בדיקת חיבור
אהלן,
זה החיבור הראשון שלי, אני לומד לבד אזאני מחפש מסגרת לבדיקת החיבורים. מקווה שפה זה המקום
זיח בכתב עשיתי. הסוף יצא לי קצת מחורבש כי נתקעתי בלי זמן אבל הקפדתי על ה30 דק... תודה
נושא: רבים סבורים כי על ראשי ממשלה לפעול על פי המדיניות המקובלת ביותר בסקרי דעת קהל, אף אם הם משוכנעים שמדיניות זו שגויה. לעומתם, יש הטוענים כי על מנת להיות יעילים ובעלי יכולת להניב פירות על מנהיגים להחליט החלטות קשות על פי אמונתם שלהם ולא על פי סקרי דעת קהל. מהי עמדתכם בנוגע לסוגיה זו? נמקו את דבריכם
שיטת הממשל השלטת בעולם המערבי, הדמוקרטיה, מאמינה בשלטון העם ובטובתו. אך אין זה כה פשוט להכריע איך העם "שולט" והיכן הגבולות בין החלטת נבחריו, לבין דעותיהם האישיות בכל סוגיה וסוגיה. דוגמא לניגוד הזה ניתן למצוא בסקרי דעת קהל. יש שיגידו כי על ראש הממשלה, הוא הוא מקבל ההחלטות, להתעלם מתוצאות סקרים אלו וללכת עם אמונתו. אני מאידך, מצדד באלו המאמינים כי יש מקום שראשי ממשלות יתייחסו בכובד ראש לסקרים. במאמרי אציג סוגיה זו ואת דעתי לגביה.
כפי שציינתי, דמוקרטיה באה לייצג את הדעה הרווחת בעם, והאם יש דרך יותר מזוקקת ונכונה לגלות זאת מאשר סקרי דעת קהל? ראש הממשלה אמנם נבחר ע"י העם, אך ברמה הכללית העקרונית. יש אנשים שבחרו בו בגלל התפיסה החברתית שלהם ויש כאלו שדווקא כי מדיניות החוץ שהוא מנהיג נראתה הגיונית בעיניהם. אין זה אומר כי דעת ראש הממשלה בכל סוגיה מתאימה לעם – בוחריו. ראש ממשלה שמבין את מקומו ואת ההיגיון שעומד מאחורי בחירתו, יבין כי סקרי דעת קהל באים להשלים את החסר. הם באים לייצג את אותם פערים בין העקרון שבגללו הוא נבחר, לבין הסוגיות הספציפיות לגביהן הוא צריך לקבל החלטות. השילוב של השתיים ייצג, ע"י ראש הממשלה, את המשטר הכי קרוב לשלטון עם שאפשר.
כמו כן, כאשר יראה העם שראש הממשלה מתיחס לסקרי דעתותיהם, הוא ירגיש כי הוא באמת שותף להחלטות במדינה. רבים מאזרחי המדינה מרגישים כי נקודת הזמן היחידה בה הם יכולים להשפיע היא בבחירות, וגם אז לא ניתן לדעת מה כל מפלגה תעשה, חרף הבטחותיה. דבר זה יוצר מרמור בעם לגבי התנהלות המדינה והפוליטיקאים, וניתן לראות כדוגמא את אחוזי ההצבעה הנמוכים בבחירות שבד"כ מגיעים ל60% לכל היותר. התייחסות של ראש הממשלה לסקרי דעת קהל, יעניק לקהל הבוחרים את ההרגשה שהם שותפים, כל סקר וסוגיה מחדש. הם לא יראו בטלוויזיה כיצד מחליטים עבורם לגבי התהליכים, אלא הם ישפיעו על התהליכים. הם לא ישפיעו פעם ב-4 שנים, אלא לעיתים תכופות הרבה יותר. למותר לציין, כי כל אדם באשר הוא אוהב להרגיש שהוא חשוב, וזו הדרך שראש הממשלה עשוי לתת הרגשה זו לאזרחיו.
רבים יטענו כי מנהיג אמיתי הוא אדם ההולך על פי אמונותיו כנגד כל הדעות והמגמות. הוא מאמין בצדקת דרכו ואיתה ילך, וכך ישנה בעיות. הם יביאו כדוגמא את הרצל שהאמין בלא ייאמן, את בן גוריון ורבים אחרים שהמשותף להם הוא הליכה נגד הזרם. אך האם גדולתו של מנהיגלא מתבטאת גם ביכולתו לקבל את דעת נתיניו, ולהקשיב להם? אין אני אומר כי אין מקום לסרב לסקרי דעת קהל בסוגיות הנוגעות ללב ראש הממשלה, אך יש למצוא שילוב בין 2 תכונות גדולות אלו של מנהיג – האמונה שנגד הזרם, וההקשבה לבוחרים.
לסיכום, כפי שהצגתי סוגיית סקרי דעת הקהל הינה סוגיה סבוכה. יש שיצדדו בשילוב הסקרים בטענה שזהו שלטון העם האמיתי, וכאלו שיגידו כי ראש הממשלה יכול גם לקבל החלטות בלעדיהם. נשאר רק לקוות, כי כל החלטה באאשר היא, תביא למשטר הכי טוב לראש הממשלה ולנתיניו.
אהלן,
זה החיבור הראשון שלי, אני לומד לבד אזאני מחפש מסגרת לבדיקת החיבורים. מקווה שפה זה המקום
זיח בכתב עשיתי. הסוף יצא לי קצת מחורבש כי נתקעתי בלי זמן אבל הקפדתי על ה30 דק... תודה
נושא: רבים סבורים כי על ראשי ממשלה לפעול על פי המדיניות המקובלת ביותר בסקרי דעת קהל, אף אם הם משוכנעים שמדיניות זו שגויה. לעומתם, יש הטוענים כי על מנת להיות יעילים ובעלי יכולת להניב פירות על מנהיגים להחליט החלטות קשות על פי אמונתם שלהם ולא על פי סקרי דעת קהל. מהי עמדתכם בנוגע לסוגיה זו? נמקו את דבריכם
שיטת הממשל השלטת בעולם המערבי, הדמוקרטיה, מאמינה בשלטון העם ובטובתו. אך אין זה כה פשוט להכריע איך העם "שולט" והיכן הגבולות בין החלטת נבחריו, לבין דעותיהם האישיות בכל סוגיה וסוגיה. דוגמא לניגוד הזה ניתן למצוא בסקרי דעת קהל. יש שיגידו כי על ראש הממשלה, הוא הוא מקבל ההחלטות, להתעלם מתוצאות סקרים אלו וללכת עם אמונתו. אני מאידך, מצדד באלו המאמינים כי יש מקום שראשי ממשלות יתייחסו בכובד ראש לסקרים. במאמרי אציג סוגיה זו ואת דעתי לגביה.
כפי שציינתי, דמוקרטיה באה לייצג את הדעה הרווחת בעם, והאם יש דרך יותר מזוקקת ונכונה לגלות זאת מאשר סקרי דעת קהל? ראש הממשלה אמנם נבחר ע"י העם, אך ברמה הכללית העקרונית. יש אנשים שבחרו בו בגלל התפיסה החברתית שלהם ויש כאלו שדווקא כי מדיניות החוץ שהוא מנהיג נראתה הגיונית בעיניהם. אין זה אומר כי דעת ראש הממשלה בכל סוגיה מתאימה לעם – בוחריו. ראש ממשלה שמבין את מקומו ואת ההיגיון שעומד מאחורי בחירתו, יבין כי סקרי דעת קהל באים להשלים את החסר. הם באים לייצג את אותם פערים בין העקרון שבגללו הוא נבחר, לבין הסוגיות הספציפיות לגביהן הוא צריך לקבל החלטות. השילוב של השתיים ייצג, ע"י ראש הממשלה, את המשטר הכי קרוב לשלטון עם שאפשר.
כמו כן, כאשר יראה העם שראש הממשלה מתיחס לסקרי דעתותיהם, הוא ירגיש כי הוא באמת שותף להחלטות במדינה. רבים מאזרחי המדינה מרגישים כי נקודת הזמן היחידה בה הם יכולים להשפיע היא בבחירות, וגם אז לא ניתן לדעת מה כל מפלגה תעשה, חרף הבטחותיה. דבר זה יוצר מרמור בעם לגבי התנהלות המדינה והפוליטיקאים, וניתן לראות כדוגמא את אחוזי ההצבעה הנמוכים בבחירות שבד"כ מגיעים ל60% לכל היותר. התייחסות של ראש הממשלה לסקרי דעת קהל, יעניק לקהל הבוחרים את ההרגשה שהם שותפים, כל סקר וסוגיה מחדש. הם לא יראו בטלוויזיה כיצד מחליטים עבורם לגבי התהליכים, אלא הם ישפיעו על התהליכים. הם לא ישפיעו פעם ב-4 שנים, אלא לעיתים תכופות הרבה יותר. למותר לציין, כי כל אדם באשר הוא אוהב להרגיש שהוא חשוב, וזו הדרך שראש הממשלה עשוי לתת הרגשה זו לאזרחיו.
רבים יטענו כי מנהיג אמיתי הוא אדם ההולך על פי אמונותיו כנגד כל הדעות והמגמות. הוא מאמין בצדקת דרכו ואיתה ילך, וכך ישנה בעיות. הם יביאו כדוגמא את הרצל שהאמין בלא ייאמן, את בן גוריון ורבים אחרים שהמשותף להם הוא הליכה נגד הזרם. אך האם גדולתו של מנהיגלא מתבטאת גם ביכולתו לקבל את דעת נתיניו, ולהקשיב להם? אין אני אומר כי אין מקום לסרב לסקרי דעת קהל בסוגיות הנוגעות ללב ראש הממשלה, אך יש למצוא שילוב בין 2 תכונות גדולות אלו של מנהיג – האמונה שנגד הזרם, וההקשבה לבוחרים.
לסיכום, כפי שהצגתי סוגיית סקרי דעת הקהל הינה סוגיה סבוכה. יש שיצדדו בשילוב הסקרים בטענה שזהו שלטון העם האמיתי, וכאלו שיגידו כי ראש הממשלה יכול גם לקבל החלטות בלעדיהם. נשאר רק לקוות, כי כל החלטה באאשר היא, תביא למשטר הכי טוב לראש הממשלה ולנתיניו.