אחת כבר אחרי היקרה
אני כ"כ מבינה אותך. ביום שהתברר שלבעלי יש מורפולוגיה 1% (וכל שאר הפרמטרים "על הפנים"...) הרגשתי כאילו נפלו עלי השמים!!! א-ב-ל-!!! לקחתי את עצמי בידיים והכרזתי ששום דבר לא יעמוד בדרכי!! קודם כל- כי זה מאוד מעודד שיודעים מה הבעיה. יש זוגות שהם "לא מוסברים" ולדעתי זה הרבה פעמים הרבה יותר קשה כי הם עוברים את כל הדרך הארוכה בלי "קיצורי דרך". במצב שלכם- רוב הסיכויים שימליצו לכם "לקפוץ" ישר ל-IVF , ואז אתם "חוסכים" דרך. אבל- זו בחירה שלכם, ויש כאן הרבה זוגות שניסו הזרעות ונקלטו בהזרעות גם עם מורפולוגיה יותר חמורה. במקרה שלי- אני יכולה לספר לך סיפור הצלחה מעודד ולמרות הנתונים שכתבתי למעלה אני עכשיו בחודש שביעי. (אם תרצי יותר פרטים אשמח לתת לך במסר). וחוצמזה- וזה מאוד מאוד חשוב, כמו שכבר כתבו לך, הגברים לוקחים מאוד קשה את זה שיש להם בעיה בזרע (בעלי הסתובב שבועות בבית והכריז שהוא סוג ב', ושאם הייתי יודעת את זה קודם לא הייתי מתחתנת איתו...), והם לוקחים את זה עוד יותר קשה כשהם מגלים שלרופאה אין באמת שום טיפול לגבר והאשה שלהם היא שצריכה לסבול הכל בגלל בעיה אצלם..., ולכן את צריכה להתעודד (ואפשר בפורום המדהים הזה לקבל ה-מ-ו-ן עידוד) ולא חלילה לפגוע בו!!! אתם תעברו את זה ביחד!!! אשמח לענות לך על כל שאלה!!! יהיה בסדר!!! מורפולוגיה נמוכה זה ממש אבל ממש לא סוף העולם!!!!!!!!!!! מאחלת לך המון הצלחה!!! נמש.