בדידות נוראית
אני מאוד אוהבת את הפורום הזה , קוראת בו בכל יום , אם כי לא כותבת כמעט בכלל הודעות. אוהבת לקרוא את ההודעות של האנשים כאן שהרבה פעמים חיוביים ואופטימיים. העניין הוא כזה , אני בת 27 מרקע סוציואקונומי די קשה. למרות זאת , ובמאבקים תמידיים , השנה אני שוכרת דירה עם שותפים באיזור חמוד מאוד , יש לי חדר מקסים , והתחלתי ללמוד מקצוע שאני אוהבת. כל מה שהשגתי בחיי ( במאמץ עילאי ) זה בזכותי - ללא עזרת ההורים שאף פעם לא היו בתמונה והאחיות שלי. העיניין הוא שלאחרונה אני מרגישה שהבדידות שלי מאיימת מאוד על קיומי. אחותי הקטנה ( 23 ) פתאום נהייתה החברה הכי טובה של החברה שהייתה החברה הכי טובה שלי : חברות של 15 שנה נהרסה כי אחותי הקטנה פתאום נכנסה לתמונה . אני מרגישה מאוד נבגדת . היחסים שלי עם משפחתי הם מאוד טעונים ואני שחשבתי שאחותי לא תעשה לי דבר כזה , בצורה כוחנית באה וגזלה לי קשר שעמלתי עליו שנים. אני מעוניינת בהפרדה מוחלטת של המשפחה והחברים כי אני מאמינה שזו הדרך הבריאה ביותר בשבילי ( כי יש לי משפחה חולנית ) ומשום מה אחותי מסרבת לקבל זאת ולא מכבדת את פרטיותי ואת רצוני שיהיו לי חברות משלי. היא כפי שאמרה : "הכל בשותף" כלומר משותף. האירוני הוא שאם אני הייתי עושה לה דבר כזה , מתחברת ואף נהיית החברה הכי טובה של חברה שלה , היא הייתה נלחמת בי קשות. לאחרונה אני נמצאת בהרהורים קשים ביותר , אני מאוד הייתי רוצה להכיר חברות חדשות , כאלו שיש בינינו תחומי עיניין משותפים ואני מרגישה , שאני כבר לא אמצא את עצמי אף פעם בקשרים חברתיים עם בנות חדשות. אני מרגישה שזה נהיה קשה יותר מפעם לפעם וגם די קשה לי לסמוך - כי אם המשפחה שלי אכזבה אותי כ"כ הרבה פעמים , למה שאנשים זרים לא יאכזבו? אני מפחדת מהבדידות הזו ומהעצב הקשה שהיא מביאה עמה. אני רוצה להכיר אנשים טובים כאלה , ישרים , לא כוחניים ואני מרגישה שבעולם הזה , זה נהיה קשה וקשה יותר ככל שהזמן חולף. אשמח לשמוע לדעתכם הכנה. שבת שלום וחג שמח . חנית.
אני מאוד אוהבת את הפורום הזה , קוראת בו בכל יום , אם כי לא כותבת כמעט בכלל הודעות. אוהבת לקרוא את ההודעות של האנשים כאן שהרבה פעמים חיוביים ואופטימיים. העניין הוא כזה , אני בת 27 מרקע סוציואקונומי די קשה. למרות זאת , ובמאבקים תמידיים , השנה אני שוכרת דירה עם שותפים באיזור חמוד מאוד , יש לי חדר מקסים , והתחלתי ללמוד מקצוע שאני אוהבת. כל מה שהשגתי בחיי ( במאמץ עילאי ) זה בזכותי - ללא עזרת ההורים שאף פעם לא היו בתמונה והאחיות שלי. העיניין הוא שלאחרונה אני מרגישה שהבדידות שלי מאיימת מאוד על קיומי. אחותי הקטנה ( 23 ) פתאום נהייתה החברה הכי טובה של החברה שהייתה החברה הכי טובה שלי : חברות של 15 שנה נהרסה כי אחותי הקטנה פתאום נכנסה לתמונה . אני מרגישה מאוד נבגדת . היחסים שלי עם משפחתי הם מאוד טעונים ואני שחשבתי שאחותי לא תעשה לי דבר כזה , בצורה כוחנית באה וגזלה לי קשר שעמלתי עליו שנים. אני מעוניינת בהפרדה מוחלטת של המשפחה והחברים כי אני מאמינה שזו הדרך הבריאה ביותר בשבילי ( כי יש לי משפחה חולנית ) ומשום מה אחותי מסרבת לקבל זאת ולא מכבדת את פרטיותי ואת רצוני שיהיו לי חברות משלי. היא כפי שאמרה : "הכל בשותף" כלומר משותף. האירוני הוא שאם אני הייתי עושה לה דבר כזה , מתחברת ואף נהיית החברה הכי טובה של חברה שלה , היא הייתה נלחמת בי קשות. לאחרונה אני נמצאת בהרהורים קשים ביותר , אני מאוד הייתי רוצה להכיר חברות חדשות , כאלו שיש בינינו תחומי עיניין משותפים ואני מרגישה , שאני כבר לא אמצא את עצמי אף פעם בקשרים חברתיים עם בנות חדשות. אני מרגישה שזה נהיה קשה יותר מפעם לפעם וגם די קשה לי לסמוך - כי אם המשפחה שלי אכזבה אותי כ"כ הרבה פעמים , למה שאנשים זרים לא יאכזבו? אני מפחדת מהבדידות הזו ומהעצב הקשה שהיא מביאה עמה. אני רוצה להכיר אנשים טובים כאלה , ישרים , לא כוחניים ואני מרגישה שבעולם הזה , זה נהיה קשה וקשה יותר ככל שהזמן חולף. אשמח לשמוע לדעתכם הכנה. שבת שלום וחג שמח . חנית.
שבוע נפלא שיהיה...