בדידות.
זה לא שאין בשביל מה, זו רק התחושה הזו שאין , פשוט אין חשק לכלום. זה הרעב הזה למשהו, משהו לא מוגדר או שבעצם מוגדר מאוד. זה הפחד להגות בכלל מה, מי ואיך. זה המחשבות הנוראיות האלה שזהו, כבר אין כוח יותר להניע... זה התחושה הדוקרת והמעיקה הזו בכול פעם שחושבת שצריכה להתחיל מחדש. זה הגעגוע למוכר לבטוח, לחיבוק מרגיע, לתחושה שזה שם וששום דבר לא יכול לקחת את זה ממך... למילים שכיף לשמוע,לביטחון, למשהו.... זו הכמיהה לגוף אל גוף, עיניים מדברות,שתיקה!!!! ויחד עם זאת תמיד לזכור שבעצם. "חופשי זה, חופשי זה לגמריי לבד"