לגעת בְּמהויות
New member
בדידות ומחיר המודעות..
שיחה עם ידיד חדש, העלתה אצלי באוב מכתב תשובה, ששלחתי פעם לאבא שלי. אבא שלי, שהתאלמן מאימי לפני 14 שנה, חווה כבר פרק ב` והתאלמן שוב... אחד מכתביו ביטא תחושת בדידות תהומית. רציתי להראות לו שיש גם צד אחר למטבע... אז ניסחתי מכתב תשובה. נראה לי שזה המקום לפרסם אותו... נ.ב. מאז הוא עשה כבר כברת דרך... והתבגר... ואם לא יתנגד... אביא אחד מכתביו העוקבים - אודות ההתרוממות שלו. ממש כמו עוף החול... ___________________________________________________________ והרי המכתב: ___________________________________________________________ בין ארבע קירות דוממים – אני יכולה להקשיב לחיים הפנימיים שלי. ללא רעש רקע. אני יכולה להתחבר לעצמי ולהתחיל לקבל את עצמי באהבה. אני יכולה להתחבר אל מהויות החיים, פנויה, סוף סוף, מעיסוקים ``ארציים``, יכולה לבנות את עיסוקי ללא מחוייבויות שונות ל``סידורים`` הקטנים והמשמימים, שנקרים בדרכיי החיים. הכל על מנת ``להגיע לשם``... – לאן בדיוק אני רוצה להגיע, כאשר אני מתאמצת לסדר את זה ואת זה ואת זה?!... – אל השקט הזה, להתפנות להיות עם עצמי ולעשות כל מה שליבי חפץ ללא דין וחשבון. ומי זוכה לימים כאלו בבריאות?! - נראה לי, שרק יחידי סגולה. יש אומרים שבדידות היא בחירה אישית. אני אומרת שהיא מהות החיים. זוהי הוייתינו מעצם הגדרתה. אנחנו בודדים בהיוולדינו, בודדים במהלך חיינו – עומסים את מועקותינו בבדידות – ופורקים אותן על מזדמנים פה ושם – שבאמת - לא ממש מעניין אותם... נהנים בצורה מבודדת מהסביבה (גם בהתחברות הפיזית אל בן הזוג עוצמים עיניים כדי להתרכז בהנאתינו – וזה מוביל אותנו שוב אל היות כל אחד מאיתנו, בעצם, פרט בודד!) ובגלל עצם המהות הזו – אנחנו נידונים לרדןף אחר האנטיתיזה של הבדידות. נידונים לחפש חיי חברה כל הזמן. אבל במהות שלנו ... אנחנו בבדידות. במבט לאחור על חיים ניתן למדוד הצלחות... ולפי מה נמדדות הצלחות? על פי הישגים... אז מה משיגים? מטרות... אז... מהן המטרות בחיים?! – ישבתי עם עצמי חשבתי לי וחשבתי... וניסחתי לעצמי מספר מטרות... אני רוצה להציג אותן לפי סדר חשיבותן ב-ע-י-נ-י: 1. להמשיך ולהפיץ את הגנים שלי.. (להוליד ילדים – רצוי מוכשרים בריאים ויפים...), לראות את הגנים שלי עסוקים בהבטחת המשך הגנים שלהם... (מולידים ילדים ורצוי שגם הם יהיו מוכשרים בריאים ויפים, דואגים להם...) 2. לקיים את עצמי באופן עצמאי ומכובד. 3. לפתח את האישיות שלי ולהגיע ליכולות גבוהות יותר יחסית לעצמי, ולמודעויות גבוהות יותר, להתנסות בהתגברות על מכשולים. 4. להתנסות בחוויות רבות ומגוונות של טוב ורע ומה שביניהם, להשכיל, ללמוד, לטייל, לאהוב... 5. להתנסות בזוגיות – לפחות פעם אחת... 6. להגיע להכרה חברתית בקהילה כלשהי. - ומה לגבי להיות עשיר?! הרבה אנשים אומרים שזה חשוב... לדעתי זה סוג של צורך שהוא בעצם over-protection לצורך של ``לקיים את עצמי באופן עצמאי``. אין לזה סוף... - ומה לגבי להיות מפורסם?! הרבה אנשים אומרים שזה חשוב... – כן גם זה צורך חברתי שהוא בעצם doing over של לזכות בהכרה החברתית – ונובע, לדעתי, מחוסר הבטחון המוטבע במהותינו והגורם לצורך להיות ``שווה`` בעיני יותר ויותר אנשים/ קהילות – זהו סוג של צורך שאינו יודע שובעה – ואין לו סוף בדומה לצורך לצבור רכוש וכסף. האם שני אלו הם הישגים שלשמם קיימים בני אדם?... אלו הם ביטויים מוקצנים של צורך בסיסי אצל פרטים – צורך שהופך עז יותר כאשר הפרטים נתקלו בקשיים בתחומים הללו. וכמו שזה נראה, אבא, לאור הנייר הזה, אתה יכול להיות מאוד שבע רצון ! והכל בחיים, כנראה, שאלה של זוית המבט. וכל ההתנסויות הקשות שעוברות עלינו הופכות את חיינו לעשירים יותר! (איזה פרדוקס...) – כך אנחנו לומדים להעריך את מה שיש לנו בחיים. לא כל אחד זוכה להכיר בערך של מה שיש לו. ואז הוא חי חיים משמימים באמת . ננצור את הכאב. (אני אומרת את זה גם לעצמי כשקשה לי...) הכאב הוא חלק אינטגרלי ממה שנועדנו לחוות. ודאי לא שאפנו לחיי `` Ignorance is a blessing `` - אם נביט במפגרים ובפגועי המוח למינהם – אין להם דאגות והם מאושרים. ואנחנו רוצים מודעות. זה כנראה לא הולך בלי כאב.... - ככל שאנחנו מודעים יותר – אנחנו כואבים יותר. זהו מחיר המודעות. וגם ההיפך הוא נכון: ככל שחווים יותר כאב מגיעים, כנראה, למודעות יותר גבוהה אז אם כן – כאב הוא סוג של זיכוך!– ואם זה נכון אז... לכולנו... יש עוד הרבה עבודה... ולסיום דובדבן קטן: את הקטע הבא קבלתי מחברה במייל. A little boy is telling his Grandma how ``everything`` is going wrong. School, family problems, severe health problems, etc.. Meanwhile, Grandma is baking a cake. She asks her grandson if he would like a snack, which of course he does. ``Here, have some cooking oil.`` ``Yuck`` says the boy. ``How about a couple raw eggs? `` ``Gross, Grandma!`` ``Would you like some flour then? Or maybe baking soda?`` ``Grandma, those are all yucky!`` To which Grandma replies: ``Yes, all those things seem bad all by themselves. But when they are put together in the right way, they make a wonderfully delicious cake! God works the same way. Many times we wonder why He would let us go through such bad and difficult times. But when you put everything together they always work for good and make something wonderful!``
שיחה עם ידיד חדש, העלתה אצלי באוב מכתב תשובה, ששלחתי פעם לאבא שלי. אבא שלי, שהתאלמן מאימי לפני 14 שנה, חווה כבר פרק ב` והתאלמן שוב... אחד מכתביו ביטא תחושת בדידות תהומית. רציתי להראות לו שיש גם צד אחר למטבע... אז ניסחתי מכתב תשובה. נראה לי שזה המקום לפרסם אותו... נ.ב. מאז הוא עשה כבר כברת דרך... והתבגר... ואם לא יתנגד... אביא אחד מכתביו העוקבים - אודות ההתרוממות שלו. ממש כמו עוף החול... ___________________________________________________________ והרי המכתב: ___________________________________________________________ בין ארבע קירות דוממים – אני יכולה להקשיב לחיים הפנימיים שלי. ללא רעש רקע. אני יכולה להתחבר לעצמי ולהתחיל לקבל את עצמי באהבה. אני יכולה להתחבר אל מהויות החיים, פנויה, סוף סוף, מעיסוקים ``ארציים``, יכולה לבנות את עיסוקי ללא מחוייבויות שונות ל``סידורים`` הקטנים והמשמימים, שנקרים בדרכיי החיים. הכל על מנת ``להגיע לשם``... – לאן בדיוק אני רוצה להגיע, כאשר אני מתאמצת לסדר את זה ואת זה ואת זה?!... – אל השקט הזה, להתפנות להיות עם עצמי ולעשות כל מה שליבי חפץ ללא דין וחשבון. ומי זוכה לימים כאלו בבריאות?! - נראה לי, שרק יחידי סגולה. יש אומרים שבדידות היא בחירה אישית. אני אומרת שהיא מהות החיים. זוהי הוייתינו מעצם הגדרתה. אנחנו בודדים בהיוולדינו, בודדים במהלך חיינו – עומסים את מועקותינו בבדידות – ופורקים אותן על מזדמנים פה ושם – שבאמת - לא ממש מעניין אותם... נהנים בצורה מבודדת מהסביבה (גם בהתחברות הפיזית אל בן הזוג עוצמים עיניים כדי להתרכז בהנאתינו – וזה מוביל אותנו שוב אל היות כל אחד מאיתנו, בעצם, פרט בודד!) ובגלל עצם המהות הזו – אנחנו נידונים לרדןף אחר האנטיתיזה של הבדידות. נידונים לחפש חיי חברה כל הזמן. אבל במהות שלנו ... אנחנו בבדידות. במבט לאחור על חיים ניתן למדוד הצלחות... ולפי מה נמדדות הצלחות? על פי הישגים... אז מה משיגים? מטרות... אז... מהן המטרות בחיים?! – ישבתי עם עצמי חשבתי לי וחשבתי... וניסחתי לעצמי מספר מטרות... אני רוצה להציג אותן לפי סדר חשיבותן ב-ע-י-נ-י: 1. להמשיך ולהפיץ את הגנים שלי.. (להוליד ילדים – רצוי מוכשרים בריאים ויפים...), לראות את הגנים שלי עסוקים בהבטחת המשך הגנים שלהם... (מולידים ילדים ורצוי שגם הם יהיו מוכשרים בריאים ויפים, דואגים להם...) 2. לקיים את עצמי באופן עצמאי ומכובד. 3. לפתח את האישיות שלי ולהגיע ליכולות גבוהות יותר יחסית לעצמי, ולמודעויות גבוהות יותר, להתנסות בהתגברות על מכשולים. 4. להתנסות בחוויות רבות ומגוונות של טוב ורע ומה שביניהם, להשכיל, ללמוד, לטייל, לאהוב... 5. להתנסות בזוגיות – לפחות פעם אחת... 6. להגיע להכרה חברתית בקהילה כלשהי. - ומה לגבי להיות עשיר?! הרבה אנשים אומרים שזה חשוב... לדעתי זה סוג של צורך שהוא בעצם over-protection לצורך של ``לקיים את עצמי באופן עצמאי``. אין לזה סוף... - ומה לגבי להיות מפורסם?! הרבה אנשים אומרים שזה חשוב... – כן גם זה צורך חברתי שהוא בעצם doing over של לזכות בהכרה החברתית – ונובע, לדעתי, מחוסר הבטחון המוטבע במהותינו והגורם לצורך להיות ``שווה`` בעיני יותר ויותר אנשים/ קהילות – זהו סוג של צורך שאינו יודע שובעה – ואין לו סוף בדומה לצורך לצבור רכוש וכסף. האם שני אלו הם הישגים שלשמם קיימים בני אדם?... אלו הם ביטויים מוקצנים של צורך בסיסי אצל פרטים – צורך שהופך עז יותר כאשר הפרטים נתקלו בקשיים בתחומים הללו. וכמו שזה נראה, אבא, לאור הנייר הזה, אתה יכול להיות מאוד שבע רצון ! והכל בחיים, כנראה, שאלה של זוית המבט. וכל ההתנסויות הקשות שעוברות עלינו הופכות את חיינו לעשירים יותר! (איזה פרדוקס...) – כך אנחנו לומדים להעריך את מה שיש לנו בחיים. לא כל אחד זוכה להכיר בערך של מה שיש לו. ואז הוא חי חיים משמימים באמת . ננצור את הכאב. (אני אומרת את זה גם לעצמי כשקשה לי...) הכאב הוא חלק אינטגרלי ממה שנועדנו לחוות. ודאי לא שאפנו לחיי `` Ignorance is a blessing `` - אם נביט במפגרים ובפגועי המוח למינהם – אין להם דאגות והם מאושרים. ואנחנו רוצים מודעות. זה כנראה לא הולך בלי כאב.... - ככל שאנחנו מודעים יותר – אנחנו כואבים יותר. זהו מחיר המודעות. וגם ההיפך הוא נכון: ככל שחווים יותר כאב מגיעים, כנראה, למודעות יותר גבוהה אז אם כן – כאב הוא סוג של זיכוך!– ואם זה נכון אז... לכולנו... יש עוד הרבה עבודה... ולסיום דובדבן קטן: את הקטע הבא קבלתי מחברה במייל. A little boy is telling his Grandma how ``everything`` is going wrong. School, family problems, severe health problems, etc.. Meanwhile, Grandma is baking a cake. She asks her grandson if he would like a snack, which of course he does. ``Here, have some cooking oil.`` ``Yuck`` says the boy. ``How about a couple raw eggs? `` ``Gross, Grandma!`` ``Would you like some flour then? Or maybe baking soda?`` ``Grandma, those are all yucky!`` To which Grandma replies: ``Yes, all those things seem bad all by themselves. But when they are put together in the right way, they make a wonderfully delicious cake! God works the same way. Many times we wonder why He would let us go through such bad and difficult times. But when you put everything together they always work for good and make something wonderful!``
באור ואהבה , יופיאל המלאך