לבד. בשביל כזה שינוי צריך עזרה... סה"כ המצב שלי כיום הרבה יותר טוב אבל עדיין... הדרך ערוכה היא ורבה...