איש אחד נכנס לפנות ערב לכנסיה וניגש לתא הוידויים: "סלח לי אבי כי חטאתי", הוא אומר.
"מה חטאך בני?" שאל הכומר.
"לפני כחודש הייתי בספרייה עד לשעת הסגירה וכשבאתי לצאת החל לרדת גשם שוטף שלא פסק. כעבור כמה זמן אני והספרנית איבדנו את הסבלנות ו... נו... אתה יודע, חגגנו כל הלילה".
"זה לא טוב אבל לא נורא", ענה הכומר, "אם זו מעידה חד פעמית האל ואני סולחים לך".
"אז זהו, שלא...", אומר האיש, "לפני שבועיים הלכתי להסתפר בערב וכשבאתי לצאת מהמספרה החל לרדת גשם שוטף. כשהגשם לא פסק איבדתי את הסבלנות ואני והסַפַר... התחלנו לחגוג עד הבוקר. אתה יודע..."
"אוי", נאנח הכומר, "אם גם את זה ניסית רק פעם אחת אז האל ואני סולחים לך".
"יש עוד משהו..." ממשיך האיש, "לפני שבוע עזרתי לשכנה לתקן את התריס שלא נסגר בלילה וכשבאתי לחזור הביתה החל לרדת גשם ו... נו אתה יודע... עד הבוקר".
הכומר שותק.
כיסה האיש את פניו בידיו והחל לבכות, "מה עלי לעשות עכשיו אבי?"
"מה עליך לעשות???" צרח הכומר, "עליך להסתלק מכאן מיד! לפני שיתחיל לרדת גשם!!!"
"מה חטאך בני?" שאל הכומר.
"לפני כחודש הייתי בספרייה עד לשעת הסגירה וכשבאתי לצאת החל לרדת גשם שוטף שלא פסק. כעבור כמה זמן אני והספרנית איבדנו את הסבלנות ו... נו... אתה יודע, חגגנו כל הלילה".
"זה לא טוב אבל לא נורא", ענה הכומר, "אם זו מעידה חד פעמית האל ואני סולחים לך".
"אז זהו, שלא...", אומר האיש, "לפני שבועיים הלכתי להסתפר בערב וכשבאתי לצאת מהמספרה החל לרדת גשם שוטף. כשהגשם לא פסק איבדתי את הסבלנות ואני והסַפַר... התחלנו לחגוג עד הבוקר. אתה יודע..."
"אוי", נאנח הכומר, "אם גם את זה ניסית רק פעם אחת אז האל ואני סולחים לך".
"יש עוד משהו..." ממשיך האיש, "לפני שבוע עזרתי לשכנה לתקן את התריס שלא נסגר בלילה וכשבאתי לחזור הביתה החל לרדת גשם ו... נו אתה יודע... עד הבוקר".
הכומר שותק.
כיסה האיש את פניו בידיו והחל לבכות, "מה עלי לעשות עכשיו אבי?"
"מה עליך לעשות???" צרח הכומר, "עליך להסתלק מכאן מיד! לפני שיתחיל לרדת גשם!!!"
